פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8592/19
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקשים:
1. ביתן שמחה
2. אריה אלבז
3. צבי רזניק
4. מיטל גנאור
5. רפאל קדוש
6. חיה דייזי
7. אברהם ינקו
8. אריה כהן
9. זיוה פרובזקין
10. מאיר אלסטר
11. ניר גולן
12. הרצל עמיקם
נ ג ד
המשיבה:
החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' ואגו) בה"פ 8584-07-19 מיום
27.11.2019
בשם המבקשים:
עו"ד תמר קידר
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' ואגו ) בה"פ 8584-07-19 מיום 27.11.2019 במסגרתה התקבלה בקשת המשיבה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ).
1.
המבקשים, תושבי שכונת ברנע באשקלון, התקשרו בהסכמי פיתוח עם המשיבה, קבלן מבצע מטעם עיריית אשקלון לשם ביצוע עבודות פיתוח בשכונה. הסכמי הפיתוח כללו, בין היתר, תניית בוררות. בין הצדדים התגלעו מחלוקות בקשר לביצוע עבודות הפיתוח ויישומו של ההסכם.
2.
ביום 23.6.2019 פנתה בא-כוח המבקשים למשיבה בדרישה למינוי בורר מוסכם, תוך קציבת פרק זמן של 7 ימים למענה. ביום 25.6.2019 השיב בא-כוח המשיבה כי הבקשה תיבחן בשבועות הקרובים לאחר חזרת מנכ"ל המשיבה מחו"ל.
3.
בחלוף עשרה ימים מפנייתם בדרישה למינוי בורר, הגישו המבקשים המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי למתן פסק דין הצהרתי, לפיו הסכמי הפיתוח בהם התקשרו עם המשיבה הם חוזים אחידים הכוללים תניות מקפחות, ביניהן תניית הבוררות, אשר יש לבטלן. ביום 4.7.2019 הורה בית המשפט למשיבה להשיב האם היא עומדת על תניית הבוררות שבהסכמי הפיתוח. תגובתה של המשיבה הייתה שהיא אכן עומדת על זכותה לברר את המחלוקות בין הצדדים בהליך בוררות ואף הציעה שני בוררים אפשריים. על כן ביקשה המשיבה לדחות את המרצת הפתיחה על הסף.
4.
ביום 5.11.2019 דחה בית המשפט את טענת המבקשים כי תניית הבוררות בהסכמי הפיתוח היא תנייה מקפחת בחוזה אחיד. בית המשפט ציין כי טענתם העיקרית של המבקשים הייתה כי תניית הבוררות כוללת פטור מהדין המהותי. אולם, פטור זה אינו אלא חזרה, כמעט מילולית, על ברירת המחדל הקבועה בחוק הבוררות. נוכח העובדה שתניית הבוררות חזרה ועיגנה את ברירת המחדל האמורה, הנטל על המבקשים להראות כי תניית הבוררות מקנה יתרון בלתי הוגן למשיבה וזאת לא עלה בידם לעשות. נוכח קביעה זו, המליץ בית המשפט לבאי-כוח המבקשים לשקול את דרכם הדיונית בהמשך ניהולה של המרצת הפתיחה, כפי שהוגשה.
5.
ביום 26.11.2019 הוגשה מטעם המבקשים "התייחסות משלימה לעניין המשך ניהול ההליך", במסגרתה טענו כי אולצו לחתום על הסכם הפיתוח ולכן תניית הבוררות הכלולה בו אינה פרי הסכמה בין הצדדים. עוד טענו כי קיים טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות מפני שלא ניתן להכריע בבוררות בכל המחלוקות שבין הצדדים; שקיים בעל דין נוסף, צד שלישי שאינו חלק מהסכם הבוררות; שהסכם הפיתוח בלתי חוקי ועוד. למחרת היום ניתנה החלטת בית המשפט מושא הבקשה, במסגרתה ציין בית המשפט כי טענות המבקשים "מגלמות סוג של 'אקרובטיקה משפטית'", ויש להתחיל לנהל את הליך הבוררות לפי ההסכם. באשר לטענה שהעלו המבקשים כי חתימת הסכמי הפיתוח נגועה בכפייה ובאילוץ, קבע בית המשפט כי מקומה איננו בהליך הנוכחי, שהסעד שהתבקש בגדרו הוגדר היטב. על כן, הורה בית המשפט על עיכוב ההליכים בהמרצת הפתיחה לפי סעיף 5 לחוק הבוררות.
6.
בבקשה דנא טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט כאשר דחה את טענתם לפיה לא מתקיימים בעניינים התנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק הבוררות. טענתם המרכזית היא כי חתימתם על הסכמי הפיתוח לא בוצעה מרצונם החופשי, אלא בכפייה ואילוץ.
7.
דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבה. הלכה היא כי רשות ערעור על החלטות בענייני בוררות תינתן רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית בעלת השלכות החורגות מעניינם של הצדדים לבקשה, או מקום בו נדרש הדבר משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין (ראו לאחרונה: רע"א 3374/20 בדעאן נ' ד"ר עזאם רפעאת , פסקה 10 (8.7.2020); רע"א 1930/20 גבאי נ' סאל הצלע בע"מ , פסקה 8 (31.5.2020)). הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בהחלטה שעניינה בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, אשר אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בה אלא אם נפלה בה טעות של ממש (ראו: רע"א 3587/20 שלסר נ' ממכר בית בע"מ , פסקה 8 (30.6.2020); רע"א 913/16 כלי נ' עציוני , פסקה 8 (21.4.2016)). הבקשה שלפנַי אינה עומדת באמות מידה אלה. למעלה מן הצורך, אציין רק כי טענת המבקשים כי אין להעביר את הסכסוך בין הצדדים להליך בוררות, לאחר שהם אלה שביקשו לעשות כן מלכתחילה היא מוקשית בעיני, וזאת בלשון המעטה.
8.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ל' באב התש"ף (20.8.2020).
ש ו פ ט