פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8573/09
רע"א 8688/09
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשות ברע"א 8573/09:
1. מגדל חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
המבקש ברע"א 8688/09:
המוסד לביטוח לאומי
נ ג ד
המשיב ברע"א 8573/09:
המוסד לביטוח
לאומי
המשיבות ברע"א 8688/09:
1. מגדל חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב (השופטים שנלר, ורדי ולבהר-שרון) מיום 16.9.09 בתיק
1286/09
בשם המבקשות ברע"א 8573/09:
עו"ד יורם קמין
בשם המבקש ברע"א 8688/09:
עו"ד ארנון קליר
החלטה
א.
בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטים שנלר, ורדי ולבהר שרון) מיום 16.9.09 בתיק ע"א 1286/07 (להלן פסק הדין ) בו התקבל ערעור שהגישו המבקשות ברע"א 8573/09 (להלן חברות הביטוח ) על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (השופטת ערקובי) מיום 7.1.07 בתיק א' 12921/06. עניינו של ההליך, אופן יישומו של ההסכם בין חברות הביטוח למוסד לביטוח לאומי (להלן המוסד ) מיום 2.1.79 (להלן ההסכם ).
רקע
ב.
יסודו של החוק בתביעה שקיבל בית המשפט המחוזי בחיפה בגין תאונת דרכים (ת"א (חיפה) 249/99 אסבן נ' "מגדל" חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)). בין היתר נקבע, כי מסכום הפיצוי לתובע יש לנכות סכומים שקיבל מהמוסד. עניינו של ההליך שלפנינו, תביעת שיפוי שהגיש המוסד נגד חברות הביטוח (לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה - 1995).
ג.
בפסק הדין נקבע, כי על חברות הביטוח לשפות את המוסד רק בגין החלק היחסי של הקצבאות הקשורות לתאונה - והתיק הושב לבית משפט השלום לצורך קביעת שיעורו. עוד נקבע, כי כיון שהעיכוב בהעברת התשלום למוסד נבע ממחלוקת אמיתית וכנה, אין לחייב את חברות הביטוח בריבית המוסכמת שנקבעה בסעיף 6 להסכם. הוטעם, כי הריבית הקבועה היא פיצוי מוסכם, ולבית המשפט שיקול דעת להפחיתו. ולבסוף, בית המשפט הורה לבית משפט השלום לבחון את טענת המוסד, לפיה חברות הביטוח - שכנטען ניכו מהסכום ששילמו לנפגע את מלוא הקצבאות שהוא עתיד לקבל מהמוסד - מושתקות מטענה כי
עליהן לשלם לו רק אותו "שיעור יחסי" הקשור לתאונה.
רע"א 8573/09
ד.
כלפי פסק דין זה הוגשו שתי הבקשות שלפנינו. חברות הביטוח משיגות על השבת התיק לצורך בירור שאלת ההשתק (רע"א 8573/09); המוסד משיג על קביעת בית המשפט, הפוטרת את חברות הביטוח מתשלום הריבית המוסכמת (רע"א 8688/09). לאחר העיון בבקשות המנומקות ובתגובות, אין בידי להיעתר לבקשת חברות הביטוח (רע"א 8573/09). במישור המשפטי נזדמן לי לומר:
"ואילו עדיין היה לפנינו מצב מוכח שבו מבקשות חברות ביטוח לנכות את מלוא גימלאות הנכות הכללית מן הפיצוי לנפגע, ואחר כך טוענות כלפי המל"ל, בגדרי תביעת שיפוי, כי אין קשר סיבתי בין הגימלאות לתאונה - לא הייתי מהסס 'לבוא חשבון שיפוטי' עם חברות הביטוח וללכת בדרכו של בית משפט השלום, בגדרי השתק שיפוטי (ראו רע"א 4224/04 בית ששון נ' שיכון עובדים , פ"ד נט(6) 625) ותום לב. אך אין הדברים נצרכים לענייננו" (רע"א 805/06 המוסד לביטוח לאומי נ' קרנית (טרם פורסם)).
ה.
דומה, כי קביעה זו אינה במחלוקת, אלא שחברות הביטוח טענו, כי מדובר בתיק דנא בטענה חדשה, שהועלתה לראשונה בבית המשפט המחוזי וכי לא הוצג בסיס עובדתי לקבלתה (עמ' 21). לא היתה הנמקה של ממש לגוף המשאלה. בית המשפט המחוזי קבע, כי שאלת הרחבת החזית תושב לערכאה הדיונית, ובהחלטתו זו אין מקום להתערב. ודאי כך, שעה שמדובר ברשות ערעור בגלגול שלישי, הנשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה. אין חולק, כי השאלה העובדתית, אם בנסיבות הקונקרטיות הועלתה טענה מסוימת במועד המתאים אם לאו, אינה באה בכלל אלה. עוד נזכיר, כי מדובר בהחלטה המורה על המשך בירורו של ההליך, ובכגון אלה תישקל רשות ערעור בגלגול שלישי במשורה אף ביתר (רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ ואח' נ' אהובים (לא פורסם); בע"מ 9336/08 עזבון פלוני נ' פלונית (לא פורסם), ד"ר ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד (מה' 2, 2008), 214).
רע"א 8688/09
ו.
בכל הנוגע לבקשת המוסד לביטוח לאומי (רע"א 8688/09), סבורני כי היא אכן מעוררת שאלה משפטית שערכאות דיוניות נחלקו בה. במקרה אחר, בין אותם צדדים , קבע בית המשפט המחוזי בירושלים:
"בהסכם בין הצדדים אין תנאי המסייג הוראה זו (הוראת הריבית המוסכמת - א"ר). יש להניח, כי הצדדים שיוו לנגד עיניהם, כי במהלך הזמן והמקרים הרבים יתגלעו ביניהם מחלוקות לגיטימיות לא מעטות. חרף זה הם בחרו שלא לסייג סעיף הריבית המיוחדת בהסתייגות כלשהי, ומכיוון שההוראה ברורה ופשוטה, אין גם מקום בהליך זה לסייגה" (ע"א (ירושלים) 9105/06 המוסד לביטוח לאומי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם), מפי השופטים צבן, שפירא ונועם).
פסק הדין נשוא הבקשות נדרש לדברים אלה, ונאמר בו כי "אין לקבל קביעה זו באופן גורף" (עמ' 20). גם בעניין אריה קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי קיומה של מחלוקת כנה אינו פוטר את חברות הביטוח מתשלום הריבית המלאה:
"באשר לשאלה האם פיגרו הנתבעות בתשלום שנדרש מהם על ידי התובע, או שמא מחלוקת לגיטימית ואמיתית השהתה את התשלום באופן שלא ניתן לומר כי במועד הדרישה התגבשה העילה ומשכך, אין הן מחוייבות בתשלום ריבית כאמור בסעיף 6 להסכם, הרי ששאלה זו הוכרעה בפסיקה. נקבע בפסיקה כי אף אם קיימת מחלוקת בשאלת החבות הרי שאין היא משפיעה על מועד גיבוש החיוב" (ת"א (תל אביב) 1864/06 המוסד לביטוח לאומי נ' אריה חב' ישראלית לביטוח בע"מ (לא פורסם), מפי השופט ישעיה).
כלפי פסק הדין בעניין אריה הוגש ערעור לבית משפט זה (ע"א 6950/09), לרבות בשאלת פסיקת הריבית המוסכמת (סעיף 11 להודעת הערעור מיום 1.9.09). הבקשה הנוכחית (רע"א 8688/09 בלבד ) - בכל הנוגע לאפשרות להפחית משיעור הריבית המוסכם - תידון עמו בצוותא חדא.
סוף דבר
ז.
סוף דבר, איני נעתר לבקשת חברות הביטוח (רע"א 8573/09), והן ישאו בהוצאות המוסד לביטוח לאומי בהליך זה בסך 5,000 ₪. בקשת המוסד לביטוח לאומי (רע"א 8688/09) תועבר להרכב ותידון יחד עם ע"א 6950/09.
ניתנה היום, ה' בשבט התש"ע
(20.1.10).
ש ו פ ט