רע"א 900/19 ענת קולוס נ. שי סימון , עו"ד

1.

המבקשת, חייבת בהליך פשיטת רגל, הגישה בקשה לקידום הסדר נושים בעניינה. המשיב 1, הנאמן, הגיש לבית המשפט המחוזי הודעת עדכון שלפיה דחו הנושים את הצעת ההסדר, ולפיכך יש לפעול למימוש נכסיה של המבקשת. המבקשת הגישה ערעור על החלטת הנאמן, ודיון נקבע ליום 13.1.2019. ביום 23.12.2018 הגיש הנאמן בקשת לביטול הדיון בערעור, בשל העובדה שבינתיים הגישה המבקשת הצעת הסדר חדשה, ובנסיבות אלו אין טעם לדון בהצעת ההסדר הקודמת. ביום 9.1.2019 הורה בית המשפט המחוזי על ביטול הדיון.

2.

במקביל, ביום 8.1.2019, הגישה המבקשת בקשה להורות לנאמן להביא את הצעת ההסדר החדשה לעיון הנושים. ביום 14.1.2019 ביקש בית משפט המחוזי את תגובת הנאמן לבקשה, ואת התייחסותו

"לאפשרות לקביעת דיון בו תתבררנה כלל המחלוקות שבתיק זה ובתיקים קשורים" . הנאמן התנגד לבקשת המבקשת להביא את ההצעה החדשה לעיון הנושים. לדבריו, אין מדובר בהצעה משופרת, כי אם בהצעה דומה להצעה הקודמת שכבר נדחתה. לצד זאת ציין הנאמן, כי לא יתנגד לקביעת מועד דיון לבירור כלל המחלוקות שבין הצדדים. ביום 23.1.2019 דחה בית משפט המחוזי את בקשת המבקשת, וקבע כדלקמן: "בנסיבות העניין שעה שאין מדובר בהצעה משופרת אלא בהצעה זהה לזו שנדחתה, אין טעם בהעברת ההצעה לנושים. דומה כי המבקשת מנסה לדחות את הקץ או לגרום לנושים להתייאש ולהתפשר. בה בעת לחייבת נכסים שניתן לממש. בנסיבות אלה אני מורה על מימוש הנכסים" .

3.

על החלטות בית המשפט המחוזי מיום 9.1.2019 (במסגרתה בוטל הדיון בערעור על החלטת הנאמן), ומיום 23.1.2019 (במסגרתה נדחתה בקשתה להעברת ההצעה המשופרת לעיון הנושים) הוגשה בקשה לרשות ערעור. לטענת המבקשת, החלטות בית המשפט המחוזי יצרו מצב בעייתי: מחד גיסא, בוטל הדיון בערעור על סמך טענת הנאמן שלפיה ישנה הצעת הסדר חדשה על הפרק; מאידך גיסא, נקבע כי אין להביא את ההצעה החדשה לעיון הנושים. לגופה של ההצעה טוענת המבקשת, כי מדובר בהצעה משופרת לעומת קודמתה, ולא כפי שטען הנאמן וכפי שקבע בית המשפט המחוזי.

4.

היום הגישה המבקשת בקשה דחופה לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 23.1.2019, במסגרתה הורה בית המשפט המחוזי על מימוש נכסיה. זאת, על רקע מכתב שקיבלה מהנאמן ביום 14.3.2019, ולפיו עליה להתפנות מביתה בתוך 30 יום. לטענת המבקשת, יש להורות על עיכוב הליך מימוש הנכסים, עד להכרעה בבקשת הרשות לערער. עיון במערכת 'נט המשפט' העלה, כי במקביל לבקשת עיכוב הביצוע, הגישה המבקשת היום לבית המשפט המחוזי "בקשה לקיים דיון בעניין היקף הדיור החלוף המגיע לחייבת". בבקשתה טענה, כי אין לה מקום מגורים נוסף, ולפיכך מבוקש "לקבוע מועד מוקדם ככל הניתן על מנת שייבחן היקף הדיור החלוף המגיע לחייבת ולשני ילדיה הצעירים" . כמו כן מבוקש לקבוע, "כי ללא דיור חלוף (כפי שייקבע) לא יהיה ניתן לפנות את החייבת וילדיה הצעירים" . בית המשפט המחוזי ביקש את תגובת הנאמן לבקשה בתוך 10 ימים.

5.

בנסיבות העניין, שבקשת המבקשת בעניין הליך מימוש נכסיה תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי, אין הצדקה להעתר לבקשה לעיכוב ביצוע, והיא נדחית בזאת. לצד זאת, הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. על פני הדברים, בטרם יקודם הליך מימוש הנכסים, נראה לכאורה כי יש צורך לקיים דיון שבמסגרתו תתבררנה השגותיה של המבקשת ביחס לדחיית הצעת ההסדר הקודמת, ותישמענה טענותיה לעניין הצעת ההסדר שעל הפרק. לאחר מכן, ככל שיהיה בכך צורך, ניתן יהיה להמשיך בהליך מימוש הנכסים. בשלב זה, כל עוד לא תתגבש הסכמה דיונית או מהותית אחרת, תוגש תשובת המשיבים עד יום 10.4.2019; על נוסח התשובה יחולו הוראותיה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – התקנות ), ותיכלל בה התייחסות לאפשרות שבית המשפט יבקש לפעול בהתאם לסמכותו שלפי תקנה 410 לתקנות. העדר התייחסות כמוהו כהסכמה.