רע"א 8819-23 רע"א 8819-23

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ה' סילש) בפר"ק 51354-06-17 מיום 9.7.2023, בה נקבע הרכב חברי ועדת האיתור של המשיבה 3, עמותת אגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה (להלן: העמותה או עמותת אגו"ח).

השתלשלות העניינים והחלטת בית משפט קמא

1.עניינו של ההליך המתנהל בבית משפט קמא הוא בבקשת פירוק שהוגשה בשנת 2017 כנגד עמותת אגו"ח (היא כאמור המשיבה 3) על-ידי רשם העמותות (הוא המשיב 1) בשל אי סדרים וליקויים שנמצאו בהתנהלותה. יוער כי חלק מהליקויים האמורים קשורים בערבוב כלכלי של העמותה עם עמותה מרכזית נוספת בחסידות חב"ד, עמותת צעירי אגודת חב"ד – המרכז (להלן: צא"ח), שאף היא מצויה בהליכי פירוק. מי שהיה יו"ר העמותה בעבר הוא הרב אהרונוב – אשר הורשע בפלילים בהקשר לניהול צא"ח ועמותות נוספות (להלן: הרב אהרונוב). המבקשת היא – כהגדרתה, עמותה המשמשת כבורר במחלוקות ממוניות לפי דין תורה ובמחלוקות בין מוסדות שונים בחסידות חב"ד.

בהסכמת הצדדים, הוחלט ביום 21.5.2018 על מינוי מפרק זמני לשם ניסיון הבראת העמותה כחלופה לחיסולה. בהתאם לכך, הגיש המפרק הזמני ביום 1.5.2023 את המלצתו להסדר הבראת העמותה (להלן: המלצת המפרק הזמני). עקרונות ההמלצה כללו כיסוי של כלל חובות העמותה; השקעה כספית בבניין המצוי בכפר חב"ד שלעמותה זכויות נטענות בו המכונה "בניין ה-770"; וכן מינוי 15 חברים חדשים לעמותה תחת החברים שהיו קיימים בה ערב מתן צו הפירוק הזמני. בשל מחלוקות בין חסידי חב"ד באשר לזהות חברי העמותה, הוצע להקים ועדת איתור המורכבת מרשם העמותות, המפרק הזמני, ונציג של המבקשת. המפרק הזמני ציין בהמלצתו כי הטעם למינוי נציג מטעם המבקשת כרוך במעמד הגבוה שיש לה בקרב חסידות חב"ד, ובכך שהיא נזכרת בתקנון העמותה. כן הוצע כי "לצורך גיבוש עמדה ראויה בבחירת החברים" יעמדו לצד המפרק הזמני נציגים שונים מחסידות חב"ד, לרבות הרב ברוך יורקוביץ – רב קהילת חב"ד בלוד המקובל על זרמים רבים בחב"ד ביניהם גם אלה המכונים "משיחיסטיים" (להלן: הרב יורקוביץ).

בתגובה להמלצה זו, פנו גורמים שונים מקהילת חב"ד אל המפרק הזמני ואל רשם העמותות, כמו גם אל בית משפט קמא, וביקשו להביע את עמדתם ביחס להסדר ההבראה המוצע, ובפרט ביחס לזהות חברי ועדת האיתור של העמותה. בין היתר נטען כי המבקשת אינה זוכה לאמון של כל חסידי חב"ד, והוצע כי הרב יורקוביץ ומועמדים נוספים ימונו כנציגים בוועדת האיתור. לאור פניות אלה, המליץ רשם העמותות על הוספת הרב יורקוביץ להרכב שהוצע במסגרת המלצת המפרק הזמני (ראו: נספח 1 להמלצת המפרק הזמני).

