רע"א 8559/11 יובל תמיר נ. נובה ארנה בע"מ

1.

המשיבה 1, נובה ארנה בע"מ, היא חברה הנמצאת בהליכי פירוק (להלן - החברה ). הליכי הפירוק מתנהלים בבית המשפט המחוזי מרכז. צו פירוק ניתן ביום 12.6.2011. במסגרת הליכי הפירוק של החברה, שנפתחו לבקשת חלק מעובדיה (המשיבים 6-3 בהליך דנא), מונתה עו"ד חן זפט-פייגלין למנהלת המיוחדת של החברה (להלן - המנהלת המיוחדת ). ביום 18.5.2011 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה למתן הוראות לבית המשפט המחוזי, בגדרה עתרה לקבל אישור לקבלת הצעה שהגיש המשיב 7, יהודה פרל (להלן - פרל ), לרכוש את הקניין הרוחני של החברה תמורת 1.5 מיליון דולרים. יצוין, כי פרל הינו המשקיע העיקרי בחברה ואחד מבעלי מניותיה. במוקד ההליך שלפניי עומדת מחלוקת לגבי הבעלות בפטנט מסוים. המבקשים, יובל וטל תמיר, שהינם בעלי המניות העיקריים בחברה (להלן - תמיר ), הם שהמציאו את הפטנט וטוענים לבעלות בו. לגבי פטנט נוסף, אין מחלוקת שהוא בבעלות החברה. במסגרת הבקשה למתן הוראות ביקשה המנהלת המיוחדת כי בית המשפט יקבע שהבעלות בקניין הרוחני, כולל הפטנט שבמחלוקת, היא של החברה. ביום 22.6.2011 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' יעקב) את הבקשה וקבע כי נוכח טענותיהם של תמיר יש לברר את המחלוקת הנוגעת לבעלות בפטנט שלא במסגרתה של בקשה למתן הוראות.

2.

המנהלת המיוחדת שבה ופנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה כי יאשר את מכירת הקניין הרוחני לפרל, וזאת מבלי שתוכרע שאלת הבעלות בפטנט. ביום 4.7.2011 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' יעקב) אף בקשה זו. בית המשפט הוסיף וקבע, כי שאלת הבעלות בפטנט תוכרע במסגרת הליך נפרד, והורה לתמיר להגיש עד ליום 15.8.2011 תובענה בקשר עם זכותם בפטנט. כן הורה בית המשפט כי תמיר יפקידו בקופת הפירוק את הסכום הדרוש להגנה על הקניין הרוחני של החברה (כולל הפטנט שבמחלוקת), כפי שזה ייקבע על ידי עורך פטנטים. תמיר קיימו את החלטת בית המשפט האמורה והגישו תביעה אזרחית לבית המשפט המחוזי בתל אביב. כמו כן, הפקידו תמיר בקופת הפירוק סכום של כ-340 אלף ש"ח לשימור הקניין הרוחני. ביום 5.9.2011 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה נוספת בעניין מכירת הקניין הרוחני של החברה. בית המשפט המחוזי הכריע בבקשה בלא שהיו בפניו תגובות מטעם כלל הצדדים. לפיכך, הוגשה בקשה לעיון חוזר בהחלטה. ביום 6.11.2011 הכריע בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' ש' שילה) בבקשה לעיון חוזר. בית המשפט דחה את בקשת המנהלת המיוחדת בעניין מכירת הקניין הרוחני. לצד זאת, הורה בית המשפט על שינוי הדרך הדיונית בה יש לנהל את ההליך. בית המשפט קבע, כי שאלת זכותם של תמיר בפטנט שבמחלוקת תתברר בדרך של בקשה למתן הוראות, במסגרת הליכי הפירוק. בגדר ההחלטה קבע בית המשפט מועדים להגשת תצהירים וכן נקבע כי דיון בבקשה יתקיים בימים 9.1.2012 ו-11.1.2012. על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי. יצוין, כי תמיר הגישו בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה, אשר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 21.11.2011. על כן, עתרו הם לעיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. ביום 20.12.2011 קיימתי דיון בנוכחות בעלי הדין במטרה לברר סוגיות מסוימות.

3.

דין הבקשה להידחות בעיקרה. לטענת תמיר, לא היה רשאי בית המשפט המחוזי לשנות את החלטתו בעניין האופן בו יתבררו הטענות בדבר הזכות בפטנט. זאת, שכן מדובר בהחלטה סופית מבחינת תמיר, אשר חויבו בפתיחת הליך משפטי נפרד, שאומנם נפתח על ידם. כן טענו תמיר, כי הם הסתמכו על החלטת בית המשפט ואף הפקידו כספים בקופת הפירוק בהתאם לאמור בה. החלטתו של בית המשפט המחוזי בעניין הדרך בה יתבררו טענות המבקשים לעניין הבעלות הפטנט היא החלטת ביניים, אשר באופן עקרוני ניתן לשנותה (ראו, ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי , פ"ד נו(4) 505, 508 (2002)). אכן, ניתן להצביע על פנים לכאן ולכאן לעניין סיווגה של החלטה המורה כי עניין מסוים יתברר בדרך של פתיחת הליך משפטי נפרד. ואולם, בנסיבות העניין דומה כי צדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי שאלת הבעלות בפטנט תתברר בפניי בית המשפט הדן בהליכי הפירוק. ראשית, שאלת הבעלות בפטנט היא שאלה הנוגעת באופן ישיר למסת הנכסים של החברה בפירוק. לפיכך, מן הראוי שסוגיה כזו תתברר, דרך כלל, בפני בית המשפט הדן בהליכי הפירוק (ראו, רע"א 9082/05 שרידב השקעות בע"מ נ' הרטמן, פיסקה 7 (טרם פורסם, 23.6.2007)). שנית, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, עיון במסמכים שהוצגו על ידי הצדדים ובכתב התביעה שהוגש על ידי המבקשים לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מלמד כי המחלוקת תוכל להתברר בצורה ראויה בדרך של בקשה למתן הוראות. זאת, גם בהתחשב בכך שבנסיבות שנוצרו דומה כי בירור התביעה, כפי שהוגשה, במסגרת הליך נפרד, יוביל לעיכוב משמעותי ובלתי רצוי בהליכי הפירוק. על כן, מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה יש לברר את סוגיית הבעלות בפטנט במסגרת של בקשה למתן הוראות בפני בית המשפט של הפירוק. זאת, כמובן, תוך שיישמרו הזכויות הדיוניות של הצדדים בנסיבות העניין.

