רע"א 8161/15 רונן טבקול נ. עיריית אשקלון

עניינה של הבקשה שלפניי בתביעת המבקש נגד המשיבות בעילות נזיקיות וחוזיות בגין הפרה נטענת של הסכם פיתוח שבו התקשר עם המשיבה 3 – החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ. כעולה מפסק הדין של בית משפט השלום, במהלך שנת 2002 התקשר המבקש עם המשיבה 3 בהסכם פיתוח בעניין חלקה שבבעלותו באשקלון. בהמשך, בשנת 2004, הגיש המבקש בקשה להיתר בנייה בחלקה שלא התקבלה. עבודות הפיתוח – שבהסכם הפיתוח נקבע כי יסתיימו בתוך שנתיים ממועד החתימה על ההסכם – הושלמו בחלקן בשנת 2008. בשנת 2010 הגיש המבקש תביעה כאמור נגד המשיבות שבה טען – בין היתר – כי עקב העיכוב בעבודות הפיתוח, שנגרם לטענתו נוכח התרשלות המשיבה 3, לא קיבל היתר בנייה ונגרמו לו נזקים כספיים. בית משפט השלום בקרית גת (כב' השופט י' פ' אקסלרד ) דחה ביום 24.12.2014 את התביעה. נקבע כי על אף שעבודות הפיתוח לא הסתיימו במועד שהוסכם, העיכוב נגרם עקב נסיבות שלא היו בשליטת המשיבה 3 ומשכך היא לא הפרה את הסכם הפיתוח. בית המשפט קבע כי המבקש זנח את בקשתו להיתר הבנייה משנת 2004 כך שלא קיים קשר סיבתי בין נזקיו הנטענים לבין התרשלות המשיבה 3 ויתר המשיבות, התרשלות שאף לא עמד בנטל להוכיחה. המבקש ערער על פסק הדין. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' סגנית הנשיא ש' דברת וכב' השופטים א' ואגו ו י' פרסקי ) דחה ביום 21.10.2015 את הערעור תוך שהוא מאמץ את קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום ואת מסקנותיו המשפטיות. בית המשפט ציין, בבחינת למעלה מן הצורך, כי קיימת תקופה של כשנתיים שלגביה העיכוב בעבודות הפיתוח לא היה מוצדק, אך נוכח הקביעה כי המבקש זנח את בקשתו להיתר בנייה כאמור, אין בכך כדי לשנות מהתוצאה.

מכאן הבקשה שלפניי שבמסגרתה טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי שלא הורה על פיצוי המבקש וזאת חרף קביעתו כי עיכוב של כשנתיים בעבודות הפיתוח לא היה מוצדק. עוד טוען המבקש כי נגרם לו עיוות דין במידה המצדיקה התערבות של בית משפט זה.

דין הבקשה להידחות. טענות המבקש בדבר הפיצוי שלו הוא זכאי לטענתו בגין העיכוב בעבודות הפיתוח נטועות בדל"ת אמות המקרה, ערעוריות באופיין, ואינן מקימות עילה ליתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" לבית משפט זה לפי אמות המידה המקובלות (ראו רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). בנוסף, המקרה אינו מעלה שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות כאמור, ואף לא נטען כך.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.