2.ביום 9.7.2023 נערך דיון לפני בית משפט קמא בו נדונה המלצת המפרק הזמני. בדיון הבהיר המפרק הזמני את הטעם להמלצתו. הוא עמד על כך שלשיטתו, אין זה נכון שיהיה צד בעל זכות וטו לקביעה מי יהיה חבר בעמותה. עוד הוא הסביר כי הצעתו ביחס לנציגי ועדת האיתור נבעה מהבנתו את מעמד המבקשת ואת מעמדו של הרב יורקוביץ כמי שמייצג את יתר הזרמים בחב"ד. המפרק הזמני הוסיף כי הציע שהרב יורקוביץ יהיה יועץ שלו ולא ישמש כנציג עצמאי בוועדת האיתור, מאחר שקיבל בקשות הצטרפות רבות ויש חשש שהוספת נציגים נוספים תסרבל את ההליך. יחד עם זאת הוא הבהיר כי אין לו התנגדות שהרב יורקוביץ יקבל "מושב" בוועדת האיתור. המבקשת מצידה טענה כי היא מייצגת באופן מגוון ואותנטי את חסידי חב"ד, וכי יש לה מעמד משמעותי בחב"ד בכלל ובעמותה שבפירוק בפרט.

בדיון נכחו גם צדדים שלישיים אשר ביקשו להביע את עמדתם. בא-כוחם התייחס לפיחות שחל במעמדה של המבקשת בקרב חסידי חב"ד וטען כי קיים קושי במעורבותה בוועדת האיתור. זאת בין היתר לנוכח הטעמים בשלהם הגיעה העמותה לפירוק. כמו כן, הוא מסר כי מקובל עליהם שוועדת האיתור תכלול נציג של המבקשת ואת הרב יורקוביץ, וביקש כי במקרה של היעדר רוב – יכריע רשם העמותות. בנוסף, במסגרת הדיון, הציע המשיב 32, מר בלויא, את עצמו כנציג חמישי בוועדת האיתור חלף ההצעה לפיה בהיעדר רוב יינתן קול עודף לאחד מחברי ועדת האיתור. רשם העמותות וכונס הנכסים לא התנגדו לצירופו של מר בלויא לוועדה.

בהחלטה שניתנה בתום הדיון הורה בית משפט קמא על מינוי ועדת איתור הכוללת חמישה חברים: נציג המבקשת, המפרק הזמני, נציג רשם העמותות, ובנוסף – הרב יורקוביץ ומר בלויא. בית המשפט התייחס לכך שהוגשו הודעות נוספות על-ידי גורמים שלא השתתפו בדיון, אך קבע כי להיעדר התייצבותם לדיון ישנה משמעות וממילא האינטרס הכולל הוא לקדם את ההליך לכלל סיום.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

3.יוער כי בטרם הגשת בקשת רשות הערעור, הגישו המשיבים 30-14, אנשים פרטיים ועמותות העוסקים בפעילות חב"ד אשר לא נכחו בדיון מיום 9.7.2023, בקשה לעיון מחדש בהחלטה בעניין הרכב ועדת האיתור ואופן פעולתה, ועמה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה בעניין כינוס ועדת האיתור עד למתן הכרעה בבקשה (להלן: הבקשה לעיון מחדש). לטענתם, עובר לדיון היה ברור כי לא תיבחן שאלת התאמתם של המעוניינים להיבחר כחברים בוועדת האיתור, ולכן ההחלטה בדבר הרכב הוועדה פוגעת באינטרס ההסתמכות שלהם ובזכות הטיעון של המעוניינים להציע עצמם כחברים בוועדת האיתור. עוד הם הוסיפו כי החלטת בית משפט קמא מעוררת סכנה רוחנית קיומית; וכי מועמדותו של מר בלויא הוצעה בשלהי הדיון ומבלי שניתנה האפשרות לקיום דיון של ממש בעניינו. המשיבים 13-4 – חברות העוסקות בפעילות חב"ד, המשיב 32 – מר בלויא ורשם העמותות התנגדו לבקשה; המבקשת הביעה את הסכמתה; והמפרק הזמני הותיר את ההחלטה בידי בית המשפט, אך לא התנגד לקיום דיון נוסף על מנת למנוע בעתיד כל טענה ביחס לחברי ועדת האיתור.

בהחלטת בית משפט קמא מיום 23.8.2023 נדחתה הבקשה לעיון מחדש. בית משפט קמא קבע כי לא התקיימו התנאים לעיון מחודש בהחלטה, וכי גם עיקרון סופיות הדיון והעובדה שהליך הפירוק נמשך זה זמן רב – מצדיקים את דחיית הבקשה. לגופם של דברים ולמעלה מן הצורך, התייחס בית המשפט לחשיבות שהחלטות בהליכי הבראה יתקבלו בהסכמה רחבה – וציין כי כך אף היו סבורים המבקשת והמשיבים 30-14. בהקשר זה היה בית המשפט סבור כי הרכבה הנוכחי של הוועדה "יאפשר סיעור מוחות, והגברת הסיכוי לקבלת מידע רחב תוך סיוע לבעל התפקיד (המפרק הזמני) לממש את הליך ההבראה". עוד הובהר כי ועדת האיתור אינה קובעת מסמרות ביחס למעמדו של אדם או גוף מסוים כסמכות רוחנית של חסידי חב"ד, אלא רק עוסקת באיתור חברי עמותה המתאימים לשמש ככאלה. כמו כן, בית המשפט הבהיר כי הוא מודע לטענות ביחס למעמד המבקשת וחשיבותה לחסידות חב"ד, אך הוסיף שלא ניתן להתעלם גם מטענות של גורמים אחרים באשר לחלקה של המבקשת בהתדרדרות העמותה. מאחר שלא הוצג כל טעם בשלו קיים פגם במינוי של איזה מהחברים לוועדת האיתור המצדיק את ביטול מינויים – הבקשה נדחתה.

4.למען שלמות התמונה, יצוין כי ביום 18.2.2024 הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע, בה עתרה המבקשת כי אורה על הקפאת ההליך מושא בקשת רשות הערעור, כך שלא תקודמנה החלטות בלתי הפיכות של ועדת האיתור בתקופה שעד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

טענות הצדדים

5.המבקשת טענה כי בית משפט קמא שגה כשמינה גם את הרב יורקוביץ ומר בלויא לחברי ועדת האיתור. לטענת המבקשת, היא נוסדה בהוראת הרבי מליובאוויטש, כסמכות רוחנית עליונה של מוסדות חב"ד בישראל. ככזו היא גוף מרכזי בהיררכיה החב"דית האמון על בחירת חברים בעמותה. לטענתה, החלטת בית משפט קמא מנוגדת לתקנון העמותה, לפיו צירוף חברים לעמותה ייעשה רק באישורה של המבקשת. כן טענה המבקשת כי שגה בית משפט קמא עת דחה את המלצת המפרק הזמני, לפיה ועדת האיתור תכלול רק את המפרק הזמני, נציג מטעם רשם העמותות ונציג מטעם המבקשת. המלצה זו גובשה לאחר היכרות מעמיקה עם מוסדות חב"ד וחסידיה, והיא תואמת את תקנון העמותה ואת המתווה המקביל שנקבע בהסכמת הצדדים בפירוק עמותת צא"ח. לעמדת המבקשת, מבחינה מעשית לא ניתן להבריא חלק ממוסדות חב"ד בהסכמה עמה, וחלק אחר בלא הסכמה כזו. מאחר שמדובר בעמותות "משלימות" מבחינת פעולותיהן, ראוי היה לאמץ את מתווה הפירוק של צא"ח גם בענייננו. בפירוק צא"ח ניתנה משמעות למעמדה הרם של המבקשת, ומשמעות זו נכונה ביתר שאת גם בענייננו.

המבקשת הוסיפה כי הליך המינוי של מר בלויא והרב יורקוביץ נעשה ללא מסד עובדתי מספק ובשלב מוקדם מדי בהליך, שכן הוא התקבל בטרם אישורו של הסדר הבראה, וממילא בהיעדר מקורות ברורים להסדר חוב ובטרם אישורו באסיפות הנושים.

באשר לגורמים שמונו על-ידי בית משפט קמא, המבקשת טענה כי הרב יורקוביץ הוא נציג של הפלג ה"משיחיסטי" שהוא פלג שולי המתחרה במוסדות המשויכים לרוב חסידי חב"ד; ואילו מר בלויא אינו מייצג אף קבוצה או קהילה, אינו רואה בעמותה גוף חשוב או מהותי, אינו מכיר במעמדה של המבקשת ומינויו נעשה "בשולי הדיון ממש" מבלי שניתנה הנמקה מתאימה. לעמדת המבקשת, היא הסמכות הרוחנית העליונה של מוסדות חב"ד בישראל, והותרתה בעמדת מיעוט לצד גורמים שאינם מכירים בסמכותה – עשויה לעורר אנדרלמוסיה היררכית ורוחנית בקרב הקהילה ומוסדותיה.

