רע"א 9977/04 בישוף ריאח אבו אלעסל הכנסייה האאוונגלית האפיסקופלי נ. שמעון

1.בפני מונחת בקשה לפטור מחובת הפקדת עירבון בסך 20,000 ₪. לדברי המבקש מדובר בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא לפיו חויב המשיב לשלם למבקש דמי שימוש ראויים. המבקש משיג על מיעוט הסכום שנפסק. עוד מוסיף המבקש כי הוא עומד בראש הכנסייה האוונגלית האפיסקופלית בישראל, פועל בשמה ומשמש כסוכן מטעמה של האפוטרופוס לנכסי נפקדים לרבות הנכס נשוא ההליך שבכותרת. משכך והיות שהכנסייה היא גוף גדול ואמיד כלכלית שמקבל הכנסות מגורמים ובבעלותה נכסים שונים, אין חשש כי לא יובטחו הוצאות המשיב. בנוסף, המשיב לא שילם סכום כלשהו על חשבון דמי השימוש שנפסקו בערכאות דלמטה עד לכתיבת בקשה זו. משיב מס' 1 מתנגד לבקשה. לדבריו, המבקש עשה שימוש שלא כדין בשמה של "הכנסייה" כצד להליכים ואף אינו מייצג אותה בהליך שבכותרת. כך כבר נפסק בבית המשפט קמא ולכן יש לדחות את בקשתו של המבקש הנסמכת כולה על חוסנה הכלכלי של הכנסייה. משיב מס' 2 אינו מתנגד לבקשה. המבקש הגיש בקשה למתן רשות להגיש תשובה לתגובת המשיב. המבקש מבקש להבהיר כי הוא המבקש היחיד בבקשה זו ולצד ציון שמו בכותרת נזכרה העובדה כי הוא עומד בראש הכנסייה וכיהן בעבר כאיש דת בכיר בה, שאילולא כך לא היה מתמנה להיות סוכן האפוטרופוס לנכסי נפקדים על הנכס נשוא הבקשה. כמו כן, כעולה מתגובת המשיב הוא אינו חולק על העובדה כי לא שילם למבקש דמי שימוש שנפסקו נגדו בבית המשפט קמא, בסכום שעולה בהרבה על סכום העירבון. על כן יש להיענות לבקשתו.

2.ביום 30.11.04 ביקשתי את עמדת המשיב מס' 1 לטענת המבקש בדבר חלופת עירבון. ביום 5.12.04 הגיש המשיב את תגובתו. לטענתו, לא קיבל כל בקשה בדבר חלופת עירבון. אולם אם מדובר בסכום שנפסק לטובת המבקש בגין דמי שימוש, הרי שהוא מתכוון לנצל את זכותו ולהגיש ערעור נגדי שמשמעותו שגם הסכום שכבר נפסק מוטל בספק. עוד מוסיף המשיב כי לאחר הדיונים הממושכים שגרם להם המבקש בתיקונים החוזרים של כתב התביעה ובהעלמת העובדות הנוגעות לבעלות של הנכס משך כל אותם דיונים, אין הוא ראוי שתינתן לו אפשרות לחלופת עירבון ויש לחייבו להפקיד את העירבון במזומן.

3.לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיבים, בתשובת המשיב מס' 1 וברשות הערעור, נחה דעתי כי דין הבקשה לחלופת העירבון להתקבל. אכן, מקובל עלי כי בהיעדר ראיות מספקות לא ניתן לקבוע כי יציבותו הכלכלית של המבקש היא כזו השקולה לחוסן של המדינה או גוף פיננסי יציב, כך שאין כל סיכון של אי פירעון חוב ההוצאות. יחד עם זאת, עולה מפסק הדין נשוא הערעור כי המשיב מס' 1 חב למבקש סכום ניכר העולה בהרבה על העירבון שנקבע. המשיב מס' 1 טוען כי הוא מתכוון להגיש ערעור על סכום זה, אולם לעת הזו ערעור שכזה לא הוגש (וספק אם המועד להגשתו לא חלף ממילא), ומכל מקום, נראה כי המחלוקת אינה לגבי עצם קיום החוב אלא לגבי שיעורו. נחה דעתי כי קיים סכום חוב מספיק שאינו שנוי במחלוקת ויכול לשמש עירבון.

4.אשר על כן, אני קובע כי המבקש יוכל להפקיד בבית המשפט כתב קיזוז בלתי מותנה על סך של 20,000 ₪ לטובת המשיב 1, כנגד חלק יחסי זה מחובו של המשיב, והכל לטובת הוצאות שיכול ויפסקו בהליך זה. הסכום יהא צמוד למדד ונושא ריבית כחוק. כתב הקיזוז יופקד תוך 10 ימים מעת ההמצאה, שאם לא כן – תידחה בקשת רשות הערעור ללא התראה נוספת.