פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8930/17
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשים:
1. פלוני (קטין)
2. פלונית
3. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. המרכז הרפואי שערי צדק
2. קופת חולים לאומית
3. הסתדרות מדיצינית הדסה
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק א
027568-02-12 שניתנה ביום 24.10.2017 על ידי כבוד השופטת ורדה מרוז
בשם המבקשים:
עו"ד עמוס גבעון
החלטה
1.
המבקשים הגישו תביעה בשנת 2012 נגד המשיב 1 בעילת רשלנות בטיפול במבקשת 2 בעת לידת המבקש 1 (להלן: המבקש ), ונגד המשיבים 2 ו-3 בגין טיפול רשלני במבקש בהיותו תינוק.
2.
ביום 30.5.2017, לאחר שכבר הוגשו סיכומים בתיק, ביקשו המבקשים לצרף בדיקה גנטית שבוצעה למבקש. בית משפט קמא נעתר לבקשה לפנים משורת הדין, וזאת "מפאת התייחסות הצדדים לסוגיית האפשרות שהתובע לוקה במחלה גנטית, כפי שעולה מסיכומיהם. בנסיבות אלו ראוי להעדיף את חקר האמת ומניעת עיוות דין על פני שיקולים אחרים [...]" (החלטה מיום 17.7.2017).
בעקבות ההחלטה ביקשה המשיבה 3 להגיש חוות דעת מומחה שתתייחס לתוצאות הבדיקה הגנטית, ובית המשפט נעתר לבקשה. כעבור יומיים הגישו המבקשים בקשה לצרף חוות דעת מומחה נגדית. זו הפעם, דחה בית המשפט את הבקשה, נוכח השלב בו נמצא התיק. כן הבהיר בית המשפט כי מלכתחילה הבקשה לצירוף הבדיקה הגנטית כראיה התקבלה לפנים משורת הדין, כי דומה שהמבקשים עושים כל אשר לאל ידם כדי לא להגיע לשלב מתן פסק הדין וכי "יש לשים קץ ל'סאגה' ממושכת זו".
על כך נסבה הבקשה שלפני.
[במאמר מוסגר אציין כי ביני לביני הגיעו המבקשים והמשיב 1 להסדר פשרה, שניתן לו תוקף של פסק דין ביום 20.11.2017].
3.
לטענת המבקשים, הבדיקה הגנטית נעשתה לדרישת המשיבה 3, ונאמר להם כי הבדיקות יתקבלו בסביבות חודש יולי 2016. אולם, אלה בוששו להגיע, על אף פניות חוזרות ונשנות לבית החולים, ומכאן שהעיכוב בהגשת הבקשה לצירוף הראיה נובע מנסיבות שלא היו בשליטתם. לגופו של עניין, נטען ש"כאשר מובאת חוות דעת ראשונית מטעם המשיבה 3 [...] מתבקש כי גם למבקשים תינתן הזכות הראויה להגיש חוות דעת נגדית". זכות זו עומדת להם לטענתם מטעמי שוויון בין הצדדים להליך ולא רק מכוח תקנה 131 (צ"ל 130 – י"ע) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ).
4.
דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבות.
כפי שהובהר פעמים רבות בעבר, ערכאת הערעור נמנעת מלהתערב בעניינים הנוגעים לסדרי דין, בהן מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב. החריג לכלל זה הוא מקרה בו נמצא כי החלטת הערכאה הדיונית התקבלה בניגוד לדין, או אם מתעורר חשש לעיוות דין ( ראו, לדוגמה, רע"א 9155/07 רותם חברה לביטוח בע"מ (בפירוק) נ' נחום (10.6.2009); רע"א 6894/17 שירותי בריאות כללית נ' פלוני (28.9.2017)). לא מצאתי כי בעניין דנן נפל פגם המצדיק התערבות.
אתחיל בכך שהמבקשים הציגו את הרקע העובדתי באופן חלקי: הם לא ציינו כי בית משפט קמא דחה תחילה את בקשתם, ונעתר לה אך לאחר הגשת בקשה לעיון חוזר (ובהתאם לא צירפו את החלטתו הראשונה); המבקשים לא צירפו את כלל האסמכתאות הרלוונטיות להליכים שהתנהלו בעניין הבדיקה הרפואית; המבקשים טענו
כי הייתה זו המשיבה 3 שדרשה מהם לקיים את הבדיקה הגנטית, אך לא צירפו אסמכתא לכך; מעיון ב"נט המשפט" עולה כי המבקשים לא גילו אוזנו של בית המשפט המחוזי כי המבקש
עבר בדיקה והם מחכים לתוצאותיה, ורק כאשר תוצאות הבדיקה התקבלו הם הגישו את בקשתם לצירוף ראיה.
גם לגופם של דברים לא מצאתי להתערב בהחלטה. המבקשים הם שביקשו לצרף את תוצאות הבדיקה הגנטית והיה עליהם לצרף בד בבד חוות דעת שתסביר את תוצאותיה. בהיבט זה, בקשתם לצרף חוות דעת מומחה בשלב זה, יש בה כדי להפוך את סדר הבאת הראיות, לאחר שכבר ניתנה חוות דעת המומחה מטעם המשיבה 3.
5.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ב' בטבת התשע"ח (20.12.2017).
ש ו פ ט