רע"ב/רעב"ס 14803-10-24 רע"ב/רעב"ס 14803-10-24

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת נועה חקלאי) מיום 9.9.2024 בעת"א 65531-07-24, במסגרתה נדחתה עתירת המבקש נגד החלטת שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס) לדחות את בקשתו לשינוי סיווגו מ"אסיר ביטחוני" ל"אסיר פלילי".

1.המבקש הורשע, בעודו קטין, בת"פ 3881-08-21 בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת הדס רוזנברג-שיינרט) בביצוע מספר עבירות של חבלה בכוונה מחמירה בנסיבות של מעשה טרור (לפי סעיפים 329(א)(1)-(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), בצירוף סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016) ומספר עבירות של שיבוש מהלכי משפט (לפי סעיף 244 לחוק העונשין) (להלן: הכרעת דינו של המבקש). בגין כך, ביום 15.1.2024 נגזרו על המבקש מספר עונשים שונים, וביניהם עונש של חמש וחצי שנות מאסר בפועל. על פי הכרעת דינו של המבקש, במהלך מבצע "שומר חומות", ומתוך מניע אידיאולוגי-לאומני, הוא יידה אבנים לעבר אדם בעל סממנים יהודיים, ובהמשך לכך רדף אחריו ודקר אותו בגבו. בנסיבות אלה, ובהתאם להוראות פקודת שירות בתי הסוהר מספר 04.05.00 "תהליך הגדרת אסיר ביטחוני" (29.10.2020) (להלן: הפקודה), ביום 31.3.2024 סווג המבקש על ידי גורמי שב"ס כ"אסיר ביטחוני" (להלן: החלטת שב"ס), והוא נשלח לרצות את עונשו בבית הסוהר "קציעות" (לשלמות התמונה יצוין כי המבקש הורשע גם בת"פ 24084-08-20 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת העמיתה מרים דיסקין) בפרשה אחרת בביצוע מספר עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ממניע של גזענות או עוינות כלפי הציבור מחמת נטייה מינית, לפי סעיף 380 בצירוף סעיף 144ו לחוק העונשין).

2.ביום 21.4.2024 הגיש המבקש בקשה לגורמי שב"ס לשינוי סיווגו ל"אסיר פלילי", אשר התבססה בעיקרה על נסיבותיו האישיות של המבקש: היותו קטין בעת ביצוע העבירות; ואזרח ישראלי שאיננו משויך לשום ארגון טרור. הבקשה נדחתה ביום 29.5.2024 (סגן גונדר עו"ד שלי סבג). השגה שהוגשה על כך נדחתה אף היא ביום 24.7.2024 (גונדר אריק יעקב, ראש אגף האסיר בשב"ס), בין היתר מאחר שהמבקש הורשע בעבירה ביטחונית מובהקת, כפי שמשתקף גם בעמדת גורמי הביטחון והמודיעין. כך, נקבע כי בהתאם להוראות הפקודה עניינים אלה מוליכים למסקנה כי אכן יש לסווג את המבקש כ"אסיר ביטחוני".

3.המבקש עתר נגד החלטה זו לבית המשפט קמא. בעתירתו, המבקש חזר על הטענות הנוגעות לנסיבותיו האישיות, והוסיף כי יש לקבל את העתירה גם לנוכח תנאי כליאתו הקשים. המשיבה התנגדה לעתירה, שכן סיווג המבקש נעשה בהתאם להוראות הפקודה, ובשים לב לעבירות בהן הורשע. בנוסף, המשיבה ציינה כי המבקש מוחזק בתנאי כליאה התואמים את המלצות שב"כ בעניינים אלה.

4.ביום 9.9.2024, ולאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים בו הובא לעיונו של בית המשפט חומר סודי מטעם גורמי המודיעין, נדחתה העתירה (להלן: ההחלטה קמא). בית המשפט עמד על כך שסעיף 1(א) לפקודה קובע כי הסיווג של אסיר כ"אסיר ביטחוני" מהווה החלטה מנהלית אשר נועדה, בין השאר, לאפשר את ניהולם התקין של בתי הסוהר בהיבטי משמעת וביטחון, בהתחשב במאפיינים הייחודים של אסירים אלה. נקבע כי בהחלטת שב"ס בעניינו של המבקש לא נפל כל פגם, שכן סיווגו כ"אסיר ביטחוני" עולה בקנה אחד עם סעיף 3(ב) לפקודה, המגדיר מיהו "אסיר ביטחוני". כך, לנוכח מהות העבירות בגינן מרצה המבקש את מאסרו, ובשים לב לחומר הסודי האמור, הרי שהחלטת שב"ס שלא לשנות את סיווג העותר הינה מוצדקת. לצד האמור, בית המשפט ציין כי חזקה על גורמי הכליאה כי הם ייבחנו את טענות המבקש לעניין השפעת הכלואים האחרים עליו, "ויפעלו בהתאם לחכמתם בעניין זה" (פסקה 9 להחלטה קמא).

