רע"א 8215-23 רע"א 8215-23

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט א' נחלון) בת"א 33836-11-13 מיום 28.09.2023, במסגרתה נקבע כי יש למנות מומחה בתחום ההנדסה, בנוסף למומחה החשבונאי אשר מונה בהסכמה. זאת, במטרה ליישב את המחלוקות אשר עוד נותרו פתוחות, גם לאחר גיבוש עיקרי חוות הדעת החשבונאית.

1.בתמצית שבתמצית, עניינו של ההליך בסכסוך שהתגלע בין המבקשת, מפעלי תחנות בע"מ (להלן: מפעלי תחנות), לבין המשיבה, גילת ייזום ופיתוח בע"מ (להלן: גילת), ביחס לתחנת תדלוק בשכונת מלחה בירושלים (להלן: התחנה). על-פי כתב התביעה, שהוגש על-ידי גילת ביום 18.11.2013, מפעלי תחנות פעלה בניגוד להוראות הסכם שנכרת בין הצדדים ובחוסר תום לב, על מנת למנוע מגילת להפעיל את התחנה שהוקמה על-ידה ועל חשבונה; ולקבל את חלקה בדמי השכירות בקשר עם התחנה. זאת, על-פי התביעה, תוך שמפעלי תחנות משכירה את התחנה לחברת סונול ישראל בע"מ (להלן: סונול), ומשלשלת לכיסה את דמי השכירות בסך כולל של עשרות מיליוני ש"ח, השייכים לכאורה לגילת.

במסגרת כתב התביעה עתרה גילת לשורת סעדים הצהרתיים וכספיים, וכן לסעד של מתן חשבונות. זאת, על-פי גילת, שעה שהסכומים הספציפיים להם זכאית "נקבעו על דרך האומדנה בלבד", ובעוד שהסכומים המדויקים יתבררו רק לאחר שמפעלי תחנות תספק את החשבונות ביחס להשקעות שהושקעו בתחנה ולסכומים שהתקבלו בפועל מסונול.

הליכים קודמים בין הצדדים

הבקשה דנן נוגעת, הלכה למעשה, בשלבים רבים בהליך ארוך המתנהל בין הצדדים – החל מהסכמתם על מינוי מומחה חשבונאי; כלה בשאלת המחלוקות שנותרו פתוחות עת הוחזר התיק לדיון בבית משפט קמא, לאחר שהתקבלו ערעורים שהוגשו לבית המשפט העליון; ולבסוף במהלכים שונים שבאו לאחר מינוי המומחה החשבונאי, ושבעקבותיהם הוחלט על מינוי מומחה הנדסי. אשר על כן, הגם שתיאור ההליכים הקודמים לא יובא במלואו, אין אלא להביאו בהרחבה, לצורך הצגת התמונה המלאה, כהווייתה.

2.ביום 27.08.2018 נחתמה שמיעת הראיות עם הגשת סיכומי התשובה מטעם גילת.

3.בהחלטת בית משפט קמא מיום 03.03.2019 נקבעו ממצאים עובדתיים ביחס למהלך האירועים שבבסיס התביעה, וניתן סעד הצהרתי לפיו בהינתן מכלול השתלשלות העניינים, על מפעלי תחנות להתחלק עם גילת בדמי השכירות המתקבלים מסונול. אופן החלוקה נקבע כך שבשלב הראשון החלוקה תתבצע בהתאם ליחס ההשקעות בין מפעלי תחנות לגילת; ובשלב השני (לאחר מיצוי השלב הראשון, בכיסוי ההשקעות) – בחלקים שווים. בהמשך לכך, המליץ בית המשפט לצדדים להגיע לפשרה או להסכמה בדבר הסכום לו זכאית גילת. לחלופין, נקבע כי על מפעלי תחנות להמציא לגילת חשבונות מאומתים הנוגעים להשקעות ולכספים שהתקבלו מסונול.

4.הנתונים הנדרשים הועברו לידי גילת ממפעלי תחנות. אולם, גילת טענה כי הסכומים אותם מבקשת מפעלי תחנות להעביר לידיה הם חלקיים בלבד, כפי שעלה מבדיקה שערך רואה חשבון מטעם גילת, שהתבססה על הנתונים שהועברו ממפעלי תחנות. בהמשך לכך, וחרף מהלכים שונים שהתנהלו בין הצדדים אשר הובילו לצמצום גדר המחלוקת ביניהם – ביום 26.11.2020 קבע בית המשפט כי בין הצדדים עודנה נטועה מחלוקת בכל מה שקשור להיקף ההשקעות של גילת בתחנה. לכן נקבע, בין היתר, כי ככל שלא תושג הסכמה בין הצדדים, ימונה לצורך העניין מומחה מטעם בית המשפט.

