רע"ב 11156/05 איגור שיסטק נ. מדינת ישראל

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים (השופטת י' שבח ) מיום 1.12.05, אשר דחה את עתירתו של המבקש נגד החלטת המשיב על הפסקת מנהלית של עבודות השירות שהוטלו עליו.

ביום 25.2.04 הורשע המבקש בבית המשפט לתעבורה בנצרת בגין נהיגה בזמן פסילת רישיון ונהיגה ללא ביטוח. בית המשפט דחה את הטיעונים לעונש ליום 22.4.04 וקבע כי הממונה על עבודות השירות יגיש חוות דעת באשר ליכולתו של המבקש לרצות עונש מסר בעבודות שירות. ביום 5.7.04, לאחר שניתנו מספר דחיות הן לבקשת המבקש והן בשל חוסר שיתוף פעולה מצידו עם שירות המבחן, הגיש הממונה חוות דעת שלילית בדבר אי התאמת המבקש לעבודות שירות. זאת, מאחר שהמבקש זומן פעמיים לבדיקה חוזרת ולא הגיע אליה, ועל כן לא ניתן היה לקבוע את כשירותו לעבוד בעבודות שירות. בחוות דעת נוספת שהגיש הממונה ביום 18.10.04 נמסר שוב כי המבקש זומן לבדיקה חוזרת לבדיקת כשירותו אולם גם הפעם לא התייצב המבקש לבדיקה. ביום 27.1.05 הגיש הממונה חוות דעת לפיה המבקש יכול לעבוד בעבודות שירות, תחת מגבלות מסוימות. בחוות דעת נוספת מטעמו, מיום 6.4.05, הבהיר הממונה כי עקב מגבלותיו הרפואיות של המבקש ועברו הפלילי לא נמצא עבור המבקש מקום עבודה מתאים באזור תל-אביב, אולם הוצע לו מקום עבודה בחולון. נוכח הצהרת המבקש כי לא יוכל לעמוד בהוצאות הכלכליות של הנסיעה, חווה הממונה דעתו כי המבקש אינו מתאים לעבודות שירות. ביום 11.4.05 התקיים דיון בפני בית המשפט לתעבורה, במהלכו התרצה המבקש והסכים לבצע עבודות שירות בחולון. בהתאם לכך, הוגשה חוות דעת נוספת מטעם הממונה, לפיה המבקש ישובץ לעבודות שירות באגודה למען העיוור בחולון, והמבקש נדרש להתייצב לעבודות השירות החל מיום 26.6.05. עם תחילת עבודות השירות פנה המבקש בבקשה להעדר באופן קבוע בימי ראשון מעבודות השירות, אך בקשתו נדחתה. מאז נערכו למבקש מספר שיחות אזהרה ובירורים עם נציג הממונה על עבודות השירות, בשל אי עמידתו בדרישות עבודות השירות, והיעדרויותיו מעבודות השירות בימי א'. במהלך חודש ספטמבר זומן המבקש לשימוע בפני רכזת פיקוח עבודות שירות ולאחר מכן לשימוע נוסף בפני סגן מפקד בית מעצר "ניצן". בסיכום השימוע הוחלט להמליץ על ביצוע הפסקה מנהלית של עבודות השירות של המבקש, עקב הצהרתו כי הוא נעדר מעבודות השירות על-מנת לעבוד לפרנסתו. נוכח האמור לעיל, החליט ביום 28.9.05 נציב בתי הסוהר להפסיק בהפסקה מנהלית את עבודות השירות של המבקש, ולהטיל עליו לרצות את יתרת עונשו בבית הסוהר.

על החלטה זו הגיש המבקש עתירה לבית המשפט לענינים מינהליים. ביום 1.12.05 דחה בית המשפט את העתירה, בציינו כי המבקש נעדר מעבודות השירות בימי א' שכן בימים אלה הוא עובד לפרנסתו. בית המשפט הדגיש כי אין מדובר במעידה חד-פעמית, אלא בתופעה החוזרת ונשנית שוב ושוב, גם לאחר שהמבקש הוזהר לבל יעשה כן. בית המשפט אף ציין כי גם בדיון לפניו שב המבקש והצהיר על רצונו לשלב עבודה פרטית בעבודות השירות. בנסיבות אלה מצא בית המשפט קמא כי אין מקום להתערב בהחלטת המשיב בדבר הפסקת עבודות השירות.

בבקשה שבפניי טוען המבקש כי היעדרויותיו של המבקש נבעו מחוסר הבנה של ההליך, ולכך תרמה העובדה שעברית אינה שפת אמו וכן שלא היה מיוצג בהליך. המבקש מציין עוד כי לאחר מתן החלטת בית המשפט לענינים מינהליים ביום 1.12.05, פנה לסנגוריה הציבורית, שם קיבל לראשונה הסבר ממצה ומקיף בשפה הרוסית על מהות עבודות השירות וחובותיו לעמוד בהן כנדרש. עוד מציין המבקש בבקשתו, כי עד לעת הזו ריצה כבר למעלה ממחצית ימי עונשו, ועל כן מבקש הוא כי תינתן לו הזדמנות אחרונה לשוב ולבצע את עבודות השירות.

לאחר שעיינתי בבקשה באתי לידי מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות ערעור בעתירות אסירים אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק במקרים בהם מתגלית בעיה משפטית בעלת חשיבות או מתעורר נושא אחר שחשיבותו היא כללית. במקרה שלפניי אין טענות המבקש מעוררות כל שאלה המצדיקה מתן רשות ערעור. למעלה מן הדרוש אוסיף כי אף לגופו של עניין לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה. המבקש אכן הוזהר פעמים רבות לבל יעדר מעבודות השירות, ואף הובהר לו כי עליו להתייצב לעבודה מדי יום וכי אין באפשרותו להיעדר מעבודות השירות בימי א'. למרות השיחות והאזהרות הפגין המבקש זלזול בעבודתו והמשיך בהיעדרויותיו. בנסיבות אלה, נוכח התנהגותו של המבקש וכן ההזדמנויות שניתנו לו לתקן את דרכיו ולבצע את עבודות השירות, אינני מוצאת לנכון להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא כי לא נפל פגם בהחלטתו של המשיב בדבר הפסקת עבודות השירות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקש יתייצב לריצוי עונשו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 16.1.2006 בשעה 12:00.