6.המשיבים 30-14, שהם כאמור אנשים פרטיים ועמותות העוסקים בפעילות חב"ד, הצטרפו לבקשת רשות הערעור. לעמדתם, המבקשת מאגדת תחתיה זרמים ופלגים שונים ומגוונים בחסידות חב"ד, והיא הגוף בעל המשקל המכריע בהתוויית דרכה של החסידות. בנוסף, לטענתם, התערבות בית המשפט בשיקול דעתו של בעל תפקיד צריכה להיעשות במשורה, גם כשמדובר בעמותה בפירוק. לפיכך, שגה בית משפט קמא כשסטה מהמלצת המפרק הזמני ללא נימוק, מבלי שנערך דיון באשר למידת התאמתם של הרב יורקוביץ ומר בלויא לתפקיד; וכן מבלי שהאפשרות למנותם נבחנה ביחס לאחרים שביקשו להתמנות לתפקיד זה. המשיבים 30-14 ביקשו כי ככל שתתקבל החלטה להגדיל את מספר חברי ועדת האיתור, יתקיים דיון עצמאי בשאלת זהותם. לבסוף, הם חזרו על טענותיהם בבקשה לעיון מחדש, וטענו כי החלטת בית משפט קמא ניתנה תוך פגיעה קשה בהסתמכות, בזכות הטיעון ובזכות הגישה לערכאות.

המשיבה 31, האגודה השיתופית כפר חב"ד – מושב עובדים של חסידי ליובאוויטש להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, טענה גם היא שיש לקבל את הבקשה. היא ציינה כי ברקע הליך הבראת העמותה קיים סכסוך בינה לבין העמותה בנושא הבעלות בבניין ה-770 – המהווה את הנכס המניב היחיד ברשות העמותה. לאחר שהובא הסכסוך בפני מגשר, נחתם הסכם פשרה בין הצדדים וניתן לו תוקף של פסק דין. לטענתה, תנאי עיקרי בהסכם הפשרה הוא שלא ייעשה שינוי במוסדות העמותה בניגוד לתקנון – כאשר החלטת בית משפט קמא נוגדת את התקנון. המשיבה 31 אף הגישה תביעה לביטול הסכם הפשרה מחמת הפרתו. משכך, הותרת ההחלטה על כנה עשויה דווקא להוביל לחיסול העמותה שעלולה לאבד את זכויותיה בבניין ה-770, ולא להבראתה.

7.יתר המשיבים התנגדו לבקשת רשות הערעור.

המשיבות 13-4, חברות העוסקות בפעילות חב"ד, טענו כי הן מייצגות חסידי חב"ד מזרמים שונים, ולא רק את הזרם ה"משיחיסטי" כנטען על-ידי המבקשת, וכי מכל מקום פלג זה הוא מרכזי בחסידות. כמו כן, לטענתן הן אינן מתחרות בעמותה, אלא הן עמותות מסייעות שהוקמו בברכת יו"ר העמותה הקודם.

לטענת המשיבות 13-4, המבקשת אינה זוכה באמונם של כלל הזרמים בחב"ד כבעבר, בין היתר לאור מעורבותו של הרב אהרונוב בניהול העמותה. מטעם זה, המנגנון שהציע המפרק הזמני הוא בעייתי: הוא אינו מייצג חלקים נרחבים מחסידות חב"ד, ועלול לכן להוביל לסכסוכים מתמשכים, להשתלטות של הרב אהרונוב על העמותה ולהתדרדרות מחודשת של העמותה להליכי פירוק. באשר לתקנון העמותה, המשיבות 13-4 טענו כי בית המשפט והמפרק הזמני אינם כפופים להוראות התקנון, אשר ממילא שנוי במחלוקת ועתיד להשתנות במסגרת הליך ההבראה. עוד הן התייחסו לטענה כי החלטת בית משפט קמא נשענה על מסד עובדתי חסר. לטענתן, היה על המבקשת להביא את המסד העובדתי הרלוונטי החסר לשיטתה בפני בית המשפט בדיונים שנערכו. משבחרה המבקשת שלא לעשות כן – אין לה על מה להלין. כן נטען כי אין קשר הכרחי בין פירוק צא"ח לפירוק העמותה, ועל כן אין להקיש מוועדת האיתור של צא"ח לעניין שלפנינו. יתרה מכך, יש להקפיד על הפרדה בין העמותות, שכן הקישור ביניהן הוביל לליקויים השונים שבבסיס פירוקן מלכתחילה. לבסוף, נטען כי אין פגם במינויו של מר בלויא, וכי הוא שימש לעתים כ"גשר" בין הצדדים במהלך הדיונים שנערכו עד כה.

8.לעמדת מר בלויא (הוא המשיב 32), יש לדחות את הבקשה על הסף משום שהיא נשענת על טענות עובדתיות ולא משפטיות, ומאחר שההחלטה נדונה ונומקה פעמיים בבית משפט קמא. לעמדתו, בקשת רשות הערעור נסמכת על ההנחה השגויה לפיה החלטת בית משפט קמא עומדת בסתירה לתקנון העמותה ולמטרותיה. בפועל, אין אלה פני הדברים שהרי ההחלטה תומכת בהבראת העמותה. כמו כן נטען כי למבקשת מעולם לא היה מעמד-על בחסידות חב"ד, אלא היא הייתה אחת מגופי הוראה רבים הקיימים בחסידות. בנוסף, נטען כי חברי ועדת האיתור נבחרו לאחר שבית המשפט התרשם ישירות מהחברים וערך דיון מעמיק בסוגיה תוך שקילת כלל השיקולים הרלוונטיים. לבסוף טען מר בלויא, כי אין בהחלטה לגבי מתווה ועדת האיתור של צא"ח להשפיע על מתווה ועדת האיתור של העמותה, ודווקא החיבור בין העמותות הוא בעייתי.

9.רשם העמותות עמד על כך שלעמותה אין פעילות של ממש. למרות זאת ונוכח חשיבותה הרוחנית עבור חסידי חב"ד, הסכימו רשם העמותות והמפרק הזמני לבחון את אפשרות הבראתה. זאת כל עוד לא יהיה חשש – ולוּ קל – כי העמותה תמשיך בדרכה הלקויה. לשם כך, נדרשת החלפה של כל מוסדות העמותה. לעמדתו, לבית משפט קמא שיקול דעת נרחב בכל הנוגע להליכי פירוק והבראה של עמותה. כמו כן, אין ממש בטענה לפיה הרחבת ועדת האיתור מנוגדת לתקנון, שכן המפרק הזמני הודיע שבכוונתו לשנות את התקנון. מכל מקום, על פי אותו היגיון, גם הצעת המפרק הזמני, אליה לא התנגדה המבקשת, מנוגדת לתקנון. זאת מאחר שגם לפי הצעה זו אין למבקשת רוב. עוד הוא הוסיף כי אין משמעות למתווה ההבראה של עמותת צא"ח. בנוסף, טען רשם העמותות כי ההחלטה התקבלה לאחר דיון מספק. זאת משום שמר בלויא ביקש להצטרף לתיק זמן רב לפני שניתנה ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור, ולא הועלו טענות של ממש ביחס לאי-התאמתם של מר בלויא ושל הרב יורקוביץ לתפקיד. לבסוף, ציין רשם העמותות כי כבר התקיימו שלוש פגישות במנגנון ועדת האיתור הנוכחי, וכי אם ההליך יוסיף להתעכב – ייתכן שלא יהיה מנוס מהמלצה על חיסול העמותה.

המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי, הצטרף לעמדת רשם העמותות.

10.המפרק הזמני עמד אף הוא על הייחודיות של פירוק העמותה שהיא בעלת חשיבות רוחנית אך לא חשיבות כלכלית. לעמדת המפרק הזמני, ברור כי החלפת חברי העמותה היא תנאי הכרחי (אך לא מספיק) להבראתה. לאור ריבוי הנושאים העולים ביחס להסדר ההבראה, סבר המפרק הזמני כי יש להגיע להסכמות במקביל בקשר למתווה ההבראה על כל חלקיו. לעמדתו, פתרון סוגיית זהות חברי העמותה החדשים יביא עמו פתרון ליתר הסוגיות השנויות במחלוקת. למרות שהחלטת בית משפט קמא איננה תואמת את המלצתו המקורית, המפרק הזמני סבור כי אין מניעה להותיר את ההחלטה על כנה. המפרק הזמני ציין כי יש לשקול את משך הזמן הארוך בו מתנהל ההליך ואת המשמעות של קבלה או דחייה של בקשת רשות הערעור על אפשרות הבראת העמותה. זאת מאחר שאם הליך ההבראה לא יסתיים תוך פרק זמן סביר, ייתכן שיהיה נכון לפעול לחיסול העמותה.