5.ביום 19.01.2021 הגישה גילת הודעה לפיה הצדדים לא הצליחו לגבש פשרה. משכך נטען ש"אין מנוס ממינוי מומחה מטעם בית המשפט לצורך הכרעה בשאלת ההשקעות אשר הושקעו ע"י שני הצדדים בקשר עם הקמת [התחנה]". בהמשך לאמור, הצדדים התבקשו על-ידי בית המשפט להגיש הודעה בכל הנוגע להגעתם להסכמה אשר תייתר את הצורך במינוי מומחה או לכל הפחות ביחס לזהותו.

6.בשל חוסר מעש בהליך, ביום 26.07.2021, ניתן פסק דין שהורה כי "מה שנותר על הפרק מן התביעה דנן נמחק ללא צו להוצאות". הצדדים הגישו בתגובה לפסק דין זה, בקשה לביטולו וכן בקשה למינויו של מומחה חשבונאי מטעם בית משפט. זאת, משהסכמתם על מינוי המומחה לא הועברה לבית המשפט בשל טעות משרדית. בקשת הצדדים נדחתה ביום 01.08.2021.

7.הצדדים ערערו על החלטות בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון (ע"א 8508/21; ע"א 8865/21); ובפסק הדין שניתן ביום 02.02.2023 בערעורים, במאוחד, נקבע כי לאחר שמיעת טענותיהם ועיון במכלול החומר, עולה כי "מלאכתו של בית המשפט המחוזי לא תמה" (השופטים ד' ברק-ארז, א' שטיין ו-ח' כבוב). לפיכך, התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי "על מנת שישלים את מלאכתו, וזאת על בסיס הממצאים העובדתיים אשר נקבעו בפסק הדין מושא הערעור ואשר בהם [לא נמצא] להתערב".

8.התיק הוחזר אם כן להמשך דיון לפני בית המשפט המחוזי, אולם בשל פרישתו של השופט ר' יעקובי, הוחלף המותב בתיק – והמשך ההליך הועבר לידון לפני השופטת ח' מרים לומפ.

9.בהתאם לשלב בו 'נעצר' ההליך בטרם נמחק, ומשלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות בדבר זהות המומחה החשבונאי – ביום 01.06.2023 מינה בית משפט קמא מומחה מטעמו (להלן: פרופ' רייך). בהחלטה נקבע, כי על פרופ' רייך, בין היתר, "להביע את דעתו המקצועית בשאלת כימות השקעות הצדדים בפרויקט, לרבות ההוצאות בגין הליכי התכנון והבניה"; כי "המומחה רשאי, במידת הצורך, ועל פי שיקול דעתו, לפנות לבית המשפט בבקשה למנות מומחה נוסף בתחום ההנדסה לצורך עריכת חוות דעתו בהתייחס לשיוך ההשקעות שבוצעו על ידי הצדדים לפרויקט"; וכן כי "הצדדים רשאים להמציא למומחה, בתוך 14 יום, חוות דעת מומחה מטעמם וכל מסמך רלוונטי בנוגע לביצוע הפרויקט".

10.חרף התנגדות מפעלי תחנות, ביום 05.07.2023 בית המשפט נתן לגילת ארכה להגשת חוות דעת מטעם מומחה הנדסי לידי פרופ' רייך, שעניינה בהיקף ההשקעות של גילת בתחנה. זאת, מששוכנע בית המשפט כי הדבר דרוש "על מנת לאפשר [לפרופ' רייך] לבצע את מלאכתו נאמנה ולפי מיטב מקצועיותו". הובהר, כי מפעלי תחנות רשאית להגיש לידי לפרופ' רייך גם כן, כל מסמך רלוונטי נוסף להכנת חוות דעתו, לפי שיקול דעתה.

11.עובר להגשת חוות הדעת ההנדסית, הוגשה הודעת עדכון מטעם פרופ' רייך ממנה עלה כי "בהתעלם מכך כי [גילת] טרם העבירה את חוות הדעת, הריי בהדגישה כי מדובר בחוות דעת הנדסית, הריי כי לא יהיה [ביכולתו המקצועית של פרופ' רייך] להתייחס אליה שכן חוות הדעת אותה [עשה] הינה אך רק בתחום [מומחיותו] החשבונאית".

