רע"א 9010/05 אבנר כהן נ. משען מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

לפני בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון.

1.ביום 25.9.05 נקבע על ידי המזכירה הראשית כי המבקש יפקיד ערבון בסך 20,000 ₪ תוך 15 יום. ביום 22.11.05 הגיש המבקש בקשה להמרת ערבון ולחילופין ארכה של 45 יום לצורך גיוס הממון הנדרש להפקדתו. בהחלטתי מיום 17.1.06 דחיתי את בקשת המבקש להמרת ערובה. עוד קבעתי, כי נוכח העובדה שעד למועד מתן ההחלטה חלפה בפועל ההארכה אשר המבקש ביקש לצורך הפקדת ערבון, על המבקש להפקיד את הערבון תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. ביום 26.1.06

הגיש המבקש בקשה נוספת להארכת מועד להפקדת ערבון עד ליום 15.2.06 , שכן לטענתו עד למועד זה הוא יוכל להשיג הלוואה לצורך מימון הסכום הנדרש. המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.המועד להפקדת ערבון אינו קבוע בחיקוק. לפיכך, לא נדרש טעם מיוחד לצורך הארכת המועד להפקדתו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הבקשה נבחנת בשים לב לאינטרסים של כלל הצדדים המעורבים (ראו: בש"א 3780/98 רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיש בות , פ"ד נב(3), 625)). בדרך כלל, בנסיבות בהן הטעם לאי הפקדת ערבון במועד נעוץ במצב כלכלי של יוזם ההליך, הנטייה היא להאריך את המועד להפקדת הערבון שכן האינטרס של יוזם ההליך שערעורו יישמע גובר על האינטרס של בעל הדין שהערבון יופקד במועד. זאת, שכן האינטרס העיקרי של בעל הדין שכנגד, להבטיח כי הוא יוכל לגבות את הוצאותיו בהליך אם תפסקנה כאלה, מובטח גם במקרים בהם חל איחור בהפקדת הערבון. אכן, מכאן אין להסיק כי ניתן להאריך את המועד להפקדת הערבון לפרק זמן בלתי מוגבל, שכן הארכת ההליך מעבר לזמן סביר פוגע באינטרס של בעל הדין שכנגד שההליכים המקדמיים בעניין ערבון לא יתמשכו יתר על המידה ושפסק הדין של בית משפט קמא ייהפך חלוט. הדבר אף פוגע באינטרס הציבורי על ידי הוספת עומס מיותר למערכת השיפוטית. אולם בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן, איני סבורה כי חלוף הזמן מצדיק לבכר את האינטרס של המשיבה על פני האינטרס של המבקש לשמיעת הערעור לגופו. זאת, שכן למרות שחלף פרק זמן לא קצר מאז שנשלחה לבא כוחו ההודעה על הצורך בהפקדת ערבון, בנסיבות העניין אין לומר כי מדובר בפרק זמן בלתי סביר. ההודעה האחרונה על הפקדת ערבון נשלחה לבא כוחו של המבקש ביום 9.11.05. בקשתו להמרת ערובה ולהארכת מועד להפקדת ערבון הוגשה בתוך המועד שנקצב לו להפקדת ערבון. אף בקשתו הנוספת להארכת מועד להפקדת ערבון הוגשה בתוך המועד שקצבתי בהחלטתי מיום 17.1.06 להפקדת ערבון. יתרה מכך, ביום 14.2.05, ביקש המבקש להפקיד את הערבון בכספת בית המשפט, בהתאם לבקשתו להארכת מועד. נבצר ממנו לעשות כן, רק מהטעם שהמזכירות לא נעתרה לכך שכן טרם נתנה החלטה בבקשתו להארכת מועד. כאמור לעיל, האינטרס העיקרי של המשיב הינו שיופקד ערבון להבטחת הוצאותיו. התנהגות המבקש מעידה שאין בכוונתו להתחמק מהפקדת הערבון או להשהות את ההליך מעבר לארכה שביקש. במצב דברים זה, אין זה מידתי לדחות את הבקשה שלפני, אשר משמעותה המעשית היא דחיית ההליך באין הפקדת ערבון. שימוש באמצעי זה, נועד למקרים בהם התנהלות יוזם ההליך, הנדרש להפקיד ערבון, עולה כדי זלזול בבית המשפט ומעידה על נטישת ההליך בפועל (ראו: ע"א 2237/01 טיראן עראידה נ' המועצה להסדר הימורים בספורט , פ"ד נו(1), 865). לא אלה הנסיבות שלפני. במצב דברים זה, דין הבקשה להתקבל. המבקש יפקיד ערבון תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת. יחד עם זאת, בשים לב לכך שהמשיב נאלץ להגיב פעמיים לבקשותיו של המבקש בעניין הפקדת העירבון, מבלי שנפרשה תשתית ראייתית ברורה שתצדיק זאת, אני רואה לנכון לחייב את המבקש בהוצאות לטובת המשיב בסך כולל של 2,000 ₪, אשר ישאו הפרשי רבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.

החלטה זו תישלח לצדדים, ללא דיחוי באמצעות פקסימיליה.