פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
1133/13
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
יהודה אוחיון
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בנצרת מיום 30.1.13 בעת"א 4209-01-13 שניתן על ידי כבוד
השופטים: א' אברהם – סג"נ, ב' ארבל וש' אטרש
בשם המבקש:
עו"ד ירום הלוי
החלטה
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (סגן הנשיא א' אברהם , ב' ארבל ו- ש' אטרש ), בו נדחתה עתירתו של המבקש כנגד החלטת ועדת שחרורים לדחות את בקשתו לשחרור מוקדם.
הבקשה נדחית.
הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש [רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.1986)] ואף אינה מעוררת כל קושי אישי-הומניטארי ייחודי שבעטיו יתכן כי יתאפשר דיון לפני ערכאה נוספת בעניינו של אסיר [ראו למשל: רע"ב 6687/09 אביטל נ' שירות בתי הסוהר (24.8.2009), פסקה י"א להחלטתו של השופט א' רובינשטיין ; רע"ב 6956/09 יונס נ' שירות בתי הסוהר (7.10.2010)].
אף לגופו של עניין, יש לדחות את הבקשה שכן לא נפלה כל טעות בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים. מהחומר שהונח לפני ועדת השחרורים עלה כי המבקש אינו ראוי לשחרור מוקדם נוכח עבירות משמעת ועבירות פליליות שביצע במהלך ריצוי מאסרו, לרבות הברחת סמים לתוך הכלא. מעבר לכך, עברו הפלילי הכבד של המערער כמו גם המידעים שהונחו לפני ועדת השחרורים ביססו את מסוכנותו של המבקש, לאורה התנגדה משטרת ישראל לשחרורו. משכך, לא מתקיים אף לא אחד מהתנאים לצורך שחרורו המוקדם של המבקש.
לא נעלמה מעיני ואף לא מבית המשפט לעניינים מינהליים, הערכת המסוכנות שהוגשה לועדת השחרורים מטעם המבקש, אלא שמדובר בראיה אחת מבין שלל ראיות ששקילתן ושקילת האיזון שביניהן מסורות לועדת השחרורים בהיותה רשות מוסמכת [ראו למשל: רע"ב 3319/12 רחמיאן נ' מדינת ישראל (2.10.2012)]. בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתה של ועדת השחרורים בשיקול דעתו, אלא אם חרגה הועדה באופן קיצוני ממתחם הסבירות [ראו למשל: רע"ב 1942/05 אבו צעלוק נ' מדינת ישראל (16.6.2005), פסקה 8], כאשר נקודת המוצא היא ששחרור מוקדם היא פריבילגיה וככזו היא החריג לכלל.
לאור כל האמור איני סבור כי מדובר במקרה המצדיק התערבותו של בית המשפט ולפיכך הבקשה נדחית.
ניתנה היום, א' באדר התשע"ג (11.2.2013).
ש ו פ ט