דיון והכרעה

11.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות המשיבים על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

כידוע, לבית משפט שבו מתנהלים הליכי הפירוק מסור שיקול דעת רחב בסוגיות הנוגעות לפירוק ולהבראה, וזאת לאור מומחיותו הייחודית בתחום דיני חדלות הפירעון והיכרותו הישירה עם הצדדים ועם מכלול נסיבות העניין. כאלה הם פני הדברים גם כאשר ההליכים נוגעים לעמותה. משכך, ככלל תימנע ערכאת הערעור מלהתערב בהחלטות כמו ההחלטה דנן, אלא במקרים חריגים בהם נפל בהחלטה פגם מהותי (ראו למשל: רע"א 787/23 עמותת וורלד וויז'ין נ' רשם העמותות, פסקה 2 (31.1.2023); רע"א 9783/16 חברת אקסס קרדיט בע"מ נ' ישיבת שערי מבשרת ציון, פסקה 3 (3.1.2017); רע"א 2049/21 פישמן נ' פריצקי, המפרק הזמני של חברת טי. ג'י. אי. השקעות נדל"ן בע"מ, פסקה 30 (4.5.2021) והאסמכתאות המובאות שם).

במקרה דנן, ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור הנוגעת להרכב ועדת האיתור כחלק מהליכי ההבראה של העמותה, היא מסוג ההחלטות שבהן נתון לבית משפט של פירוק שיקול דעת רחב. עיון בהחלטת בית משפט קמא והדיון שהתקיים בנושא מביא לטעמי למסקנה כי המקרה שלפניי אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות.

החלטת בית משפט קמא היא החלטה מאוזנת ומנומקת אשר התקבלה לאחר שבית משפט קמא שמע את עמדתם של הצדדים השונים לעניין הרכב ועדת האיתור וקיים דיון מעמיק בעניין. בית המשפט אף חזר ונימק את הטעמים לקביעת הרכב ועדת האיתור פעם נוספת בהחלטתו מיום 23.8.2023 במסגרת הבקשה לעיון מחדש. כמו כן, מעיון בהחלטות בית משפט קמא (הן ההחלטה מיום 9.7.2023 והן ההחלטה מיום 23.8.2023) עולה כי בית המשפט התייחס לטענות שהועלו גם בבקשת רשות הערעור, איזן בין האינטרסים השונים של הצדדים, והביא בחשבון את מכלול הנסיבות והשיקולים המורכבים הנוגעים בעיקרם להיבטים חברתיים ודתיים של העמותה.

12.מכל מקום, כפי שיבואר להלן, גם לגופם של דברים אינני סבורה כי המבקשת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח שנפל פגם מהותי בהחלטת בית משפט קמא, באופן המצדיק מתן רשות ערעור.

כעולה מהאמור לעיל, המבקשת טוענת כנגד הרכב ועדת האיתור כפי שנקבע בהחלטה נושא בקשת רשות הערעור. כך, בעוד שלשיטת המבקשת על ועדת האיתור לכלול שלושה נציגים – רשם העמותות, המפרק הזמני, והמבקשת עצמה; נקבע בהחלטה כי יש לצרף להרכב האמור גם את הרב יורוקוביץ ואת מר בלויא. בקשת רשות הערעור נשענת על ארבע טענות עיקריות: הטענה כי החלטת בית משפט קמא מנוגדת להמלצת המפרק הזמני; הטענה כי החלטת בית משפט קמא מנוגדת לתקנון החברה; הטענה כי בשל הקשר בין עמותת צא"ח לעמותת אגו"ח, ראוי שהסדרי הפירוק שלהן יהיו דומים; וטענות הנוגעות למעמדה של המבקשת והחשיבות שיש לתת בשל כך לעמדתה בבחירת החברים בעמותה; ומנגד – טענות כנגד מעמדם של שני הנציגים הנוספים שנבחרו (הרב יורקוביץ ומר בלויא). אתייחס לטענות אלה להלן.