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

5.המבקש טוען כי בקשת רשות הערעור דנן מעלה לדיון שאלה משפטית עקרונית, העוסקת בסיווגם הביטחוני של כלואים ישראלים, אשר הורשעו בביצוע עבירות טרור או עבירות ממניע לאומני במהלך מבצע שומר חומות. באופן ספציפי, הטענה היא כי החלטת סיווגו של אסיר צריכה להתקבל לאחר הפעלת שיקול דעת מצד גורמי שב"ס, המתמקד בנסיבות האישיות של כל אסיר ובהשלכות הרוחב שעשויות להיגרם מהסיווג, ולא כנגזרת ישירה מהעבירה בה הורשע האסיר. בתוך כך, המבקש סבור כי נפל פגם בהחלטה קמא מפני שהיא לא התייחסה לתנאי הכליאה הקשים בהם הם שרוי; ולחשש כי שהותו בבית הסוהר לצד אסירים ביטחוניים בעלי "תפיסות קיצוניות" תשפיע עליו לרעה, בהינתן שהיה קטין בעת ביצוע העבירות ושאינו משויך לארגון טרור. בנוסף, המבקש טוען כי ההחלטות בעניינו אינן עומדות בחובת ההנמקה המוטלות על רשויות השלטון.

6.דין הבקשה להידחות. כידוע, בית משפט זה ייתן רשות לערער על פסק דין בעתירת אסיר רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או סוגיה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הפרטי של האסיר (רע"ב 650/24 עסיס נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 10 (26.1.2024); רע"ב 2702/24 שירות בתי הסוהר נ' פלוני, פסקה 8 (2.4.2024)). הבקשה שלפניי אינה נמנית עם אותם מקרים חריגים, וזאת אף אם יחולו לגבי העקרונות המקלים למתן רשות ערעור ב"גלגול שני" (רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה, פסקה 5 לחוות דעתו של השופט אשר גרוניס (11.3.2009); רע"ב 256/24 דאגמש נ' שרות בתי הסוהר, פסקה 7 (25.1.2024)). בענייננו, המבקש מנסה לשוות לבקשתו נופך עקרוני וטוען כי היא מעלה לדיון סוגיה עקרונית, אך הלכה למעשה מדובר בבקשה הנעוצה כל כולה בנסיבותיו הפרטניות של המבקש. זאת, שעה שהיא מתמקדת בעיקר בתנאי הכליאה של המבקש, ובחשש כי הוא יושפע לרעה מהאסירים האחרים הכלואים עימו. משכך, הבקשה דנן איננה מצדיקה מתן רשות ערעור.

7.יתרה מכך, גם לגופו של עניין איני סבור כי קמה הצדקה להתערבות בהחלטת בית המשפט קמא. סעיף 3(ב) לפקודה קובע כי "אסיר ביטחוני" הינו "אסיר אשר נחשד, הואשם או הורשע בגין ביצוע עבירה שעל פי טיבה או נסיבותיה היא עבירה ביטחונית [...] או אסיר שניתנה לגביו חוו"ד של השב"כ, המידה על מסוכנות ביטחונית הנשקפת מהמעשים שבגינם נעצר, הואשם או הורשע [...]". ואכן, בית המשפט קמא קבע, כאמור, כי בהינתן טיב העבירות בהן הורשע המבקש והחומר החסוי שהוצג בפניו – לא נפל פגם בהחלטה שלא לשנות את סיווג המבקש. החלטה זו, איפוא, מבוססת ומנומקת, ואין מקום להתערב בה. מבלי לטעת מסמרות בנדון, קיים קושי להלום הגעה לתוצאה אחרת בנסיבות העניין, שעה שהמבקש הורשע בעבירת חבלה בכוונה מחמירה בנסיבות של מעשה טרור, אשר כללה דקירה בגב הקורבן, ונקבע כי היא נעשתה ממניע אידיאולוגי-לאומני.

8.לבסוף, יובהר כי ההחלטה בדבר סיווג אסיר כ"אסיר ביטחוני" אכן כרוכה בשקילת מגוון נתונים ושיקולים שונים, כפי שסבור המבקש, והיא אף ניתנת לשינוי בנסיבות מסוימות (ראו סעיף 6 לפקודה; רע"ב 4779/17 אבו-צעלוק נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 14 לפסק הדין של המשנה לנשיאה חנן מלצר (22.3.2020); רעב"ס 64397-08-24 מחאמיד נ' שרות בתי הסוהר, פסקה 14 (22.9.2024)). מטבע הדברים, מדובר בהחלטת פרטנית התלויה במכלול נסיבותיו של האסיר (ראו גם רע"ב 263/19 מנצור נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 11 (22.1.2019)). אולם, אף אם נבחן את שתי הנקודות אותן מעלה המבקש בעניינו – כאמור, תנאי כליאתו והחשש מהשפעה לרעה – לא יהיה בכך כדי להוביל לתוצאה אחרת בהינתן כל האמור.

9.טרם סיום אבקש להדגיש כי גם לאחר סיווגו של המבקש כ"אסיר ביטחוני", יש להפעיל שיקול דעת ראוי ביחס לאופן ריצוי העונש על ידו. בתוך כך, יש לתת את הדעת על כך שרצוי למזער ככל הניתן את המגע בינו (ושכמותו), לבין אסירים ביטחוניים בעלי השתייכות ארגונית ואידיאולוגיה קיצונית, העלולים להשפיע עליו לרעה. זאת, במיוחד בהינתן גילו הצעיר והעובדה שבתום ריצוי עונשו הוא עתיד לחזור לחברה הישראלית. עניין זה מסור לרשויות שב"ס, ומן הראוי כי יתנו עליו דעתם הן באופן מערכתי והן כעניין פרטני.

10.לנוכח האמור, ובכפוף לאמור בפסקה 9 לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.