רע"א 8949/08 רלה וינשטיין נ. בנק הפועלים בע"מ

לפניי בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון.

1.

ההליך נסב על פסק דין של בית המשפט המחוזי חיפה, שקיבל את ערעור המשיב על החלטה של ראש הוצאה לפועל בחיפה. בהחלטת ראש ההוצאה לפועל (מיום 31.12.2007) נתקבלה חוות דעת רואה חשבון יום טוב בילו, שמונה כמומחה מטעם בית המשפט לצורך עריכת חישוב מצב החשבון בין הצדדים. בעקבות זאת נקבע כי המשיב יהפוך מזוכה לחייב, ואילו המשיבה תהא זכאית לקבלת יתרת החוב בהתאם לחוות הדעת שהוגשה. על החלטה זו הגיש המשיב בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בפסק הדין (מיום 4.8.2008) קיבל כאמור בית המשפט המחוזי את ערעור המשיב, בקובעו כי בחוות דעת המומחה נפלו פגמים.

2.

בבקשה שלפניי מתבקש פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון. נטען בה כי המבקשת, בת 70, נאלצה להפסיק את עבודתה בשל ניתוחים שעברה והיא מתקיימת מקצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי בסך 1,900 ₪. לטענת המבקשת, בניה נושאים בתשלומי חשבונותיה השוטפים והיא סמוכה על שולחנם. עוד נטען בבקשה כי המבקשת נקלעה למצוקה כספית לאחר שנושלה מכל רכושה והוטלו עליה חובות במיליוני שקלים עקב התנהלות המשיב. על פי הנטען, הבנקים אינם מוכנים לספק למבקשת פנקסי שיקים וכרטיס אשראי ולפיכך היא אינה מנהלת חשבון בנק והקצבה מאת המוסד לביטוח לאומי מועברת לבנק הדואר. נטען כי למבקשת אין רכוש למעט דירת מגורים אשר בבעלותה ובבעלות שני בניה, אך מוטלים עליה עיקולים רבים. לבסוף נטען כי פניותיה לקרובים וחברים לא נענו בחיוב. המשיב מתנגד לבקשה לפטור מהפקדת עירבון הן מן הטעם לפיו המבקשת לא הוכיחה דלות כלכלית והן מן הטעם כי סיכויי ההליך קלושים. בבקשה מיום 17.11.2000 ביקשה המבקשת להבהיר כי בא-כוחה מעניק לה שירות משפטי על בסיס סיכויי ההצלחה ולא גבה מן המבקשת כספים למפרע.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבים, בפסק דינו של בית המשפט קמא ובבקשה לרשות ערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לפטור את המבקשת מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. מן הבקשה והתצהיר שצורף לה מצטיירת תמונה של דלות כלכלית. בנסיבות העניין, שוכנעתי כי נוכח מצבה הכלכלי של המבקשת היא תתקשה מאוד בגיוס כספים לתשלום אגרה והפקדת עירבון, הנדרשים במסגרת הליך זה. מהחומר שלפניי עולה כי למבקשת לא עומדים מקורות עצמאיים לגיוס הסכום הנדרש. הכנסותיה השוטפות של המבקשת דלות ובקושי מספיקות לקיומה. כעולה מן הבקשה, אין בידי המבקשת רכוש שיכול לשמש לצורך קבלת כספים נזילים לתשלום האגרה והפקדת העירבון, שכן הנכס היחיד הוא דירה אשר שותפים בה שני בניה, ומוטלים עליה עיקולים. אשר לקרובי משפחה, נראה כי בנסיבות העניין הפירוט שנמסר בתצהיר המבקשת לגבי חוסר יכולתה להסתייע בקרובי משפחתה לצורך גיוס כספי העירבון הינו מספק. אשר לסיכויי ההליך, דומה כי הבקשה לרשות ערעור מגלה שאלות ממשיות הראויות להתברר. על כן, בשלב זה ולצורך הדיון שלפניי, אין בידי לשלול לחלוטין את סיכויה של הבקשה לרשות ערעור באופן המצדיק דחיית הבקשה. בהתחשב בשיקולים מצטברים אלה, של מצבה הכלכלי של המבקשת ומהות ההליך, וכן בשים לב למעמדם היחסי של הצדדים, הבקשה לפטור מאגרה ומערבון מתקבלת. הטיפול בהליך יימשך כסדרו. נוכח התוצאה אליה הגעתי אין מקום להידרש לבקשת המבקשת ליתן לה זכות תשובה לתגובת המשיב.