13.ההליך המתנהל בבית משפט קמא הוא הליך של פירוק העמותה לפי צו בית משפט. הדין החל על הליכים כאלה קבוע בחוק העמותות, התש"ם-1980, המחיל על דרך ההפניה, הוראות מפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות) (יוער כי לאחר תיקון מספר 17 לחוק, החוק מפנה גם להוראות מחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ותקנות שהותקנו על פיו, אולם הוראות התיקון אינן חלות על המקרה דנן לנוכח המועד בו ניתן צו הפירוק). בעת הליכי הפירוק רשאי בית המשפט למנות מפרק זמני, כפי שנעשה במקרה דנן, ולקבוע את סמכויותיו. אחד מתפקידיו של המפרק הזמני שנקבע בפסיקה, הוא בחינת האפשרות של הבראת העמותה והחזרתה לפעילות תקינה חלף חיסולה – כאשר ככלל הבראה היא האפשרות העדיפה בשל האינטרס הציבורי-חברתי אותו נועדה העמותה להגשים (ע"א 9555/02 זידאן נ' ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ, פ"ד נט(1) 538, 560 (2004); ע"א 443/13 רשם העמותות נ' עמותת ישיבת נתיבות התורה ירושלים, פסקה 19 לפסק דינו של השופט א' גרוניס (17.7.2014); דוד א' פרנקל וצבי פרנקל דיני עמותות בישראל 423, 426 (מהדורה שלישית מורחבת, 2021) (להלן: פרנקל ופרנקל)).

ככלל, בתקופה זו נכנס המפרק הזמני בנעלי אורגני העמותה המקוריים (מבלי שיפקיע בהכרח את כהונתם), והוא רשאי לנקוט בצעדים שיאפשרו לתקן את הכשלים בעמותה ולעזור לה להיחלץ מהמצב הבעייתי שנוצר שהוביל להליך מלכתחילה. כל זאת בכפוף להוראות שבית המשפט רשאי לתת לו (ראו: פרנקל ופרנקל, בעמוד 413; והשוו לתקנה 14 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987). סמכויותיו של המפרק הזמני יכולות להיות רחבות יותר מאלה של ועד העמותה, שכן הוא אינו כפוף לתקנון העמותה. יחד עם זאת, פעולות המפרק הזמני תלויות כאמור בקבלת אישור של בית המשפט (פרנקל ופרנקל, בעמוד 428).

בתוך כך, כדי להימנע מהסעד של פירוק ולהביא לתיקון התנהלות העמותה, עשוי המפרק הזמני להידרש לפעול לשינוי התקנון – כאשר נתגלו בעמותה אי סדרים שמקורם בהוראותיו; ולהחליף את השליטה בעמותה או את חברי העמותה. כל זאת, בכפוף לאישור בית המשפט (סעיף 307 לפקודת החברות; בן-ציון גרינברגר ונחמיה בן-תור דיני עמותות להלכה ולמעשה כרך ב 839-832 (מהדורה שנייה התשע"ג); פרנקל ופרנקל, בעמוד 431; כן ראו למשל: בש"א (י-ם) 5519/07 גוטוירט נ' כהן, המפרק הזמני של עמותת רמת איתרי, פסקה 22 (11.7.2011); פר"ק (י-ם) 6112-09 קופ, מפרק זמני נ' עמותת מהות מפעלי הוראה והרבצת תורה (בפירוק זמני), פסקה 7 (14.12.2011); פר"ק (י-ם) 35969-09-11 ארז, מנהל מיוחד נ' רשם העמותות, עמוד 6 (7.6.2012)).

14.מכל האמור עולה כי אף אם נניח כי החלטת בית משפט קמא מנוגדת לתקנון, ואף אם היא שונה מהצעתו המקורית של המפרק הזמני (שכפי שהובהר לעיל, לא ביקש בתשובתו לשנות את החלטתו של בית המשפט), ההחלטה ניתנה במסגרת סמכותו של בית המשפט ואין בה פגם. כפי שהובהר לעיל, הצעת המפרק הזמני איננה מחייבת כל עוד לא אושרה על-ידי בית המשפט. בית המשפט רשאי גם לשנות מהצעת המפרק הזמני, ולכן אין פגם באישור הסדר – ובכלל זה במינוי ועדת איתור – השונה מהצעתו של המפרק הזמני. החלטת בית המשפט בנוגע למינוי ועדת האיתור אף איננה מוגבלת על-ידי תקנון העמותה. עוד יצוין בהקשר זה כי המבקשת לא התנגדה להצעתו של המפרק הזמני, אשר גם לפיה לא היה לה רוב בוועדה – היינו לשיטתה גם הצעה זו מנוגדת לתקנון.

בהתייחס לעמדתו של המפרק הזמני יודגש כי הגם שמלכתחילה הייתה המלצתו שונה מזו שאושרה בסופו של דבר על-ידי בית משפט קמא, הרי שבמהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט, המפרק לא התנגד לצירופם של שני הנציגים הנוספים וזו הייתה גם עמדתו בתשובה לבקשה דנן. ביחס לרב יורקוביץ, הוא אף הציע מלכתחילה כי הוא יהיה בעל השפעה בוועדת האיתור. מכאן שההחלטה אף אינה מנוגדת לעמדתו העדכנית של המפרק.

כמו כן, שיקול דעתו הרחב של בית משפט קמא נוגע גם לשאלת השלב בהליך בו יש למנות את ועדת האיתור. משבית המשפט קבע, לאור המלצת המפרק הזמני, כי זהו השלב המתאים, אינני סבורה כי יש מקום להתערבות של בית המשפט לערעור גם בהחלטה זו. עוד יובהר כי בניגוד לטענות המבקשת, מתווה הבראה שנקבע בעניינה של עמותה אחרת אינו מצמצם את שיקול דעתו של משפט קמא בהחלטתו על מתווה ההבראה של העמותה דנן.

15.יתר הטענות שנטענו בבקשת רשות הערעור נוגעות כאמור לשאלת מעמדה של המבקשת בקרב חסידות חב"ד, ולמעמדם והתאמתם של הרב יורקוביץ ומר בלויא לשמש כנציגים בוועדת האיתור. בהקשר זה קבע בית משפט קמא, לאחר שבחן את טענות הצדדים והתרשם כאמור באופן בלתי אמצעי מהנציגים השונים, כי הרכב הוועדה כפי שנקבע על ידיו יאפשר סיעור מוחות ויגביר את הסיכוי לקבלת מידע. ככזה, הוא יקדם את תהליך ההבראה תוך הסכמה רחבה. עוד סבר בית המשפט כי הרכב הוועדה שנקבע משקף נכונה את טענות הצדדים ביחס למעמדם של הגורמים השונים בחסידות חב"ד.

קביעות אלה נוגעות לעניינים שבעובדה, בהם כידוע לא נוטה להתערב בית משפט זה (בג"ץ 156/18 הגין נ' הקדש הרב שלמה יעקב מוסאיוף ז"ל, פסקה 8 (23.3.2018); רע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ, פסקה 25 לפסק דינה של השופטת ע' ארבל (25.10.2007); ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ', פסקה 16 (1.12.2008)). משכך, לא מצאתי שיש להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא גם בנושאים אלה.

למעלה מן הצורך אציין כי גם לגופו של עניין, נראה כי ההחלטה מאזנת באופן ראוי בין טענותיהם של הצדדים בהליך ביחס לייצוג הפלגים השונים בחסידות חב"ד, וזאת מבלי להכריע ביחס למעמדם הרוחני של הנציגים השונים. יש לקוות כי הרכב זה אכן יסייע למפרק הזמני להגיע למתווה מוסכם ולשקם את העמותה חלף פירוקה – כאשר מעמדת המפרק הזמני, רשם העמותות והכונס הרשמי עולה כי ההחלטה בדבר הליך ההבראה אינה מובנת מאליה.

16.אשר על כן, הבקשה נדחית. משנדחתה בקשת רשות הערעור, ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקשת תישא בהוצאותיהם של המשיבים בסך 1,500 ₪ לכל קבוצת משיבים.