יחד עם זאת, ביום 01.08.2023, ולאחר שהועברה לידיו חוות הדעת ההנדסית מידיה של גילת, עדכן פרופ' רייך כי השלים את הכנת חוות הדעת החשבונאית; כי חסרים נתונים שהיו צריכים להיות מוגשים על-ידי גילת, חרף בקשת פרופ' רייך להעבירם; ובנוסף, בשים לב לשאלות בתחום ההנדסה שהעבירה גילת לפרופ' רייך וכן לחוות הדעת ההנדסית שהועברה לידיו, התבקש בית המשפט למנות מומחה מתחום ההנדסה. הוטעם כי פרופ' רייך יתייחס למסקנות חוות הדעת ההנדסית, במסגרת חוות דעתו החשבונאית.

בתגובתה, מפעלי תחנות ציינה כי משעה שהודיע פרופ' רייך שסיים את הכנת חוות הדעת החשבונאית – יש להורות על הגשתה לבית המשפט, ולא לאפשר פתיחה מחדש של פרשת הבאת הראיות.

12.ביום 29.08.2023 נותב התיק לטיפולו של מותב חדש, השופט א' נחלון. במסגרת החלטתו מאותו היום, ובשים לב להשתלשלות האירועים הנוגעת למינוי המומחה ההנדסי, התבקש פרופ' רייך על-ידי בית המשפט "לשוב ולהבהיר לשם מה נדרשת לטעמו חוות דעת בתחום ההנדסה, ומה הן השאלות שהמומחה בתחום זה יתבקש לחוות את דעתו לגביהן". פרופ' רייך הבהיר, בהמשך לכך, כי לשם חוות דעתו החשבונאית, הוא אינו זקוק לחוות דעת הנדסית. ברם, משגילת העבירה להתייחסותו שאלות הנדסיות וכן חוות דעת הנדסית, הוא סבר כי יש למנות מומחה הנדסי לצורך מענה לשאלות שהועברו.

13.אחר דברים אלו, ביום 03.09.2023, בית המשפט ביקש לעמוד פעם נוספת על הצורך במינוי מומחה נוסף, בהדגישו כי "על פניו, ככל [שפרופ' רייך] סבור כי לצורך מתן חוות דעתו בשאלות שהוצבו לפתחו הוא אינו נזקק לחוות דעת מהנדס, לא ברור מדוע יש למנות מהנדס כזה ומה השאלות שיש להציג לו". נקבע, כי גילת תוכל להתייחס לעניין זה; ובהתייחסותה, טענה גילת כי חוות הדעת תסייע במילוי חוסר ראייתי שנוצר בכל הנוגע לשאלת כימות ההשקעות; ולוודא שהוצאות מפעלי תחנות הוצאו בקשר עם התחנה.

14.בהמשך להחלטה נוספת של בית המשפט, במסגרתה נקבע כי על הצדדים, כמו גם על פרופ' רייך, להגיש עמדתם ביחס לשאלת נחיצות חוות הדעת ההנדסית – ביום 27.09.2023, הטעים פרופ' רייך שמבחינה חשבונאית, אין במסקנות של המומחה ההנדסי כדי לסייע. אולם, לצד זאת, ובדומה לעמדתה של גילת, מתגובתו עלה כי נכון לשלב זה, עדיין קיימים חוסרים מהותיים מבחינה חשבונאית הנובעים מחוסרים באסמכתאות ובניירות העבודה אצל גילת, כך שחוות הדעת החשבונאית אינה נותנת מענה מלא לסוגיה שבמחלוקת. וכלשונו: "קיימת סבירות רבה כי המומחה הנוסף, ישפוך אור על שאלת כימות השקעות הצדדים בפרויקט לרבות הוצאות בגין הליכי התכנון והבניה, קל וחומר כאשר חשבונאית קיימים חוסרים מהותיים וייתכן כי יהיה בכך לרפא באופן כלשהו את אותם החוסרים".

15.בסופו של יום, לאחר הבירורים האמורים שערך בית המשפט בנוגע לנחיצות חוות הדעת הנוספת, ביום 28.09.2023, נקבע כי בהתחשב בעמדת המומחה ובמכלול נסיבות העניין "יש מקום למינוי מומחה נוסף, על מנת שיחווה דעתו בנוגע לסכומי השקעות הצדדים לצורך הקמת [התחנה], לרבות עבור הליכי התכנון והרישוי"; לצדדים ניתנה הזדמנות לעדכן האם הם מבקשים להגיש תחילה חוות דעת מטעמם; וניתנו הוראות ביחס לקביעת זהות המומחה.

