רע"א 8460/08 איגוד ערים לענייני ביוב (אזור כרמיאל) נ. מקורות חברת מים בע"

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 9.9.08 בבש"א 15246/08 (ה.פ. 725/08, כבוד סגן הנשיא, השופט י' זפט) אשר דחה את בקשת המבקש (להלן – האיגוד ) למתן צו זמני לעיכוב הליכי הבוררות המתנהלים בינו לבין המשיבה 1 (להלן – מקורות ) ומשיבה 2 בפני הבורר, רו"ח משה ליאון (להלן – הבורר ).

1.

בין הצדדים מתנהל הליך בוררות שעניינו מחלוקות שהתגלעו בין הצדדים בנוגע להסכמים ביניהם, וזאת מכוח הסכם בוררות שנחתם ביום 10.7.05.

2.

לאחרונה, התעורר חשש אצל האיגוד כי הבורר אינו ראוי לאמון הצדדים וכי התנהגותו מעלה חשש "כבד וממשי" למשוא פנים ובאשר ליכולתו להמשיך ולמלא את תפקידו "במידת האובייקטיביות הראויה". ביום 31.7.08 הגיש האיגוד לבית המשפט קמא בקשה להעברת הבורר מתפקידו על יסוד העילה הקבועה בסעיף 11(1) לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן בהתאמה – חוק הבוררות ו הבקשה להעברת הבורר מתפקידו ). לטענת האיגוד, נודע לו באקראי כי הבורר שוחח בטלפון עם יושב ראש הדירקטוריון של מקורות באופן חד צדדי, תוך כדי ניהול הליך הבוררות, מבלי שעדכן את האיגוד אודות עריכתה של שיחה זו.

בנוסף, טוען האיגוד במסגרת הבקשה כי הבורר פעל ל"קידום" הליכי הבוררות תוך אי הקפדה על כללי הצדק הטבעי ותוך פגיעה בזכויותיו המהותיות של האיגוד. לפיכך, מבקש האיגוד להעביר את הבורר מתפקידו. הבקשה להעברת הבורר מתפקידו עומדת ותלויה לפני בית המשפט קמא.

3.

זמן קצר לפני הגשת התובענה, ביקש האיגוד מן הבורר לעכב את הליכי הבוררות עד להכרעה בבקשה להעברתו מתפקידו. הבורר דחה את בקשת העיכוב האמורה, בקובעו כי הליכי הבוררות ימשכו כסדרם, בין היתר נוכח העובדה כי הבקשה להעברת הבורר מתפקידו טרם הוגשה. לפיכך, כיומיים לאחר מכן ובד בבד עם הגשתה של הבקשה להעברת הבורר מתפקידו, ביקש האיגוד מן הבורר בשנית לעיין בבקשת העיכוב שאותה הגיש לו ואולם, הבורר דחה את הבקשה.

4.

נוכח החלטותיו האמורות של הבורר, הגיש האיגוד לבית המשפט קמא בקשה למתן צו זמני לעיכוב הליכי הבוררות, במסגרתו התבקש בית המשפט קמא להורות על עיכובם של הליכי הבוררות עד להכרעה בבקשה להעברת הבורר מתפקידו. במסגרת הבקשה האמורה, טען האיגוד כי סיכויי הבקשה גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו של האיגוד הואיל ובמידה שלא יעוכבו הליכי הבוררות, יגרמו לאיגוד נזקים חמורים כאשר מנגד, הנזק שיגרם למקורות אינו רב. מקורות התנגדה לבקשה, מבלי שצירפה להתנגדותה תצהיר לתמיכה בעובדות הכלולות בו. ביום 9.9.08 דחה בית המשפט קמא את הבקשה, בקובעו כי "סיכויי הצלחת התובענה מפוקפקים". עוד קבע בית המשפט קמא כי הגם שעדיף היה אילו יו"ר מקורות היה נמנע מפניה טלפונית לבורר, הרי שאין בפנייה זו כדי להטיל דופי בהתנהגות הבורר והיא אינה מבססת חשש להטיית דין או פגיעה במראית פני הצדק. לבסוף, קבע בית המשפט קמא כי אין ממש בטענותיו הנוספות של האיגוד אשר לדרך הטיפול של הבורר בבקשות שונות של הצדדים וכי טענות אלה אינן מבססות את הבקשה להעברת הבורר מתפקידו. לפיכך, דחה בית המשפט קמא את הבקשה.

מכאן הבקשה שלפניי. יצויין, כי בד בבד עם הגשתה של בקשת רשות הערעור, הגיש האיגוד בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור ואולם, משעה שהבקשה מוכרעת לגופה, ממילא מתייתר הצורך לדון בבקשה זו.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה

הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. פעמים רבות פסק בית משפט זה כי על המבקש סעד זמני של עיכוב הליכי בוררות מוטל נטל מוגבר לשכנע כי סיכויי התביעה ומאזן הנוחות נוטים לזכותו וכי משקלם נושא עוצמה ניכרת [ראו: רע"א 10646/05 כלל פיננסים ניהול בע"מ נ' ארוך (לא פורסם, ביום 8.1.06); רע"א 11041/07 Ahmet Selcuk Sayinsoy נ' אבוקסיס (לא פורסם, 2.1.08)]. במקרה שלפניי, האיגוד לא פירט מהו הנזק הקונקרטי הצפוי לו, בהנחה שבקשתו להעברת בורר תתקבל, אם בינתיים יימשכו הליכי הבוררות כסדרם, כאשר כל טענתו היא כי יגרמו לו נזקים "חמורים" ואילו למקורות לא ייגרם נזק גדול כתוצאה מעיכוב ההליכים. לפיכך, איני סבור כי האיגוד הרים את הנטל האמור ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.

6.

למעלה מן הצורך, ומבלי לקבוע מסמרות באשר לתוצאה הראויה של הבקשה להעברת הבורר מתפקידו, סבורני כי צדק בית המשפט קמא בקובעו כי סיכוייה של הבקשה הנ"ל אינם גבוהים. אכן, מוטב היה אילו נמנע יו"ר מקורות מקיום שיחת טלפון עם הבורר ומוטב היה אילו עדכן הבורר את האיגוד אודות השיחה האמורה. ואולם, העברת בורר מתפקידו בעטיה של שיחה שאותה קיים עם צד להליך הבוררות עלולה להביא לתוצאה אבסורדית לפיה כל פנייה שהיא לבורר על ידי צד להליך הבוררות תהווה עילה להעברת הבורר מתפקידו. לדידי, לא די בפנייה כאמור כדי לבסס חשש כבד וממשי למשוא פנים המצדיק את העברת הבורר מתפקידו מכוח הוראת סעיף 11(1) לחוק הבוררות. ודוק – כוונתי היא לפנייה אשר בוצעה שלא על דעתו של הבורר ואשר הבורר לא גרם לה, כפי שהיה במקרה שלפניי, הגם שבכל מקרה מן הראוי שהבורר יעדכן את הצד השני להליך הבוררות אודות פנייה כאמור. לבסוף, כמו בית המשפט קמא סבור גם אני כי יקשה על האיגוד לבסס על העילה הקבועה בסעיף 11(1) הנ"ל על יסוד טענותיה הנוספות בדבר אופן ניהול ההליך על ידי הבורר.

7.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית וממילא נדחית גם הבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור. משלא נתבקשה תשובת המשיבים, איני עושה צו להוצאות.