פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3620/15
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשים:
1. ויקטור אביזאדה
2. חברת החניון המרכזי בבת ים בע"מ
נ ג ד
המשיב:
אמיר אשורי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי תל אביב-יפו מיום 12.05.2015 בת"א 013087-01-13 שניתנה על-ידי
השופטת ד"ר ד' אבניאלי
בשם המבקשים:
עו"ד יעקב בניטה;
עו"ד אבישי יעיש
בשם המשיב:
עו"ד אליהו
חסטר
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד"ר ד' אבניאלי ) מיום 12.5.2015 בת"א 13087-01-13 , בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למתן החלטה בבקשה שהגישו לדחייה על הסף של חלק מהתובענה שהגיש נגדם המשיב (בקשה מס' 3). על-פי המתואר בבקשה, סירובו של בית המשפט נבע מפאת אי-התייצבותו של בא כוח המבקש 1 לדיון קדם-המשפט, ומכך ששלב קדם- המשפט הסתיים זה מכבר. המבקשים טוענים כי אי-ההתייצבות נבעה מסיבות שאינן תלויות במבקש 1 או בבא-כוחו, וכי היעילות הדיונית מצדיקה דיון בבקשה בשלב זה של הדיון, עוד בטרם יגישו הצדדים את ראיותיהם.
2.
לאור האמור בבקשה, הוריתי בהחלטה מיום 23.6.2015 כי המשיב יגיש את תשובתו לבקשה, וכי ישקול להסכים לקבלתה, על מנת להבהיר את המסגרת הדיונית ולייעל את הדיון. דא עקא, שמתשובת המשיב עולה כי עוד ביום 11.3.2014, יותר משנה קודם לכן, דחה בית המשפט המחוזי בקשה של המבקש 1 לקביעת מועד לדיון בבקשה לדחייה על הסף, וקבע כי "אין מקום לדון בטענות הנוספות, שאינן מצדיקות הכרעה בשלב מקדמי זה של הדיון" . קביעה ברורה זו של בית המשפט כלל לא הוזכרה בבקשה, והמבקשים התעלמו ממנה לחלוטין.
3.
בהזדמנויות אחרות בעבר כבר הבעתי מורת רוח מנסיונם של מבקשים "להחיות" באופן מלאכותי את האפשרות לבקש רשות ערעור, למשל באופן של הגשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת, מבלי שהתקיימו נסיבות חדשות להצדקת עיון חוזר (רע"א 2380/12 ט.ר. הנדסה אזרחית נ' החברה הכלכלית לאשקלון , פסקה 4 (1.5.2015); רע"א 3826/15 אלשווא נ' חברת רייך-שחר בע"מ , פסקה 2 (5.7.2015)). בענייננו, המבקשים החמיצו את השעה להגיש בקשת רשות ערעור, וההחלטה המדוברת הפכה חלוטה זה מכבר. גם בבקשה שהגישו לבית המשפט המחוזי לא ציינו המבקשים כי למעשה מדובר בבקשה לעיון חוזר. העובדה שחלק אחר מהבקשה, הדן בעניין התיישנות התובענה, הוחזר לבית המשפט המחוזי לאחר קבלת ערעור המשיב, אין בה כדי להשפיע על החלק האחר של הבקשה, שנדחה כאמור.
4.
בבקשה שלפני, המבקשים הגדילו לעשות וכלל לא הזכירו את דבר קיומה של החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי, הדוחה באופן ברור את בקשתם. הסתרה זו מנעה אפשרות לראות את מלוא רוחב היריעה, והביאה למתן החלטה אשר לא היתה ניתנת אלמלא כן (סעיף 6 להחלטה הנ"ל מיום 23.6.2015). גם אם אניח כי הדבר נעשה בהיסח הדעת, אין הצדקה לאופן התנהלות מסוג זה.
5.
הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו את הוצאות המשיב בבקשה בסך של 10,000 ₪.
ניתנה היום, כ' בתמוז התשע"ה (7.7.2015).
ש ו פ ט