זוהי ההחלטה שבבסיס בקשה זו.

16.למען שלמות התמונה יצוין, כי ביום 04.12.2023 הורה בית משפט קמא על מינוי מומחה הנדסי, "על מנת שיחווה דעתו בנוגע לסכומי השקעות הצדדים לצורך הקמת [התחנה], לרבות עבור הליכי התכנון והרישוי". כנקבע בהחלטה, על המומחה ההנדסי להגיש את חוות דעתו עד ליום 04.03.2024, ולאחר שתינתן לצדדים האפשרות להציג לו שאלות הבהרה – תועמדנה חוות הדעת ההנדסית והתשובות לשאלות הצדדים גם לעיון פרופ' רייך. לאחר מכן, ייקבע מועד להגשת חוות הדעת החשבונאית.

עיקרי הבקשה דנן

17.לעמדת מפעלי תחנות, לא היה מקום לאפשר מינוי של מומחה הנדסי. שכן, ההחלטה בדבר מינויו נועדה לשרת את גילת, שברצונה להעלות טענות עובדתיות חדשות, לאחר שהסתבר כי אין די באסמכתאות שצורפו לתצהירה כדי לבסס את טענותיה. עוד הודגש, כי הנתונים בדבר הוצאות הצדדים בהקמת התחנה הוצגו על-ידם באופן מפורט בתצהירים מטעמם ואסמכתאות שצורפו להם; וכן כי טענה בדבר חוסר באסמכתאות או צורך במומחה הנדסי לא הועלתה על-ידי גילת במסגרת ההליך.

18.בנוסף נטען, כי הסכמת הצדדים למינוי מומחה חשבונאי לא כללה הסכמה לפתיחת ההליך מחדש או למינוי מומחה בתחום ההנדסי. בתוך כך הובהר, כי עת הוחזר ההליך לבית המשפט המחוזי, על מנת "שישלים את המלאכה" – על בית המשפט היה ליתן פסק דין סופי ומלא, על בסיס כלל הראיות וטענות הצדדים שהגישו ועל בסיס עובדות שכבר הוצגו בשלב ההוכחות. השלמת המלאכה, כך הוטעם, אין פירושה פתיחה מחדש של פרשת ההוכחות או מתן הזדמנות למי מבעלי הדין ל"מקצה שיפורים", בהליך שהגיעה העת לסיימו.

19.כן הודגש, כי גם לגופה של ההחלטה, נראה כי אין כל צורך במינויו של מומחה נוסף. זאת, כפי שעולה מפורשות מהודעותיו החוזרות והנשנות של פרופ' רייך – לפיהן חוות דעתו החשבונאית הושלמה, ואין הוא נזקק לחוות דעת הנדסית. בנוסף הודגש, כי ממילא אין לו כל יכולת מקצועית להתייחס לצורך חוות דעתו, לממצאים של חוות דעת בתחום ההנדסי.

20.על יסוד כל אלה – התבקש, כאמור, ביטולה של ההחלטה דנן.

דיון והכרעה

21.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להיזקק לתשובה.

22.כידוע, ההחלטה האם ובאיזה שלב של ההליך למנות מומחה מטעם בית המשפט, בין אם הדבר הוסכם בין הצדדים ובין אם לאו, מצויה בלב הפררוגטיבה הדיונית של הערכאה המבררת, ולכן ערכאת הערעור תתערב בה רק במקרים יוצאי דופן (רע"א 9070/20 נכסי מלכת שבא אילת נ' לוי, פסקה 8 (07.01.2021); רע"א 2425/22 מדינת ישראל נ' פלונית, פסקה 8 (28.04.2022)). לא מצאתי כי הבקשה שלפניי עומדת באמת מידה זו. ואבאר.

23.אכן, יש ממש בטענות מפעלי תחנות, כי התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך השלמת המלאכה, להבדיל מיצירתה המחודשת. אולם, לא מצאתי כי החלטתו של בית משפט קמא חורגת מכך. ודוק, עסקינן בהליך מתמשך, אשר המחלוקות בו הצטמצמו באופן משמעותי. יחד עם זאת, כפי שעולה מהמתואר בהרחבה לעיל – עודנה קיימת בין הצדדים מחלוקת הנוגעת לשאלת היקף השקעות הצדדים בתחנה, לרבות ההוצאות בגין הליכי התכנון והבניה. למעשה, מחלוקת זו היא שהייתה בבסיס הסכמתם של הצדדים מיום 19.07.2021 להורות על מינוי מומחה חשבונאי, כך שפתרונה מהווה חלק מרכזי ב"מלאכה שנותרה להשלים", עת הושב ההליך לבית המשפט המחוזי.

