רע"ב 1573/05 ציון בטש נ. שרות בתי הסוהר

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת מוניץ) בעע"א 482/03 מיום 12.8.04 אשר דחתה את טענת המבקש, אסיר בכלא צלמון, לפיה עבירות המין בגינן הורשע ונאסר אינן בבחינת גילוי עריות ולכן אין עניינו כפוף לחובת חוות דעת הועדה לגילוי עריות בשב"ס כתנאי ליציאתו לחופשה מכלא.

2.המבקש הוא אסיר המרצה עונש מאסר בן 14 שנים. העונש נגזר עליו בגין עבירות סמים וכן עבירות מין שביצע בבתה הקטינה של חברתו לחיים שבכללן מעשה סדום, מעשה מגונה, התעללות בקטין חסר ישע, סחיטה ואיומים. טענתו בפני בית המשפט המחוזי היא כי העבירות אותן עבר אינן בגדר "גילוי עריות" ולכן הוא אינו כפוף לחובת חוות דעת הועדה לגילוי עריות כתנאי לקבלת חופשות מהכלא.

3.בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום לעתירתו של המבקש מאחר שהשאלה אותה הוא מעלה הוכרעה בעתירה קודמת שהגיש בעע"א 249/02 (בידי כב' השופט אברהם). באותו ענין נקבע כי עבירת "גילוי עריות" מתקיימת מקום שישנה תלות הורית או קרבה משפחתית בין העברין לקרבן ועל רקע קשר זה בוצעו עבירות המין. "קיומו של קשר דם אינו מעלה ואינו מוריד לענין זה" קבע בית המשפט. המבקש לא הגיש בקשת רשות ערעור על אותה החלטה, וממילא אין מקום להליך חדש נוסף באותו ענין עצמו. למעלה מן הנדרש, קבע בית המשפט המחוזי בענייננו כי הוא מאמץ את אותה גישה שננקטה בהחלטה הקודמת וקבע כי

"עיון בכתב האישום ובגזר הדין מלמד כי עבירות המין בהן הורשע העותר בוצעו בקרבן לאורך שנים מספר בתדירות רבה, עת שהעותר התגורר בביתה של הקרבן דרך קבע והיה חברה לחיים של אימה. בין העותר לקרבן היו יחסי תלות ומרות. העותר הפעיל על הקרבן אמצעי לחץ ואיומים לבל תספר על מעשיו, וניצל את מרותו כדי לבצע בה מעשי אינוס ומעשים מגונים תוך התעללות מינית, גופנית ונפשית".

בנסיבות אלה פסק כי יחסי התלות והמרות של המבקש כלפי קרבנו אשר התגוררו תחת קורת גג אחת, מכניסים את עבירות המין שהמבקש ביצע בקטינה לגדרן של עבירות גילוי עריות, גם אם אין קשר דם ממש בינו לבין הילדה.

4.המבקש עותר לרשות ערעור על החלטה זו וכן מבקש כי ימונה לו סניגור ציבורי.

דין הבקשה העיקרית להידחות, ועמה הבקשה למינוי סניגור ציבורי.

ראשית דבר, טענתו של המבקש כבר נדונה והוכרעה בהליך קודם, והפכה חלוטה. אין בידו של המבקש לפתוח בדיון מחודש באותו ענין חדשות לבקרים, מקום שאותן שאלות עצמן נדונו והוכרעו בעניינו בעבר. טעם זה די בו כדי לדחות את הבקשה על הסף.

