פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
90/13
ע"א
370/13
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקשת:
אילנה פרלשטיין
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד גיורא דבל - נאמן
2. שלמה פרלשטיין
3. כונס הנכסים הרשמי
הוגש הליך
החלטה
1.
ההליכים שבכותרת נסבים על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט כ' מוסק) מיום 3.12.2012 בבקשה למתן הוראות שהגיש המשיב 1, הנאמן על נכסיו של המשיב 2 (להלן, בהתאמה: הנאמן ו- החייב ), בגדר הליכי פשיטת רגל המתנהלים בעניינו של החייב. בבקשה שהגיש ביקש הנאמן להורות על ביטול הענקה מכוח סעיף 96 ל פקודת פשיטת הרגל
[נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל ) וליתן צו הצהרתי לפיו החייב הינו בעל מחצית הזכויות בנכסים שנרכשו במהלך נישואיו למערערת-המבקשת (להלן: המערערת ), ולחלופין לבטל הסכם גירושין שנכרת ביניהם בהיותו הסכם למראית עין. בהחלטתו נעתר בית המשפט לבקשה וקבע כי הסכם הגירושין שנחתם בין החייב למערערת הינו הסכם למראית עין ולפיכך החייב הוא בעל מחצית הזכויות בנכסים שנרכשו על ידי בני הזוג במהלך חייהם המשותפים.
המערערת מבקשת להשיג על החלטה זו, ולמען הזהירות ומפאת הקושי שמצאה בסיווגה הגישה עליה את שני ההליכים שבכותרת - ערעור ובקשת רשות ערעור. משכך ביקשתי את התייחסות המשיבים ביחס לסיווג ההליכים, ובתגובות שהגישו הנאמן והמשיב 3, כונס הנכסים הרשמי, ציינו הם כי נתונה למערערת זכות ערעור על החלטת בית המשפט קמא (ואילו החייב השאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט).
2.
הצדק עם הנאמן ועם כונס הנכסים הרשמי כי נתונה למערערת זכות ערעור על ההחלטה נשוא ההליכים.
כידוע בכל הנוגע להליכי פשיטת רגל קובע סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל כי עומדת זכות ערעור למי שנפגע מ"צו בפשיטת רגל" שהינו צו הניתן על ידי בית המשפט "במסגרת הפעלת סמכותו המיוחדת לפי הפקודה כבית משפט לענייני פשיטת רגל" (בש"א 998/92 בן ציון נ' בנק ארץ ישראל בריטניה , פ"ד מו(2) 749, 754 (1992) ).
בגדר כך נכללות ככלל "[ה]החלטות המרכזיות המתקבלות במהלך התנהלותו של תיק פשיטת רגל" (רע"א 4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 9 (26.10.2012). כן ראו בש"א 6913/12 שפושניק נ' שפושניק (23.10.2012)). ככל שנקבע כי החלטה אינה באה בגדר "צו בפשיטת רגל" כאמור, יש להחיל לגביה את כללי הערעור הרגילים המבחינים בין "פסק דין" ל"החלטה אחרת" (ראו שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 38-40 (מהדורה שלישית, 2010)).
במקרה שבפניי אין אני נדרשת להכריע האם החלטתו של בית המשפט קמא מהווה "צו בפשיטת רגל" בהתאם לכללים הנזכרים שכן כך או כך נתונה למערערת זכות ערעור עליה: בין אם לפי סעיף 182(א) לפקודת פשיטת הרגל; ובין אם נוכח העובדה שבביטול ההענקה ובקביעה כי הסכם הגירושין שנערך בין המערערת לחייב הינו הסכם למראית עין "סגר" בית המשפט קמא את הסוגיה שבמחלוקת (ראו והשוו רע"א 8010/09 אלחדד נ' עו"ד נשר פסקה 2 (30.6.2010)).
הנה כי כן, ההליך הנכון בעניינו הוא ערעור בזכות. רע"א 90/13 תמחק (ללא צו להוצאות) ואילו ההליך בע"א 370/13 יימשך כסדרו.
החלטה זו תתויק בתיקי השופטים בע"א 370/13.
ניתנה היום, י"ז באדר תשע"ג (27.2.2013).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת