פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
985/19
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקשים:
1. בכור דאבוש
2. רחלי דאבוש
נ ג ד
המשיב:
רשות הפיתוח
באמצעות מינהל מקרקעי ישראל
הוגש הליך; הודעת המבקשים מיום
18.3.2019
החלטה
1.
ביום 10.1.2019 דחה רשם בית המשפט המחוזי-מרכז את בקשת המבקשים להארכת מועד להגשת ערעור לבית המשפט המחוזי-מרכז על פסק דין שניתן בעניינם בבית משפט השלום בפתח תקווה. בהליך דנן מעוניינים המבקשים להשיג על החלטה זו.
2.
כידוע, השגה ערעורית על החלטה אחרת של רשם של בית המשפט המחוזי יש להגיש בדרך של ערעור בזכות לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בערעור בשופט אחד (סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט )). על רקע זה קבעתי בהחלטתי מיום 11.3.2019 כי המבקשים ינמקו מדוע לא תימחק בקשת רשות הערעור. בהודעתם מיום 18.3.2019 ציינו המבקשים כי הגישו את ההליך הערעורי לבית משפט זה "מתוך סברה (כנראה מוטעית) כי מדובר בהחלטה סופית
אשר מסיימת את התיק, ולאור הניסוח שניתן להחלטה כפסק דין במספר הזדמנויות" [ההדגשות במקור – ר' ג']. בהתחשב בכך עתרו המבקשים להורות על העברת ההליך דנן לבית המשפט המחוזי מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט.
3.
בחנתי את טענות המבקשים ולא ראיתי מקום להורות על העברת ההליך כאמור וזאת אף ללא צורך להידרש לסוגיית סמכותו של רשם להורות על העברת הדיון (ראו לעניין זה רע"א 4588/14 אנקורי נ' הררי והאסמכתאות שם (3.9.2014)). כפי שנקבע בפסיקה, "כאשר מוגש בבית משפט זה הליך ערעורי של בקשת רשות ערעור ובבית המשפט המחוזי נתונה זכות ערעור דרך המלך אינה העברת ההליך, כפי שהוא, לבית המשפט המחוזי, כי אם מחיקתו והגשת בקשת ארכה בבית המשפט המחוזי" (רע"א 6509/17 פלוני נ' פלוני , פיסקה 2 (27.6.2018) והאסמכתאות
שם ).
4.
אוסיף כי לא ראיתי מקום ליתן משקל לטענת המבקשים בנוגע לכותרת ההחלטה השיפוטית. כידוע, בכל הנוגע לדרך ההשגה הכלל הוא כי לצורך סיווג ההחלטה השיפוטית יש להתמקד במהותה ולא בכותרת שניתנה לה (ראו מבין רבים, בע"מ 1345/17 פלוני נ' פלונית , פיסקה כ' (4.4.2017) והאסמכתאות שם ; ע"א 10222/17 דוד שחר בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון , פיסקה 7 (17.2.2019)), ולעניין זה כבר נקבע לא אחת כי החלטה הדוחה בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי היא החלטה אחרת ולא פסק-דין (ראו חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי , 145-144 (מהדורה שלישית, 2012) והאסמכתאות שם ). עוד יש להתחשב בעובדה שבקשת רשות הערעור דנן הוגשה בחלוף
המועד הקבוע בדין להגשת ערעור על החלטת הרשם לבית המשפט המחוזי (תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). על כן, בעת הגשת בקשת רשות הערעור ממילא היו המבקשים זקוקים לקבלת ארכה לצורך הגשת ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי על החלטת הרשם. היעתרות לבקשה שהוגשה מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט הייתה מובילה אפוא ל"עקיפת" הדרישה לקבלת ארכה כאמור ולכך אין מקום (ראו והשוו, רע"א 8327/08 לוי נ' פרזון אגודה חקלאית בע"מ
(21.1.2009); רע"א 786/19 אילודיז נ' ינוביץ (5.2.2019)).
5.
תוצאת הדברים היא שבקשת רשות הערעור נמחקת מבלי שראיתי מקום להורות על העברת הדיון לבית המשפט המחוזי. יובהר למען הסר ספק כי אין לראות בהחלטתי זו משום הבעת עמדה כלשהי לגופה של הבקשה להארכת מועד ככל שאכן תוגש לבית המשפט המחוזי.
ניתנה
היום, כ"ה באדר ב התשע"ט (1.4.2019).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם