פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9159/20
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשים:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד יונתן דייויס
2. בנק לאומי לישראל
3. אורי דהן
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 29.11.2020 בת"א 70557-03-19, שניתנה
על-ידי כבוד השופטת ח' זנדברג
בשם המבקשים:
עו"ד דניאל רובינס
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' זנדברג ) בת"א 70557-03-19 מיום 29.11.2020, אשר בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למתן פסק דין חלקי נגד המשיב; לעיקול נכסי המשיב לשם הבטחת ביצועו של פסק הדין (החלקי או הסופי בהליך כולו); ולהיפוך סדר הבאת הראיות.
2.
לאחר העיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב, כמפורט להלן.
3.
סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 מורה כי בית משפט זה ייעתר לבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי, "אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה." בהתאם לכך, בפסיקה נקבע כי ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, ואפשר יהיה להשיג על החלטות מעין אלו בתום הדיון בתובענה כולה, במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי. זאת, בין היתר, מטעמי יעילות ולשם מניעת ניצולו לרעה של ההליך (ראו: רע"א 2552/16 זינגר נ' חברת יהב חמיאס טכנולוגיות (1990) בע"מ , פסקה 34 (10.5.2016); רע"א 2732/20 פרוש נ' פרוש , פסקה 14 (30.11.2020); רע"א 6739/20 לוי נ' לוי , פסקה 12 (23.12.2020)).
עוד הודגש כי ככלל, עם מתן פסק הדין הסופי תוצב לנגד עיניה של ערכאת הערעור התמונה השלמה, ויעלה בידה לבחון את החלטות הביניים שהתקבלו לאורך הדרך באופן מיטבי, על סמך מכלול החומר הרלוונטי, הקביעות השונות בהליך המשפטי ותוצאותיו המעשיות (רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ , פסקה 11 (20.5.2011); עניין פרוש , שם; עניין לוי , שם).
4.
יישום הדברים על ענייננו מוליך למסקנה כי יש לדחות הבקשה, שכן המקרה שלפנינו אינו נופל בגדר המקרים אשר בהם קיימת הצדקה לחרוג מהכללים האמורים .
5.
באופן ספציפי יותר, בנוגע לדחיית בקשת המבקשים למתן פסק דין חלקי, יצוין כי ערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית המורות על המשך בירור הליך לגופו, משום שהללו אינן סותמות את הגולל על טענות המבקשים. וכאמור, לא מן הנמנע כי טענות אלה יידונו במסגרת פסק הדין הסופי, ובמידת הצורך תעמוד למבקשים הזכות להשיג על הקביעות בעניינן בערעור על פסק הדין (ראו: רע"א 4890/16 טריניטי מערכות מחשוב בע"מ נ' הוצאה מוכרת בע"מ , פסקה 5 (22.8.2016); רע"א 6587/19 פלונית נ' מרכז רפואי מעייני הישועה , פסקה 7 (23.10.2019)).
אציין עוד, כי לא שוכנעתי שבית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו לפיה טענות המבקשים כי כתב ההגנה של המשיב והמסמכים המצורפים לו מהווים הודאת בעל דין – טענות שהוכחשו על ידי המשיב – תתבררנה בהליך גופו.
6.
אשר לבקשת המבקשים לעיקול נכסי המשיב, הרי שלא הונחה כל תשתית, ולו מינימלית, כי "קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין", כפי שנדרש בתקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה מתן צו עיקול זמני, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.
7.
במאמר מוסגר אעיר כי ככלל, ראוי להגיש בקשה לעיקול לרשם בית המשפט, זאת, בעיקר בשל הדרך שבה ניתן להשיג על החלטה מעין זו. לבעל דין המעוניין להשיג על החלטה אחרת (שאינה פסק דין) שניתנה על ידי רשם, נתונה זכות להגיש ערעור לבית המשפט שבו מכהן הרשם (סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). לעומת זאת, בעל דין שברצונו להשיג על החלטה אחרת שנתן שופט, ייאלץ לבקש רשות לערער על ההחלטה הרלוונטית (סעיפים 41(ב) ו-52(ב) לחוק בתי המשפט) לערכאת הערעור.
8.
לבסוף, יצוין כי החלטת בית המשפט שלא לשנות את סדר הבאת הראיות נמנית עם ההחלטות שלא תינתן רשות לערער עליהן, לאור הוראתו של סעיף 1(6) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, ולכן אין להידרש לבקשת המבקשים לעניין זה.
9.
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
לפנים משורת הדין ומשלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ו' בשבט התשפ"א (19.1.2021).
ש ו פ ט ת