פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9670/16
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פאר עזמי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל – רשות המיסים – הוועדה להטלת עיצום כספי
בקשת רשות לערער על
החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת י קראי-גירון) ברע"א 33047-05-16
מיום 19.10.2016
בשם המבקש:
עו"ד מיכאל אוסטרובסקי
החלטה
המבקש משיג על עיצום כספי שהוטל עליו בשל הפרה של הוראת סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: החוק ).
1.
ביום 2.8.2015 הטילה הוועדה להטלת עיצום כספי מכוח חוק איסור הלבנת הון (להלן: הוועדה ) עיצום כספי על המבקש בסכום של 300,000 ש"ח משזה יצא מישראל, דרך מעבר נהר הירדן כשברשותו 114,593 דולר ו-452 דינרים ירדניים במזומן, שעליהם לא דיווח כנדרש בחוק . ביום 6.4.2016 קיבל בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט א' גולדקורן ) באופן חלקי את ערעור המבקש על ההחלטה, והפחית את סכום העיצום הכספי ל-200,000 ש"ח. זאת משנקבע כי טענות המבקש שלפיהן סכום של 70,000 דולר שנמצא ברכב אינו שייך לו אלא לבעל הרכב לא נבדקו במלואן, משבעל הרכב לא זומן לשימוע לפני הוועדה. ביום 19.10.2016 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת י' קראי-גירון ) את בקשת המבקש למתן רשות לערער על פסק הדין (יוער כי בית המשפט המחוזי מתייחס בהחלטתו לסכומים שנתפסו הנקובים בשקלים , אולם אין מחלוקת בבקשה לפניי כי מדובר בסכומים במט"ח ).
נקבע כי הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים, זאת – בין היתר – בנתון לכך שהמבקש העלה טענות חדשות שלא נשמעו לפני בית משפט השלום. עוד נדחו טענות המבקש אשר לפגמים שונים שנפלו בהליך קבלת ההחלטה על ידי הוועדה, ושיש בהם כדי להצדיק, לטענתו, את פסילתה.
2.
מכאן הבקשה שלפניי. לדברי המבקש, בהחלטת הוועדה נפלו פגמים מינהליים רבים, שיש בהם כדי להפחית את העיצום הכספי שהוטל עליו בשיעור ניכר. בפרט מתמקד המבקש בכך שהוועדה לא בדקה את טענותיו אשר לסכום הכסף שנתפס ברכב, ולא זימנה לשימוע את בעל הרכב, שאף היה נכון למסור גרסה בעניין. נטען כי הגם שבית משפט השלום אימץ את גרסת המבקש אשר לסכום האמור, הוא הפחית את סכום העיצום הכספי אך ב-30% – שיעור שאינו תואם את היקף הכספים שלגביהם התקבלו לכאורה טענות המבקש. עוד צוין כי הערכאות הקודמות לא דנו בטענות המבקש אשר ליתרת הסכום שנתפס בחזקתו.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, שכן היא אינה עומדת באמת המידה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" – ובנסיבות דנן אף "גלגול רביעי" ( השוו
רע"א 5489/12 קפה הנרייטה בע"מ נ' פנינה , פסקה 4 (13.7.2012)). כפי שקבע בית המשפט המחוזי, הבקשה שלפניי אינה מעלה שאלה החורגת מעניינם הצר של הצדדים, והמבקש אף אינו טוען זאת. טענות המבקש הן "ערעוריות" באופיין והן מופנות לקביעות העובדתיות ולאופן יישום הדין על ידי הערכאות הקודמות. גם אם נפלו באלה טעות – ואיני קובע זאת – אין בכך כדי להצדיק את בירור הבקשה לפני בית משפט זה ( רע"א 7485/16 זק'ונט נ' האפרתי , פסקה 4 (16.11.2016)).
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ה' בטבת התשע"ז (3.1.2017).
ש
ו פ ט