רע"א 8967/17 אחמד שחאדה נ. אס.אר.אקורד בעמ

1.

לפנ ַ י בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי ב תל-אביב-יפו (סגן הנשיא, השופט ח' ברנר ) מיום 23.10.2017 בתיק פר"ק 16883-10-17, אשר במסגרתה נדחתה בקשה לביטול תפיסתו של רכב מסוג מרצדס בנץ, מ.ר. 55-465-55 (להלן: הרכב ), על ידי כונס נכסים זמני.

תמצית הרקע העובדתי וההליכים הקודמים

2.

ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור דנן התקבלה במסגרת הליך שבמרכזו חוב בגובה 3,791,841 ש"ח, שאדם בשם אחמד פדל (להלן: פדל ) וחברה שבבעלותו, חבים למשיבה. במסגרת הקשר העסקי בין פדל והחברה ובין המשיבה שיעבד פדל מספר כלי רכב לטובת המשיבה

– וביניהם הרכב מושא בקשת רשות ערעור זו – לשם הבטחת פירעון החוב.

3.

המבקש הוא הבעלים הרשום של הרכב, ומי שהחזיק בו עובר לתפיסתו. לטענת המבקש, הוא רכש את הרכב מפדל בחודש יולי 2017, תמורת שני תשלומים בגובה 600,000 ש"ח כל אחד. במועד התשלום הראשון קיבל את החזקה ברכב, ועם העברת התשלום השני, הושלמה גם העברת הבעלות, ונרשמה ב-2.10.2017. לדברי המבקש, במועד רכישת הרכב לא צוין ברישומים הרלבנטיים כי הרכב ממושכן, ועל כן הועברה הבעלות על שמו בנקל.

4.

ביום 11.10.2017 נתפס הרכב, לבקשת המשיבה, על ידי כונס נכסים זמני, שמונה על ידי בית המשפט המחוזי במעמד צד אחד. בעקבות תפיסתו של הרכב, הגיש המבקש בקשה לבטל את הצו מכוחו הרכב נתפס (להלן: צו התפיסה ) . את בקשתו נימק המבקש בכך שהזכויות ברכב שייכות לו, מפני שרכש את הרכב כדין, נהג בו מנהג בעלים, רשם אותו על שמו, שילם עבור הביטוח שלו, וכל זאת לאחר שבדק כי הרכב נקי משעבודים כלשהם בטרם השלים את העסקה.

5.

בהחלטתו מיום 23.10.2017, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לביטול צו התפיסה. בית המשפט ציין כי אמנם המבקש הוא הבעלים הרשום של הרכב, אולם רישום המשכון היה ראשון בזמן – על אף שהרישום עצמו נמחק, מסיבה שאינה ברורה, באופן שאיפשר את העברת הבעלות למבקש. במסגרת תחרות הזכויות בין הצדדים, קבע בית המשפט כי הזכות שצומחת למשיבה מכוחו של המשכון כראשון בזמן גוברת על זכותו של המבקש כשני בזמן. על כן, הותיר בית המשפט את צו התפיסה על כנו. נוסף על כך, בית המשפט הוסיף כי אם ברצונה של המשיבה לממש את המשכון, מעבר לתפיסתו הזמנית של הרכב, עליה להגיש תביעה למימוש משכון תוך עשרה ימים, ולא, יבוטל מינויו של כונס הנכסים הזמני.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

יצוין, כי בהתאם להודעה שהגישה המשיבה, אכן הוגשה ביום 26.10.2017 תובענה למימוש משכון על דרך של המרצת פתיחה.

תמצית בקשת רשות הערעור

6.

במרכזה של בקשת רשות הערעור דנן מצויה טענתו של המבקש בדבר עדיפותה של זכותו ברכב, על פני זכותה של המשיבה בו. המבקש טוען כי רכישת הרכב נעשתה בתמורה מלאה ובתום לב, תוך שהמבקש מסתמך על היעדר רישום המשכון, באופן שמקנה לו עדיפות על המשיבה בזכות לרכב, על אף היותו שני לה בזמן. המבקש אף מצביע על רשלנותה של המשיבה, לטענתו, בכך שלא טרחה ובדקה את רישום המשכון, באופן שגרם ל"תאונה המשפטית" בין הצדדים. עוד טוען המבקש, על קצה המזלג, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

דיון הכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובהחלטתו של בית המשפט המחוזי, מצאתי שיש מקום לדחות את בקשת רשות הערעור, ללא צורך בתגובה.

8.

עניינה של בקשת רשות הערעור בסעד זמני – בדמות מינוי כונס נכסים זמני – שניתן על ידי הערכאה הדיונית. הלכה היא, כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, אלא במקרים חריגים [ראו: רע"א 2175/16 מור נ' יוסף , פסקה 13 (8.5.2016); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 206 (מהדורה שלישית, 2012), וההפניות הנזכרות שם]. לאחר שבחנתי את המקרה לפניי, מצאתי כי נוכח נימוקי החלטת בית המשפט המחוזי, ונוכח נסיבות העניין, אין מקום לחרוג במקרה זה מכלל אי ההתערבות הנהוג בערכאת הערעור, באופן שישנה את החלטת בית המשפט דנן [ראו: רע"א 8235/08 אנג'ל נ' שלמה א. אנג'ל בע"מ , פסקה 4 (16.4.2009)].

9.

בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש מתמקדת רובה ככולה בשאלת הזכויות ברכב. קביעותיו של בית המשפט המחוזי בעניין הזכויות הנוגדות ברכב הן קביעות לכאוריות בלבד, בהיותה של ההחלטה כזו שנוגעת לסעדים זמניים וכפי שאף עולה במפורש מהאמור בה. המסגרת המתאימה לבירור סוגיית הזכויות ברכב היא התובענה למימוש משכון שהגישה המשיבה, אשר עתידה להתברר בקרוב, ועל כן איני רואה מקום להתערב בקביעות לכאוריות אלה כעת. זאת ועוד, התפיסה הזמנית של הרכב נועדה למנוע מצב שבו ההליך שפתחה המשיבה למימוש המשכון יתייתר. מכאן, שגם מבחינת מאזן הנוחות מוצדקת החלטתו של בית המשפט המחוזי.

10.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבים (למעט הודעת עדכון קצרה), איני עושה צו להוצאות.