רע"א 8256/13 מגדלי שינקין יזום ובניה והשקעות בע"מ נ. יחזקאל קוצר

א.

מבלי לטעת מסמרות, ספק אם ההחלטה נשוא בקשת הערעור, אשר התנתה ביטולו של פסק דין שניתן כנגד המבקשת בבית משפט השלום (בגדרי ת"א 28898-12-09) בתשלום הוצאות בסך 50,000 ש"ח והפקדת ערבון בסך 40,000 ש"ח, באה בגדר צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009.

ב.

כפי שצוין זה מכבר, "הרוח העולה מאלה ומהוראות אחרות בצו היא שלא לסתום את צנרת בתי המשפט, הפקוקה בלאו הכי ממילא במקרים רבים, בהשגה ערעורית בהליכים דיוניים-ניהוליים שבעיקרם אינם מהותיים, אשר ביסודם נתונים הם לשיקולה של הערכאה הדיונית, ושהתערבות ערעורית בהם תהא נדירה ממילא. מניעת רשות ערעור בכגון דא כוונה לחיסכון בהליכים, כך שבאותם מקרים, שבודאי לא יהיו רבים ביחס, שההחלטה הדיונית היתה נהפכת – יתוקן הדבר במידת האפשר בערעור על פסק הדין כולו" (רע"א 4846/11 בר עידן יצור ופיתוח בע"מ נ' אברג'ל (2011), בפסקה י'). הגם שעסקינן בהחלטה "שהיא קבלת בקשה לביטול פסק דין", כלשון סעיף 1(7) לצו, דומה כי בפרשנות הצו יש מקום להבחין במקרים מתאימים – לעניין החלטה כאמור – בין השגה ערעורית של תובע להשגה ערעורית של נתבע, שבה מועלות טענות לעניין התנאים לביטול פסק דין. לגבי הראשון, ההלכה היא כי ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהחלטות המורות על המשך ניהולו של ההליך, וסעיף 1(7) הוא נגזרת של הלכה זו; בעוד שלגבי השני, במקרים מסוימים עלולה להינעל הדלת בפני הנתבע וליצור אי-הפיכות, כמות שנטען בענייננו, ולא לכך – כאמור – כיוון הצו. לפנינו קשת שבין קבלת בקשה לביטול פסק דין כפשוטה, שאז לא תם בירורו של ההליך ומחוקק המשנה לא ראה מקום להשגה בשלב זה, ובין דחייתה, שאז נעולה הדלת ועל כן יש מקום להשגה. ואולם, בין שני הקצוות הללו עשוי להיות מצב, שבו משמעות הטלתה של מעמסה כספית כבדה תהא בפועל נעילת הדלת, ולכך דומה שלא כיון הצו.

ג.

והנה בית המשפט המחוזי (בגדר רע"א 572-09-13) ציין בנידון דידן מפורשות, בהחלטתו מיום 27.10.13, כי "הסכום שנקבע כתנאי להמשך הדיון אינו מידתי ובפרט שאין בהחלטה שום התייחסות לסיכויי ההגנה של המבקשת ומכאן יש להניח שסיכוייה טובים. ובמיוחד שלא נקבע בה כי המבקשת זלזלה בבית המשפט. אדרבא ניתן להבין באופן חד משמעי שזלזול לא היה כאן". יש לציין, כי סכום ההוצאות שנפסק – 50,000 ש"ח – מהוה למעלה מ-25% מסכום התביעה. על רקע זה, ונוכח האמור מעלה, יודיע המשיב, עד ליום 13.1.14, האם הוא מסכים להצעתו של בית המשפט המחוזי, כי התנאי לביטולו של פסק הדין יהיה תשלום הוצאות בסך 10,000 ש"ח. ככל שאינו מסכים, יגיש המשיב את תשובתו לבקשת רשות הערעור עד למועד הנזכר (13.1.14).