פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9029/15
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
משרד הביטחון אגף השיקום קצין תגמולים
בקשת רשות לערער על פסק
הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר) בע"ו
49463-05-15 מיום 29.11.2015
בשם המבקש:
עו"ד יחיאל כץ
החלטה
1.
המבקש נפגע בתאונת דרכים שאירעה בתקופת שירותו הצבאי עת שהה בחופשה, בחודש ספטמבר 2011. התאונה גרמה למבקש לנכויות שונות ששיעורן הועמד בסופו של דבר על של כ-80%, שאחת מהן היא חוֹבְלָה (טראומה) מסוג בְּתִירָה (דיסקצייה) באבי העורקים שטופלה בשעתו באמצעות תומכן (סטנט) שעליה נסבה המחלוקת (להלן: הפגימה ).
2.
בגין פגימה אחרונה זו קבעה ועדה רפואית מחוזית למבקש נכות בשיעור של 1% לפי סעיף 11(2)א לתוספת לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת נכות), התש"ל-1969 (להלן: תקנות הנכים ). המבקש הגיש ערר על החלטה זו לוועדה הרפואית העליונה (להלן: הוועדה ) אשר ביום 21.4.2015 קיבלה את הערר בחלקו
וקבעה כי למבקש נכות בשיעור של 10% בגין הפגימה תוך שנבחר סעיף פגימה מותאם בהתאם לסמכות הוועדה. הוועדה בדקה את המבקש וציינה כי התסמינים שעליהם מתלונן המבקש "אינם קשורים בכל דרך שהיא לפעולה האנדו וסקולרית שהוא עבר" וכי הסיכוי שיישאר ללא תסמינים הוא גבוה. אף על פי כן, החליטה הוועדה לקבוע למבקש נכות בשיעור של 10% כביטוי לאפשרות שייתכן סיבוך מקומי מאוחר.
3.
המבקש ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. נטען כי הוועדה שגתה בבחירת סעיף הפגימה שלפיו קבעה את שיעור נכותו; כי שגתה בכך שלא קיבלה את המלצות חוות הדעת הרפואית שצירף; וכי צוות המומחים בוועדה לא כלל מומחה לקרדיולוגיה. עוד נטען בעניין משך הזמן הממושך שבו הוועדה טיפלה בעניינו. ביום 29.11.2015 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר ) את הערעור. נקבע כי ערעור המבקש אינו מעורר עניין משפטי שהוא הטעם היחיד בגינו ניתן לערער על החלטת הוועדה. צוין כי טענות המבקש בדבר העדפת חוות דעת רפואית אחת על פני רעותה ושאלת התאמתה של פגימה מסוג בתירה למבחנים השונים מצויים בתחום הבלעדי של מומחי הוועדה ולפיכך אין לערער בסוגיה זו. בנוסף נקבע כי הוועדה העליונה התאימה לבחינת הפגימה שכן היו חברים בה מומחה למחלות לב וכירורג כלי דם.
4.
מכאן הבקשה שלפניי. טענתו העיקרית של המבקש היא כי שאלת הסעיף המתאים לפגימה היא "שאלה משפטית מובהקת" הנוגעת לפרשנות הסעיפים הרלוונטיים; וכי שאלה זו מצדיקה מתן רשות לערער. עוד חוזר המבקש על טענותיו לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בעניין העדפת חוות הרפואית ובעניין התמשכות ההליכים שבעניינו.
5.
משעיינתי בבקשה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער "בגלגול שלישי" על פסק דין של בית משפט מחוזי בשבתו כערכאת ערעור על החלטה של ועדה רפואית עליונה היא מצומצמת ותינתן אך במקרים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת (רע"א 5342/15 הרשקורן נ' קצין התגמולים , פסקה 4 (20.8.2015); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). לא כך במקרה שלפנינו שכן טענות המבקש נטועות כולן בנסיבות המקרה. אף לא מצאתי ממש בניסיונו של המבקש להציג את שאלת בחירת סעיף הפגימה כשאלה משפטית רחבה. כידוע, עניין זה נמנה על אותן סוגיות המצויות בלב שיקול הדעת המקצועי של הוועדה העליונה שבו תמעט להתערב ערכאת הערעור, לא כל שכן – בית משפט זה ב"גלגול שלישי" (רע"א 8233/11 כהן נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (27.9.2012); רע"א 9367/11 דדון נ' קצין התגמולים , פסקה 8 (1.2.2012); רע"א 5046/09 קליר נ' קצין תגמולים משרד הביטחון , פסקה 5 (9.9.2009)).
הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ל' בשבט
התשע"ו (9.2.2016).
ש
ו פ ט