פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8293/14
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקשת:
יובלוי נדל"ן והנדסה בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. יפים פרידמן ובניו חברה להנדסה ולבניין
בע"מ
2. כונס הנכסים הרישמי
בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 11.11.2014 בפר"ק 23302-09-12 שניתנה על ידי בוד
השופטת ח' ברנר
בשם המבקשת:
עו"ד שלום גולדבלט;
עו"ד מור לוי
החלטה
לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ח' ברנר ) בפר"ק 23302-09-12 מיום 11.11.2014, בה דחה בית המשפט בקשה שהגישה המבקשת למתן הוראות לבורר.
1.
בבקשתה למתן הוראות טענה המבקשת כי הבורר חרג מסמכותו כאשר הורה על פיצול הדיון בבוררות לשלושה חלקים, וזאת, לטענתה, בניגוד למוסכם בהסכם הבוררות. בית המשפט המחוזי קבע כי אכן החלטת הבורר לפצל את הדיון ניתנה בחוסר סמכות. אולם, בית המשפט קבע כי אין בכך כדי להצדיק קבלת הבקשה וזאת מן הטעם שהמבקשת השתהתה בהעלאת טענותיה ומשכך יש לראות אותה כמי שהשלימה עם החלטת הבורר.
2.
המבקשת הגישה לבית משפט זה בקשת למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ועימה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. בבקשתה לעיכוב ביצוע טענה המבקשת כי סיכויי בקשת רשות הערעור שהגישה טובים וכי אם תידחה הבקשה עלול להיגרם לה נזק שאינו הפיך, וזאת כתוצאה מחיובה לפעול בהתאם להחלטות אשר, לטענתה, ניתנות בחוסר סמכות. המבקשת הפנתה בעניין זה להחלטת הבורר מיום 19.11.2014 לפיה "לנוכח החלטת בית המשפט המחוזי מיום 11.11.2014... תימשך הבוררות מהנקודה בה הופסקה".
3.
דין הבקשה לעיכוב הביצוע להידחות. החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה ביום 11.11.2014. החלטת הבורר על המשך שמיעת הבוררות ניתנה ביום 19.11.2014. אולם, הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה אך ביום ה' 4.12.2014, כארבעה שבועות לאחר שניתנה החלטת בית המשפט המחוזי וכיום עבודה אחד בלבד עובר למועד בו צריכה הייתה המבקשת להגיש לבורר את התייחסותה, בהתאם להחלטתו מיום 19.11.2014. סבורני כי בנסיבות אלה עולה העיכוב בהגשת הבקשה לעיכוב ביצוע כדי שיהוי המצדיק לכשעצמו את דחיית הבקשה [ראו למשל: ע"א 8935/09 ופא טורס בע"מ נ' עו"ד כהן , פסקה 11 (10.11.2009); ע"א 1938/11 מגדל הזוהר לבנין בע"מ נ' גוב גיא בע"מ (24.7.2011)]. מועד הגשת הבקשה אף אינו מתיישב עם טענת המבקשת לפיה המשך שמיעת הבוררות יגרום לה לנזק שאינו הפיך, מה גם שבהתאם למתווה עליו הורה הבורר, "לאחר שתוגש חוות דעת המומחה, יוכלו הצדדים להגיש בקשות/השלמות ככל שיידרש", כך שלא צפויות להתקבל בקרוב החלטות שיהיו בגדר "מעשה עשוי", כפי שחששה המבקשת. כן יש לציין כי על המבקש סעד זמני של עיכוב הליכי בוררות מוטל נטל מוגבר לשכנע כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו [ראו למשל: רע"א 8460/08 איגוד ערים לענייני ביוב (אזור כרמיאל) נ' מקורות חברת מים בע"מ , פסקה 5 (7.10.2008)]. אני סבור כי המבקשת לא עמדה בנטל מוגבר זה.
4.
במצב דברים זה איני רואה לנכון להביע עמדה באשר לסיכויי בקשת רשות הערעור גופה, אשר תידון על ידי בהמשך.
5.
סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.
ניתנה היום, ט"ו בכסלו התשע"ה (7.12.2014).
ש ו פ ט