רע"א 9401/16 רע"א 9401/16

לפנַי בקשת רשות ערעור המופנית נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 21995-05-12 שניתנה על ידי סגן הנשיא השופט י' כהן ביום 6.11.2016.

1.בבית המשפט המחוזי מתנהלות תביעה ותביעה שכנגד בעניין התחשבנות בנוגע לעבודות שלד שביצעו המשיבים ב"מגדל אורדע" שהקימה המבקשת. במסגרת ההליכים בבית המשפט קמא, הגיש כל אחד מהצדדים חוות דעת מומחה מטעמו, ולאחר מכן, על דעת הצדדים, מינה בית המשפט המחוזי מומחה מטעמו, מר דן שהם (להלן: המומחה ), שערך חוות דעת ביחס למחלוקות שהגדירו לו הצדדים. במסגרת הכנת חוות הדעת, ערך המומחה ביקור באתר ואף נפגש עם המומחים מטעם הצדדים. המומחה נחקר על ידי המבקשת ונקבע מועד נוסף לחקירתו על ידי המשיבים. יצוין, כי בסמוך למועד החקירה, החליפה המבקשת ייצוג. לקראת המועד שנקבע לחקירת המומחה על ידי המשיבים, הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת מומחה מטעמה, כשהטענה המרכזית בבסיסה היא כי חוות הדעת הקודמת שהגישה כמו גם חוות דעתו של המומחה אינן עוסקות למעשה בתביעתה של המבקשת.

2.בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה תוך חיוב המבקשת בהוצאות. בית המשפט ציין כי מינוי המומחה נעשה על דעתה של המבקשת, וכי אין לקבל את הטענה שחוות הדעת מטעם המבקשת כמו גם חוות דעתו של המומחה אינן נוגעות כלל לתביעה שהגישה המבקשת. בית המשפט התרשם כי הבקשה לא נועדה אלא לנסות לשפר את עמדותיה של המבקשת, שאינה שבעת רצון מחוות דעתו של המומחה, וכן נובעת מחילופי הגברי בייצוגה של המבקשת, דבר שאינו מצדיק את הגמשת הפרוצדורה באופן זה.

3.המבקשת חוזרת בבקשת רשות הערעור שלפנַי על טענתה לפיה הגשת חוות דעת נוספת מטעמה נדרשת, משום שחוות הדעת הקודמות לא התייחסו לטענותיה בכתב התביעה. המבקשת מכחישה כי המניע לבקשתה הוא אי שביעות רצון מחוות דעתו של המומחה, שכן לדבריה, לא ניתן לייחס לה אי שביעות רצון בנושא שכלל לא נדון על ידו. לשיטת המבקשת, אין פסול בניסיון לשפר את עמדותיה, ולדבריה לא נגרם ולא ייגרם נזק כלשהו למשיבים מהגשת חוות הדעת. לעומת זאת, במידה ותחסם בפני המבקשת האפשרות להוכיח את טענותיה, הרי שייגרם לה נזק שאינו בר תיקון. לדעת המבקשת, על הפרוצדורה לסגת מפני המהות, בפרט שעה שהבקשה הוגשה בטרם החלה שמיעת הראיות.

4.לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף ללא תגובת המשיבים. כידוע, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב להחליט כיצד לברר את המחלוקת שלפניה, מבחינת סדרי הדיון ומהלך שמיעת הראיות. ערכת הערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול דעת זה ובהחלטות בעניינים אלה, אלא במקרים חריגים, כאשר ההחלטה נוגדת את הדין או גורמת עיוות דין [רע"א 7622/11 ויסמן נ' גולדשטיין , פסקה 7 (25.12.2011); רע"א 6115/12 קל-בנין בע"מ נ' אינטל אלקטרוניקה בע"מ , פסקה 7 (26.8.2012); רע"א 78/14 פלוני נ' רשת עמל 1 בע"מ , פסקה 4 (30.1.2014); רע"א 2082/16

סעיד נ' רשות הפיתוח , פסקה 6 (4.5.2016); חמי בן-נון, טל חבקין הערעור האזרחי 203 (מהדורה שלישית, 2012)]. יתרה מכך; בנסיבות המקרה דנן, ניתן לראות בהחלטה שנתקבלה ככזו שעוסקת במועד להגשת כתבי טענות, החלטה מהסוג שלגביה אין רשות ערעור, בהתאם לסעיף 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009.

5.לגופו של עניין, כאשר למבקשת ניתנה הזדמנות להגיש חוות דעת מומחה מטעמה (והיא אף עשתה כן); המומחה מטעמה נפגש עם המומחה שמינה בית המשפט; והיא אף חקרה את המומחה על חוות דעתו, אין זה סביר כלל וכלל כי רק אז "נזכרה" שכל חוות הדעת שהוגשו בתיק כלל אינן עוסקות בתביעה שהיא עצמה הגישה. זוהי התנהלות דיונית בלתי סבירה, ויש להניח – כפי שהניח בית המשפט קמא – כי היא נובעת מחילופי הייצוג ומכך שבא כוחה החדש של המבקשת לא ראה את הדברים עין בעין עם בא כוחה הקודם. אלא שאין די בכך על מנת להצדיק הגשת חוות דעת נוספת בשלב הדיוני שאליו הגיע התיק כמתואר לעיל.

6.בשולי הדברים אעיר עוד, כי בקשת רשות הערעור הוגשה ללא בקשה לעיכוב ביצוע, ולפיכך ההליך בבית המשפט המשיך והתנהל עד מתן החלטתי זו. זהו טעם נוסף לדחייתה של הבקשה, שכן דומה כי קבלתה בשלב הנוכחי משמעותה תהיה גרימת אנדרלמוסיה בהליך המתנהל בערכאה דלמטה, וזאת ללא הצדקה.

7.אשר על כן הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.