פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
8398/05
בפני:
כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ
המבקש:
בנק הפועלים בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. חיים כהן
ו- יפה רחל כהן
2. עו"ד מיכה צמיר
3. כונס נכסים רשמי
החלטה
בהליך שבכותרת התבקשה עמדת הצדדים באשר להליך התקיפה הראוי של החלטת הערכאה הקודמת.
1.המבקש הגיש בקשה למתן צווים לכינוס נכסיהם של בני הזוג כהן והכרזתם פושטי רגל. ביום 17.2.03 ניתנו צווי כינוס, כמבוקש. ביום 28.12.04 הגיש המבקש לכונס הנכסים הרשמי, באיחור של 4 חודשים לערך, שתי תביעות חוב נגד בני הזוג כהן. לתביעות החוב צורפה בקשה, אשר הופנתה אל המשיב 2 ( להלן: המנהל המיוחד ) , לקבלן למרות האיחור בהגשתן. המנהל המיוחד, דחה את התביעות עקב האיחור שחל בהגשתן.
על החלטה זו של המנהל המיוחד ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט המוסמך לענייני פשיטת רגל. בית המשפט דחה את הערעור מהטעם שלדעתו, המבקש לא הצביע על "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד להגשת תביעות החוב. מכאן ההליך שבכותרת, אשר במסגרתו התבקשה רשות להשיג על דחיית הערעור.
2.הסעיף בחוק הדן בערעור הוא סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 ( להלן: הפקודה ) אשר זה לשונו:
"נפגע פושט הרגל, נושה או אדם אחר על ידי מעשה או החלטה של הנאמן, רשאי הוא לפנות לבית המשפט, ובית המשפט רשאי לאשר, לבטל או לשנות את המעשה או ההחלטה וליתן כל צו בענין כפי שיראה צודק."
(וראה
הגדרת "בית משפט" בסעיף 1 לפקודה).
להליכי ערעור על החלטות הניתנות במסגרת הליך פשיטת רגל בבית המשפט קיים הסדר מיוחד אשר מוצא את ביטויו בסעיפים 182-183 לפקודה. ההוראות הרלבנטיות לענייננו, הן הוראות סעיפים 182(א) ו-(ג) לפקודה, הקובעות כדלקמן:
"182(א)הנפגע על ידי צו בפשיטת רגל רשאי לערער עליו לפי סעיף זה.
...
(ג) ניתן הצו בבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה, אפשר לערער עליו לפני בית המשפט העליון."
אין ספק, כי המבקש נפגע מהחלטת בית המשפט המחוזי. על מנת להכריע האם עומדת למבקש זכות ערעור על החלטה זו כאמור בסעיף 182(ג), עלינו לענות על שתי שאלות. ראשית, האם החלטה זו מהווה החלטה של בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאה ראשונה. שנית, האם החלטת בית המשפט המחוזי מהווה "צו בפשיטת רגל". אם התשובה לשתי שאלות אלה היא חיובית, עומדת למבקש זכות ערעור.
שתי שאלות אלה נדונו בבש"א 998/92 בן ציון נ' ארץ ישראל בריטניה (בפירוק ) פ"ד מו(2) 749) ( להלן: פרשת בן ציון ). בפרשת בן ציון נקבע, שככלל, בענייני פשיטת רגל, דן בית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה. מכאן, שהתשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב. כמו כן, בענייננו, החלטת בית המשפט המחוזי היא החלטה המתייחסת להחלטת המנהל המיוחד ומאשרת אותה. מכאן, שעסקינן ב"צו בפשיטת רגל". זאת, בשונה מהמקרה שנדון במסגרת פרשת בן ציון, בו הוגש ערעור על החלטת בית המשפט בנוגע לטענות מקדמיות שהועלו בפניו, ואשר לגביו נקבע כי מדובר בהחלטת ביניים אשר אינה כוללת צו שיש בו משום מימוש סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 150 לפקודה (ראו גם רע"א 4569/91 מוריס סבג נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד מו(3) 811; רע"א 2281/97 כיאל מוחמד נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ , פ"ד נא(3), 559).
התוצאה היא, שההליך שבכותרת יימחק. המבקש יגיש ערעור תוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו על החלטת המנהל המיוחד. עם הגשת הערעור, ישלם המבקש את יתרת האגרה הנדרשת לצורך הגשת ההליך. הערבון שהופקד בהליך שבכותרת יועבר לערעור שייפתח וישמש להבטחת הוצאות המשיבים בערעור. המבקש יצרף החלטה זו לערעור שיוגש על ידו. ההחלטה תתויק בתיקי השופטים אשר ישבו בדין.
ניתנה היום, י"ט אדר תשס"ו (19.3.2006).
שושנה
ליבוביץ
רשמת