אולם גם לגופם של דברים אין מקום להידרש לבקשה. הצדק עם עמדתו של בית המשפט המחוזי בהגדרתו את המושג "גילוי עריות" בהקשר שלפנינו בהניחו כי עניינו של המבקש כפוף להליך בפני הועדה לגילוי עריות על פי דרישת החוק והנוהלים. על פי נוהלי שירות בתי הסוהר, ונוכח אופי העבירות אותן עבר המבקש, מותנית יציאתו לחופשות בקבלת חוות דעת מב"ן, הבוחנת את מידת מסוכנותו לשלום הציבור ביציאתו לחופשה. כמו כן, במקרה של עבירות מין כלפי בן משפחה מותנית היציאה לחופשה בחוות דעת הועדה לגילוי עריות המתייחסת למידת הסיכון לבני המשפחה הצפוי מיציאת האסיר לחופשה. נוכח הזהירות המתחייבת מיציאה לחופשה של עברייני מין בכלל ועברייני מין בתוך המשפחה בפרט, נקבעה בפרק ו' לפקודת נציבות שירות בתי הסוהר מס' 04.40.00 החובה לקבל חוות דעת מב"ן ביחס לאסיר השפוט בגין ביצוע עבירות מין, ולגבי עבירות מין בתוך המשפחה נדרשת חוות דעת הועדה לגילוי עריות. לצורך הענין הוגדר "קרוב משפחה" בסעיף 4 לפרק א' בפקודה, בין היתר, כבן או בת חורגים של האסיר. סעיף 4 לפקודה כולל הגדרה למושג "עבירות אלימות במשפחה" המפנה להגדרת "בן משפחה" בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, המתפרש, בין השאר, על צאצא של בן זוג וכן קטין או חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו. הוראות הנוהלים לפעולת הועדות המחוזיות לגילוי עריות ולאלימות במשפחה מגדירות במפורש עבירות בתוך המשפחה ככוללות מצבים בהם קימת זיקת התלות בין הקרבן לתוקף לאו דוקא בהקשר של קשר ביולוגי, אלא גם במצבים של הורים מאמצים, הורים חורגים, ואומנים, ואף בהתייחס לחבר או חברה של הורה המתגורר עמו (ראה הוראות תע"ס מטעם משרד הרווחה).

הנה כי כן, הן בחקיקה והן בנוהלים מוגדרות עבירות כלפי בן משפחה בצורה רחבה, המשתרעת על פני קשרי תלות ומרות בין העבריין לבין הקרבן גם בלא שיש קשר ביולוגי ביניהם. ומכאן, כי עבירת מין בקרבן קטין או חסר ישע המתבצעת בידי עבריין המתגורר עמו דרך קבע תחת קורת גג אחת עונה להגדרה של עבירת מין במשפחה גם אם לא מתקיים קשר דם בין הפוגע לנפגע. תפיסה רחבה זו של משמעות המושג עבירת מין במשפחה עונה לתכלית האיסור הפלילי, שעניינו הוקעתן של עבירות מין המתבצעות בין פוגע לנפגע במערכת חיים של משפחה, תוך ניצול מרות האחד על פני חולשת האחר, גם מקום שלא מתקיים ביניהם קשר ביולוגי.

דרישת הנוהלים לקבלת חוות דעת מהועדה לגילוי עריות נועדה להגן על בני משפחה העלולים להיפגע מצאתו של האסיר לחופשה. סיכון כזה עלול להתקיים, בין אם קים קשר ביולוגי בין הפוגע לנפגע ובין אם לאו. הקשר והזיקה המשפחתית שהיתה ואולי עודנה בין הצדדים המעורבים היא היוצרת את הסיכון, וזו אינה בהכרח תלויה ומותנית בקיומו של קשר דם ביניהם.

לאור האמור, ברי כי המבקש נכנס לגדר מי שביצע עבירות מין במשפחה ולכן בטרם תותר יציאתו לחופשה נדרשת בעניינו חוות דעת הועדה לגילוי עריות במסגרת הגשמת תכלית ההגנה על הציבור, ובמיוחד הגנה על הקרבן ובני משפחה אחרים.

5.מתשובת המדינה עולה כי מדיונים בעניינו של המבקש מהעת האחרונה (7.2.05 ו-2.3.05) עולה כי הערכת הועדה הינה כי קימת עדיין רמת מסוכנות גבוהה מצד האסיר כלפי סביבתו. חרף זאת, הוחלט לאחרונה להמליץ על יציאתו לחופשה קצרה בכפוף לתנאים.

לאור האמור, דין בקשתו של המבקש להידחות על הסף ואף לגופה.