רע"ב 4498/16 סט אלן מרגול נ. שרות בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 18.5.2016 של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעת"א 29281-01-16 (כב' הנשיא א' טל ).

רקע

1.המבקש מרצה עונש מאסר לתקופה של ארבעים חודשים בגין עבירות מין שביצע באחיין של אמהּ

המאמצת של גרושתו (להלן: המתלונן ), שתחילתו ביום 2.11.2014. יצוין, כי בעת ביצוע המעשים היו המבקש וגרושתו נשואים. עם כניסתו לכלא, סווג המבקש, בכל הנוגע לעניין יציאות לחופשה, בקטגוריה א', אשר בהתאם להוראות פקודת נציבות בתי הסוהר 04.40.00, שעניינה "חופשות אסירים" (להלן: הפקודה ), נמנים עליה "אסירים שאין להוציאם לחופשה משיקולים של סכנה לשלום הציבור או לביטחון המדינה" (הוראה יא לפקודה). לאסירים כגון-דא, ככלל, "תינתן חופשה רק מטעמים מיוחדים, ורק באישור מפקד המחוז" (הוראה ז לפקודה). לשלמות התמונה יצוין, כי בהתאם להוראה כז לפקודה, יציאתו לחופשה של אסיר שהורשע בעבירות מין מותנית בקבלת חוות דעת ממעריך מסוכנות לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין , התשס"ו-2006, שתתייחס להערכת מסוכנות עדכנית בעניינו של האסיר, וכאשר עסקינן באסיר שהורשע בעבירות מין במשפחה, נדרשת גם חוות דעת מטעם הוועדה לגילוי עריות (להלן: וג"ע ), שתתייחס לסיכון הנשקף לבני משפחתו של האסיר ולנפגע העבירה באופן פרטני (ראו לעניין זה: רע"ב 7549/09 כוכבי נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (4.11.2009), והאסמכתאות הנזכרות שם).

2.ביום 4.2.2016, במסגרת בחינת שינוי הקטגוריה אליה סווג המבקש ואפשרות יציאתו לחופשה, התקבלה בעניינו חוות דעת מטעם המרכז לבריאות הנפש (להלן: מב"ן ), בגדרה הוערך כי רמת המסוכנות המינית הנשקפת ממנו היא בינונית לטווח הארוך, אך נמסר כי בתנאים מגבילים רמת האיום פוחתת. לפיכך, הומלץ על יציאת המבקש לחופשה בת 12 שעות בתנאים מגבילים, ובהם, מעצר בית מלא. בהמשך, הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי, בגדרה ביקש, בין היתר, לצאת לחופשה בהסתמך על חוות הדעת שהתקבלה מטעם מב"ן בלבד, מבלי לקבל חוות דעת מטעם וג"ע, וזאת בטענה כי בינו לבין המתלונן לא מתקיים קשר משפחתי המתנה את יציאתו לחופשה בקבלת חוות דעתה של זו האחרונה.

3.ביום 18.5.2016 דחה בית המשפט המחוזי את עתירת המבקש. בהחלטתו הפנה בית המשפט לתסקיר נפגע העבירה שהוגש במסגרת ההליך הפלילי בו הורשע המבקש ולגזר הדין שניתן באותו ההליך, בגדרם הובהר כי המבקש ביצע במתלונן מעשים מגונים במקרים רבים ולאורך תקופה ממושכת, תוך ניצול יחסי האמון שהיו בין המשפחות של השניים, וכאשר המתלונן התייחס למבקש כדוד – במיוחד בהתחשב במשפחה המצומצמת באופן יחסי שהייתה לו בארץ באותה התקופה. הובהר, כי בהתאם להגדרת הפקודה למונח "אסירים בעלי פרופיל עבירות מין במשפחה", ולהגדר ת הוראה 3.37 להוראות משרד הרווחה והשירותים החברתיים שעניינה "ועדות מחוזיות לגילוי עריות ולאלימות במשפחה לענייני אסירים ומשפחותיהם " (להלן: הוראה 3.37 ) באשר לאסירים שעניינם יובא לדיון בפני וג"ע, יש מקום לקבוע כי התקיים קשר משפחתי בין המבקש למתלונן בעת ביצוע עבירות המין, כאשר אלו בוצעו "במסווה של מפגש משפחתי, תוך ניצול יחסי האמון בין המשפחות ובדידותו של המתלונן".

