רע"א 9039/20 שלמה פרלשטיין נ. ישראל קליין

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ע' אבמן-מולר ) בהפ"ב 14746-07-19 מיום 24.11.2020 במסגרתו הורה על מינוי בורר לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.

1.

ביום 7.7.2019 הגיש המבקש תובענה לבית המשפט המחוזי למינוי בורר בהתאם לתניית הבוררות בהסכם שנכרת בין הצדדים. נטען כי המשיב מסרב להגיע לבוררות כמתחייב מהוראות ההסכם. המשיב טען מנגד כי טרם התגבשו התנאים לקיומו של הליך הבוררות. בית המשפט קיבל את בקשתו של המבקש למינוי בורר ובקשת רשות ערעור שהגיש המשיב על כך נדחתה על ידי ביום 27.11.2020 (רע"א 9063/20). ברם, מחלוקת נוספת ניטשה בין הצדדים, בנוגע לזהות הבורר. המבקש טען כי בהסכמים קודמים בין הצדדים נקבע כי הליך הבוררות יהיה בפני "בית הדין" וביקש למנות כבורר את בית הדין "הישר והטוב" ואילו המשיב התנגד לכך וביקש למנות שופט בדימוס כבורר. בית המשפט דחה את טענת המבקש, בציינו כי בתניית הבוררות בין הצדדים לא נקבע דבר לגבי זהות הבורר או מנגנון למינויו. בנסיבות אלה הורה בית המשפט על מינויו של השופט (בדימ') בן-ציון גרינברגר כבורר.

2.

מכאן הבקשה שלפנַי. לטענת המבקש נפלה טעות עובדתית בהחלטת בית המשפט שכן הוא כלל לא ביקש למנות בורר מבית הדין "הישר והטוב", אלא "דיין היושב בבית דין רבני". בית המשפט גם שגה בהתייחסו רק לאחת מתניות הבוררות בהסכמים בין הצדדים, בעוד שבהסכמים הקודמים שנחתמו בין הצדדים לא הייתה מחלוקת לגבי זהות הבורר. כמו כן, בקשת המשיב למינוי שופט בדימוס הועלתה לראשונה במהלך הדיון בבית המשפט והייתה בבחינת הרחבת חזית אסורה. בחלוף כשלושה שבועות מעת שהוגשה הבקשה, וטרם הופקד העירבון, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

3.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. מקרה זה אינו נכנס לגדרם של אותם מקרים חריגים המצדיקים מתן רשות ערעור (ראו: רע"א 8631/20 אוסטיס בע"מ נ' ברמן מודוס בע"מ , פסקה 7 (6.1.2021); רע"א 4541/20 פריינד נ' פופוביץ , פסקה 5 (8.7.2020)). אף לגופם של דברים אין כל מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. תניית הבוררות בהסכם בין הצדדים אינה קובעת דבר באשר לזהות הבורר או לגבי אופן מינויו. אך אף אם הייתה רלוונטיות להסכמות קודמות שהיו בין הצדדים (שלא באו לידי ביטוי בתניית הבוררות המחייבת), לא ניתן ללמוד

מתניית הבוררות הסתומה עליה תומך המבקש את יתדותיו – בה נכתב רק כי "הסמכות לעניין הסכם זה תינתן לבית דין" – דבר וחצי דבר על אודות זהות הבורר. בנסיבות אלה, ברי כי לא נפל כל פגם בהחלטת בית המשפט על מינויו של שופט בדימוס כבורר.

הבקשה נדחית וממילא מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.