4.

לצד האמור, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי תמיר הסתמכו על החלטת בית המשפט המחוזי והפקידו סכום כסף משמעותי בקופת הפירוק. לפיכך, יש להתנות את קיום הדיון בפני בית המשפט של הפירוק בכך שעלויות ההגנה על הקניין הרוחני, כולל הפטנט שבמחלוקת, יוטלו בשלב זה על פרל. במסגרת הדיון שנערך בפניי, התחייב פרל לשאת בתשלום הכספים ששולמו עד כה על ידי תמיר (כ-340 אלף ש"ח) וכן לשאת בהוצאות הקשורות לשימור הזכויות בקניין הרוחני בחודשיים הקרובים. יצוין, כי בדיון הסכימה המנהלת המיוחדת שהסכום שישולם לצורך שימור הקניין הרוחני של החברה (ובהתחשב בהכרעה לגבי הפטנט שבמחלוקת), ייחשב כהוצאה בפירוק. אני מורה כי פרל יעביר לתמיר, בתוך 10 ימים מיום מתן החלטה זו, את הסכום ששולם על ידי תמיר עד כה להגנה על הפטנט. בנוסף, תמיר יפקידו בקופת הפירוק ערבות בנקאית בסך 34,000 ש"ח בתוך 15 ימים ממועד מתן החלטה זו. סכום הערבות נקבע על סמך נתונים שסיפקה המנהלת המיוחדת בהודעה מיום 21.12.2011 בדבר שיעור ההוצאות שיוחס לפטנט לגביו טוענים המבקשים לבעלות.

5.

מעבר לאמור, ועל מנת שהדיון בבקשה למתן הוראות בעניין זכותם של תמיר בפטנט יתנהל בצורה יעילה, הצהירו בעלי הדין בפניי על העדים שבכוונתם לזמן לדיון. באי כוחם של תמיר הצהירו כי יזמינו לעדות את יובל תמיר, את עמית אזולאי (ממנו ייעשה מאמץ לגבות תצהיר עדות ראשית) ואת עו"ד עמוס בנצור. כן ציינו תמיר כי בכוונתם להגיש תצהיר מטעמו של אייל איילון. זאת, על מנת להוכיח כי שני הפטנטים של החברה אינם קשורים זה בזה. הצורך בתצהיר בנקודה האמורה התייתר, נוכח הצהרת המנהלת המיוחדת ופרל כי הם מסכימים לכך שאין תלות בין שני הפטנטים. באי כוחם של תמיר ציינו שמות של אנשים נוספים שברצונם להעיד, אך נראה לי שאין מקום לכך. המנהלת המיוחדת הצהירה כי בכוונתה לזמן לעדות את המשיבים 3 ו-6 ואת אילן כהן. באי-כוחו של פרל הצהירו כי בכוונתם לזמן לעדות את פרל עצמו ואת יהודה לב. עם זאת, שמורה לצדדים, כמובן, האפשרות לבקש מבית המשפט המחוזי להעיד עדים נוספים. כמו כן, על בית המשפט המחוזי לשקול כיצד להכריע בטענת הזיוף שתמיר העלו במסגרת כתב התביעה, ואילו עדים, אם בכלל, לזמן בקשר לבירורה.

6.

כפי שצוין, קבע בית המשפט המחוזי מועדים להגשת תצהירי עדות מטעם הצדדים וכן שני מועדי הוכחות לימים 9.1.2012 ו-11.1.2012. יש לשבח את העובדה כי הדיון בבקשה נקבע בלוח זמנים מהיר, אשר יאפשר את קידומם של הליכי הפירוק. לצד האמור, ובהתחשב בדברים שנקבעו לעיל באשר לאופן בו יתנהל הדיון, דומה כי יש לערוך שינוי מסוים במועדים שנקבעו לעניין הגשת תצהירי העדות מטעם הצדדים. לפי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.12.2011 היה על תמיר להגיש תצהירים מטעמם עד ליום 20.12.2011 ועל המשיבים להגיש את התצהירים מטעמם עד ליום 1.1.2012. בהחלטתי מיום 15.12.2012 הותלה המועד שנקבע להגשת תצהירי עדות מטעם תמיר למשך יומיים. נוכח האמור לעיל, אני מורה כי תמיר יגישו את התצהירים מטעמם עד ליום 29.12.2011 ואילו המשיבים יגישו את התצהירים מטעמם עד ליום 4.1.2012. יובהר, כי מועדי הדיון שנקבעו עומדים בעינם. הצדדים רשאים, כמובן, לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשות הקשורות למועדים שנקבעו.

7.

סיכומם של דברים הוא, כי בקשת רשות הערעור נדחית בעיקרה. זאת, כפוף לאמור בפיסקאות 6-4 לעיל. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.