4.כלפי החלטה זו הגיש המבקש את הבקשה דנא, בגדרה נטען כי זו מעלה שאלה משפטית כללית באשר להיקף סמכותה של וג"ע, ובאשר לאופי המקרים שלגביהם היא אמורה לחוות דעתה. עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי הסיק מסקנות מוטעות מגזר הדין שניתן בעניינו באשר למערכת היחסים שהייתה לו עם המתלונן. מכל מקום נטען, כי בית המשפט המחוזי התעלם מן הסעד החלופי שביקש העותר לפיו גם אם ייקבע כי יש לוג"ע סמכות ליתן חוות דעת בעניינו, יש מקום לקצוב זמן סביר להגשת חוות הדעת מטעמה.

5.המשיבים טענו מצדם כי דין הבקשה להידחות, שכן השגות המבקש נוגעות לעניינו הפרטני ואינן מעלות שאלות כלליות. עוד נטען, כי ממילא יש לדחות את הבקשה גם לגופן של טענות, שכן הגדרת המונח "בן משפחה" בהקשר של עבירות מין במשפחה היא רחבה ביותר, ואין כל דרישה שבין האסיר למתלונן יתקיים קשר דם. המשיבים מוסיפים ומפנים לפסיקת בית משפט זה המכירה בפרשנות רחבה של המונח. לבסוף דיווחו המשיבים, כי מוג"ע נמסר שהתקיים דיון בעניינו של המבקש במהלך חודש יוני שנת 2016, ונקבע דיון המשך שצפוי להתקיים ביום 28.8.2016.

6.לשלמות התמונה יצוין, כי המבקש ביקש שימונה לו סנגור לייצגו בהליך דנא. בהחלטתי מיום 30.6.2016 ביקשתי את תגובת הסנגוריה הציבורית לבקשתו זו. בתגובה שהוגשה נמסר, כי הסנגוריה הציבורית יצגה את המבקש בגדרי ההליך שהתנהל בבית המשפט קמא, ולאחר בחינה ואיזון של השיקולים השונים הוחלט כי אין מקום להמשיך ולייצגו במימון ציבורי במסגרת השגה על ההחלטה מושא הבקשה דנא. לאחר בחינה נוספת של העניין, בעקבות החלטתי, הגיעה הסנגוריה למסקנה דומה. במצב זה איני סבור שיש מקום למנות את הסנגוריה הציבורית לייצג את המבקש בבקשה דנא.

דיון והכרעה

7.לאחר העיון בבקשה ובתשובה המשיבים, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

כידוע, בקשה למתן רשות ערעור המוגשת כלפי החלטה הנוגעת לעתירת אסיר, תתקבל, ככלל, מקום בו זו מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה (רע"ב 623/12

צאפאנא נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (14.3.2012), והאסמכתאות הנזכרות שם). הבקשה שבפנַי אינה הולמת את אמות המידה האמורות. הוראות הפקודה כמו גם פסיקת בית משפט זה קובעות, כי יש לפרש את המונח "בן משפחה", בהקשר של הסוגיה העולה בגדרי ההליך דנא, באופן רחב ובהתאם לתכלית העומדת בבסיס הדרישה לקבלת חוות דעת מטעם וג"ע לצורך שקילת האפשרות להוצאת אסיר השפוט למאסר בגין עבירות מין בתוך המשפחה לחופשה. לפיכך, בקשתו של המבקש עוסקת אך באופן יישום הדין על נסיבות המקרה הקונקרטי על-ידי בית המשפט המחוזי, ועל כן אין בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור.

