רע"א 8372-23 רע"א 8372-23

בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 28.9.2023, ברע"א 21047-12-22 (השופטת ע' גולומב), שבה נדחתה בקשת המבקש לעיון חוזר בפסק הדין שניתן ביום 17.1.2023, שבו נמחקה בקשת הרשות לערער שהגיש המבקש נגד החלטת ביניים של בית משפט השלום, בשל כך שבאותו הליך ניתן פסק דין, ושוב לא ניתן להשיג על החלטות ביניים באופן עצמאי.

דין הבקשה – להידחות על הסף, בשל איחור בהגשתה. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 147(ב)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הבקשה הוגשה על ההחלטה מיום 28.9.2023, אך מבחינה מהותית הבקשה מבקשת להשיג על פסק הדין שניתן כבר ביום 17.1.2023. הניסיון המלאכותי להאריך את המועד – נדון לכישלון. "בהזדמנויות אחרות בעבר כבר הבעתי מורת רוח מנסיונם של מבקשים 'להחיות' באופן מלאכותי את האפשרות לבקש רשות ערעור, למשל באופן של הגשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת, מבלי שהתקיימו נסיבות חדשות להצדקת עיון חוזר" (רע"א 3620/15 אביזאדה נ' אשורי, פסקה 3 והאסמכתאות שם (7.7.2015); ראו גם: רע"א 11449/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ' תורג'מן (6.2.2006)).

למעלה מן הצורך אוסיף, כי גם לגופם של דברים, צדק בית המשפט המחוזי בכך שהורה על מחיקת בקשת הרשות לערער. 'כלל הבליעה' המושרש במשפטנו קובע, כי משניתן פסק דין שוב לא ניתן להשיג באופן עצמאי על החלטות ביניים שניתנו קודם לכן. לאחר שניתן פסק דין, יש להגיש הליך ערעורי על פסק הדין, ובמסגרתו ניתן להשיג על החלטות ביניים שניתנו בהליך (רע"א 2105/22 זר נ' מודיאנו, פסקה 4 והאסמכתאות שם (9.6.2022)). ממילא, גם משנמחקה בקשת הרשות לערער, לא ניצב המבקש לפני שוקת שבורה. המבקש יכול היה להשיג על החלטת הביניים של בית משפט השלום במסגרת הליך ערעורי על פסק הדין. כעת, המועד להגשת הליך ערעורי על פסק הדין של בית משפט השלום, חלף עבר זה מכבר. עם זאת, 'שערי ערעור לא ננעלו'. המבקש יוכל לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על פסק הדין של בית משפט השלום. ככל שתתקבל, יוכל להשיג במסגרת ההליך הערעורי גם על החלטות הביניים. מצדי, איני נוקט כל עמדה באשר לגורלה של בקשה שכזו, ככל שתוגש.

אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית בזאת.

משלא נתבקשה תשובה לא אעשה צו להוצאות.