24.בהתאם להחלטות בית משפט קמא מימים 01.06.2023 ו-05.07.2023, הצדדים היו רשאים להגיש לפרופ' רייך "חוות דעת מומחה מטעמם וכל מסמך רלוונטי בנוגע לביצוע הפרויקט", כפי שבחרה גילת לעשות; וכן נקבע כי פרופ' רייך רשאי היה, על-פי שיקול דעתו, "לפנות לבית המשפט בבקשה למנות מומחה נוסף בתחום ההנדסה לצורך עריכת חוות דעתו בהתייחס לשיוך ההשקעות שבוצעו על ידי הצדדים לפרויקט".

בהתאם לכך, ולמרות שבשלבים מסוימים של ההליך פרופ' רייך סבר כי אין מקום למינוי מומחה הנדסי, הרי שההחלטה מושא בקשה זו ניתנה לאחר גילוי עמדה מפורשת של פרופ' רייך לפיה "קיימת סבירות רבה כי המומחה הנוסף, ישפוך אור על שאלת כימות השקעות הצדדים בפרויקט לרבות הוצאות בגין הליכי התכנון והבניה, קל וחומר כאשר חשבונאית קיימים חוסרים מהותיים". ויוטעם, כפי שהובא בהרחבה לעיל, כי בית משפט קמא הקשה על הצדדים, בכך ששב ובחן את תרומתה הפוטנציאלית של חוות הדעת ההנדסית, ותוך שנלקחה בחשבון עובדת הימשכותו של ההליך. אם כן, החלטת בית המשפט בדבר מינוי מומחה הנדסי, לא ניתנה 'כלאחר יד'.

כך, וכמבואר לעיל, בהחלטתו מיום 29.08.2023 התבקש פרופ' רייך על-ידי השופט א' נחלון, "לשוב ולהבהיר לשם מה נדרשת לטעמו חוות דעת בתחום ההנדסה, ומה הן השאלות שהמומחה בתחום זה יתבקש לחוות את דעתו לגביהן"; בהתאם לתגובתו של פרופ' רייך, שוב, בית המשפט עמד על כך ש"לא ברור מדוע יש למנות מהנדס כזה ומה השאלות שיש להציג לו"; ולאחר קבלת התייחסותה של גילת, בית המשפט, בשלישית, ביקש לקבל עמדתו של פרופ' רייך ביחס לשאלת מינוי המומחה ההנדסי. לבסוף, ורק לאחר קבלת עמדתו הנוספת של פרופ' רייך בסוגיה, ממנה כאמור עלה כי ישנה סבירות גבוהה שחוות דעת הנדסית 'תשפוך אור' על הסוגיה שבמחלוקת – הוחלט על מינוי המומחה ההנדסי.

25.לא מצאתי אפוא לקבל את טענת מפעלי תחנות, לפיה מדובר על פתיחה מחודשת של ההליך או בהעלאת טענות עובדתיות חדשות – אלא, בכלי שתכליתו לסייע לבית המשפט להאיר עניין נקודתי, אך שבליבת המחלוקת, שניתן שיקדם באופן משמעותי את סיומה. יוזכר, כי בכל מקרה, אף אם פרופ' רייך היה סבור כי אין מקום למנות מומחה הנדסי – כאשר נותר בלב בית המשפט ספק בשאלה מקצועית שבמחלוקת, לא זו בלבד שהוא רשאי למנות מומחה מטעמו בכל שלב, אלא שלעתים ראוי לעשות כן. זאת, גם לאחר שמיעת הראיות ובמקרים מתאימים אף לאחר הגשת הסיכומים (תקנה 88(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; רע"א 7459/22 שירותי בריאות כללית נ' פלוני, פסקה 4 (05.12.2022)).

26.כך או אחרת, שומה על בית המשפט כי עצם מינויו של המומחה ההנדסי לא יאפשר פתיחה מחדש של פרשת ההוכחות או מתן הזדמנות למי מבעלי הדין ל"מקצה שיפורים"; אלא, שיהיה בו דווקא כדי לסייע בייעול, ובקידום ההליך לסיומו.

27.סוף דבר – הבקשה למתן רשות הערעור נדחית אפוא; משלא התבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.