8.כאמור, לבד מהוראות הפקודה והוראה 33.7 אשר צוטטו בהרחבה בהחלטתו של בית משפט קמא, ואשר דומה כי יש בהן כדי לחייב פרשנות רחבה באשר למקרים שלגביהם יש לראות עבירות מין כעבירות מין שבוצעו בתוך המשפחה, גם בית משפט זה הביע עמדתו בסוגיה בהליך הדומה למקרה דנא:

" הנה כי כן, הן בחקיקה והן בנוהלים מוגדרות עבירות כלפי בן משפחה בצורה רחבה , המשתרעת על פני קשרי תלות ומרות בין העבריין לבין הקרבן גם בלא שיש קשר ביולוגי ביניהם. ומכאן, כי עבירת מין בקרבן קטין או חסר ישע המתבצעת בידי עבריין המתגורר עמו דרך קבע תחת קורת גג אחת עונה להגדרה של עבירת מין במשפחה גם אם לא מתקיים קשר דם בין הפוגע לנפגע. תפיסה רחבה זו של משמעות המושג עבירת מין במשפחה עונה לתכלית האיסור הפלילי, שעניינו הוקעתן של עבירות מין המתבצעות בין פוגע לנפגע במערכת חיים של משפחה, תוך ניצול מרות האחד על פני חולשת האחר, גם מקום שלא מתקיים ביניהם קשר ביולוגי.

דרישת הנוהלים לקבלת חוות דעת מהועדה לגילוי עריות נועדה להגן על בני משפחה העלולים להיפגע מצאתו של האסיר לחופשה. סיכון כזה עלול להתקיים, בין אם קים קשר ביולוגי בין הפוגע לנפגע ובין אם לאו. הקשר והזיקה המשפחתית שהיתה ואולי עודנה בין הצדדים המעורבים היא היוצרת את הסיכון, וזו אינה בהכרח תלויה ומותנית בקיומו של קשר דם ביניהם. ו

לאור האמור, ברי כי המבקש נכנס לגדר מי שביצע עבירות מין במשפחה ולכן בטרם תותר יציאתו לחופשה נדרשת בעניינו חוות דעת הועדה לגילוי עריות במסגרת הגשמת תכלית ההגנה על הציבור, ובמיוחד הגנה על הקרבן ובני משפחה אחרים" ( רע"ב 1573/05 בטש נ' שרות בתי הסוהר (18.5.2005) ) [ההדגשות אינן במקור – צ.ז.].

אגב, מהאמור לעיל גם עולה, שעל הקטגוריה של מי שביצעו עבירות מין במשפחה נמנים גם אסירים שהזיקה המשפחתית בינם לבין הנפגעים כבר אינה קיימת. בית המשפט המחוזי בחן את מהות וטיב הקשרים שהתקיימו בין המתלונן לבין המבקש ובין משפחותיהם של השניים, בין היתר בהתבסס על תסקיר נפגע העבירה ועל גזר דינו של המבקש, ומצא כי מבחינה מהותית יש להגדיר את העבירות שביצע המבקש כלפי המתלונן כעבירות מין בתוך המשפחה, כאשר אלו בוצעו במרחב המשפחתי ותוך ניצול יחסי האמון והקרבה בין שתי המשפחות. משכך, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתו המצדיק את התערבותו של בית משפט זה.

9.אשר לבקשת המבקש הנוגעת לקביעת מועד לקבלת חוות הדעת מטעם וג"ע – לפי הנתונים שהציגה המדינה, ובהתחשב בכך שדיון המשך בעניינו של המבקש קבוע ליום 28.8.2016, יש להניח כי חוות הדעת תתקבל בזמן הקרוב, בהתאם לסדרי העדיפויות ואילוצי הועדה, ואין אני סבור שקיימת עילה להתערב בסדרי עבודתה.

הבקשה נדחית אפוא.