רע"א 8984/05 יהודה קרשין נ. מדינת ישראל

א.(1) בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת דותן) מיום 12.9.05 בבש"א 17826/05 בע"א 2630/05, בגדרו נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק-דינו של המפקח על רישום המקרקעין בפתח-תקווה מיום 17.7.05 בתיק 408/03.

(2) המבקש הגיש ערעור על פסק-דינו של המפקח, ובצידו בקשה לעיכוב ביצועו של פסק-הדין עד להכרעה בערעור. בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, הן מן הטעם שלא הוגשה בקשה בתחילה למפקח על הרישום והן לגופו של עניין.

(3) בבקשת רשות הערעור על ההחלטה לעיכוב ביצוע, נטען כי פסק-הדין התעלם מהסכם פשרה שנחתם בין הצדדים; דן בפלוגתא חדשה שלגביה לא התקיים דיון בהליך; והעניק סעד שלא נתבע. עוד נטען, כי נפלה טעות משפטית בהכרעת הערכאה קמא בקבעה כי היה על המבקש לפנות למפקח בבקשה לעיכוב ביצוע, שכן,

כנטען, המפקח היה נגוע במשוא פנים. בנוסף נטען, כי הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מאי עיכוב הביצוע הוא כבד.

ב.המבקש דר בבית משותף בתל-אביב, והוגשה נגדו תביעה בגין חדירת רטיבות מדירתו לדירה אחרת בבית. המפקח על רישום המקרקעין קיבל את התביעה והורה למבקש לשלם את הוצאות התיקונים בדירת התובעים, המשיבים עתה.

ג.(1) סכסוך זה מגיע לכאן זו הפעם השניה, לאחר שבשלב קודם הוגשה בקשת רשות ערעור בפן אחר של הסכסוך בין הצדדים (רע"א 3663/05, שהוכתרה קרשין נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 18.4.05). אף הפעם, לאחר עיון בבקשה אין בידי להיעתר לה. חוששני שאינה נהירה למבקש מהותו של המצב המשפטי בו מדובר, והוא מכלה את ממונו – וגם את זמנו של בית משפט עמוס זה – ללא תוחלת. השופטת המלומדת בבית המשפט המחוזי דחתה בקשה לעיכוב ביצוע, ראשית, מן הטעם שלא הוגשה, כדרישת הדין, בקשה למפקח על רישום מקרקעין, שעל פסק דינו מתבקש הערעור. שנית, היא גם נדרשה לעיצומו של הסכסוך. הבקשה הנוכחית כל כולה לאמיתה עיצומו של הסכסוך, הממתין עתה לבירור ערעורי בבית המשפט המחוזי ושאין כמובן עילה משפטית להידרש אליו עתה בבית משפט זה. אציין כי המדובר בנושא התחום במחלוקת הצדדים, ואינו מעורר על פניו שאלות משפטיות אשר בשכמותן נשקלת רשות ערעור בגלגול שלישי.

(2) תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 מצריכה לשם עיכוב ביצוע פניה לבית המשפט שעל החלטתו משיגים (לענייננו למפקח על רישום מקרקעין), וראו תקנה 71 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) תש"ל-1969; רק עם סירובו רשאי בית המשפט שלערעור לצוות על העיכוב (תקנה 468 לתקנות סדר הדין האזרחי). משלא נעשתה פניה למפקח, בדין לא יכלה השופטת המלומדת להיעתר לבקשה אף אילו רצתה בכך לעיצומה, אך גם במהות לא סברה כי יש מקום לכך בנסיבות; ואכן, הן בבחינת סיכויי הערעור - מבלי שאקבע מסמרות - והן בבחינת הפיכות הנזק, השיקולים המשמשים בעיכוב ביצוע, קשה לומר כי מתקיימים התנאים הנדרשים.

(3) סוף דבר: צר כי המבקש אינו נועץ ביודעי דין באשר לסיכויי ההליך בטרם הגשתו. כאמור, אין בידי להיעתר לבקשה.