רע"ב/רעב"ס 8182-23 רע"ב/רעב"ס 8182-23

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בלוד (כב' השופטת מיכל ברנט) בעת"א 4824-10-23 מיום 8.11.2023, במסגרתו נדחתה עתירתו של המבקש נגד סיווגו בפרופיל גילוי עריות על ידי הוועדה המחוזית לגילוי עריות (להלן: פרופיל ג"ע ו-הוועדה, בהתאמה).

1.ביום 2.3.2021 הורשע המבקש על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת רבקה פרידמן-פלדמן), בביצוע עבירה של מעשה מגונה, וזאת לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) עם סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ביום 10.2.2022 גזר בית המשפט את דינו של המבקש בגין עבירות אלה, והשית עליו עונש מאסר בפועל למשך שנתיים וחצי, בניכוי ימי מעצרו, לצד עונשים נלווים (כב' השופטת רבקה פרידמן-פלדמן). בערעור שהוגש לבית משפט זה, הופחת עונשו של המבקש ל-20 חודשי מאסר בפועל (ע"פ 2051/22 פלוני נ' מדינת ישראל (15.9.2022)).

2.בהתאם לאמור, ביום 5.12.2022 החל המבקש לרצות את עונשו בבית הסוהר "מעשיהו". ביום 4.10.2023 הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי בלוד במסגרתה הלין נגד היעדר מענה לבקשותיו להיכנס לסבב החופשות בבית הסוהר, כמו גם נגד הפנייתו לוועדה לצורך בחינת עניינו וקבלת החלטה בעניין בקשתו להשתלב בסבב חופשות (להלן: העתירה). לטענת המבקש, שגו המשיבים בכך שהגדירו את נפגעת העבירה כבת משפחתו, ובהתאם בכך שהפנו אותו לוועדה כאמור. ביום 23.10.2023, הגיש שירות בתי הסוהר, הוא המשיב 1 (להלן: שב"ס) את תשובתו, לפיה לא תותר הוצאתו של המבקש לחופשה עד לקבלת עמדת גורמי המקצוע בוועדה, באשר לשאלת סיווגו כבעל פרופיל ג"ע (להלן: תשובת השב"ס). הובהר, כי הוועדה דנה בעניינו של המבקש בהתאם לסעיף 5.ב.9. להוראות פקודת הנציבות 04.54.03 "אופן עבודת ועדות משרדיות ובין-משרדיות לעבירות במשפחה - אלימות וגילוי עריות" (5.1.2017) (להלן: פקודת הנציבות). ועדת ג"ע, בחוות הדעת אשר גיבשה (שחלקה הגלוי צורף לתגובת השב"ס מיום 29.10.2023; להלן: החלטת הוועדה), נימקה כי יש להגדיר את המבקש בפרופיל ג"ע, בהתבסס על מידת קרבתו המשפחתית ועל יחסי האמון ששררו בינו לבין נפגעת העבירה ומשפחתה, כמו גם לאור נסיבות ביצוע העבירה. עם זאת, לשם קבלת החלטה בדבר מסוכנותו של הנאשם – החלטה הנדרשת לצורך הכרעה בשאלת שחרורו לסבב חופשות – על ועדת ג"ע לקיים דיון נוסף בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים. דיון זה, כך על פי המוסבר, נדחה לאור מצב החירום השורר בארץ בימים אלה.

3.לאחר ששמע את טענות בא-כוח המבקש בעל-פה, בפסק דין מיום 8.11.2023 קבע בית המשפט המחוזי כי חרף טענותיו של המבקש, בפסיקה ניתנה פרשנות מרחיבה למושג "עבירות מין בתוך המשפחה", כך שקטגוריה זו כוללת גם מקרים בהם הזיקה המשפחתית בין האסיר לבין קורבן העבירה כבר אינה קיימת. משכך, קבע בית המשפט קמא כי יש לדחות את העתירה, ולהמתין להמלצת ועדת ג"ע בעניינו של המבקש לצורך בחינת מסוכנותו ואפשרות שילובו בסבב חופשות.

4.בבקשת רשות הערעור שלפניי, טוען המבקש כי פרשנות המונח "בן משפחה", כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, היא שאלה משפטית החורגת מעניינו האישי ומצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. זאת, משום שלפרשנות זו השפעה משמעותית על זכויותיהם של אסירים בכלל ובהן האפשרות להתייצב בפני ועדת השחרורים, וזכאותו לחופשות. לדבריו, גם ביחס לעניינו הקונקרטי, הרי שפסק הדין יוצר עיוות דין משמעותי, שכן אין לראות בנפגעת העבירה בעניינו כקרובת משפחתו, וממילא לא שררו ביניהם יחסי מרות או תלות. עוד נטען, כי נסיבותיו האישיות של המבקש, ובפרט גילו ומצבו הבריאותי, מצדיקים את קבלת רשות הערעור.

5.דין הבקשה להידחות. כידוע, בית משפט זה לא יתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי הדן בעתירות אסירים, אלא במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה עקרונית או שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הפרטני של האסיר (ראו רע"ב 4172/18 סייפו נ' שרות בתי הסוהר - מחלקת - זימונים, פסקה 4 (14.10.2018); רע"ב 8782/20 אלעוברה נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (24.12.2020); רע"ב 3918/22 אוקנינה נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (12.6.2022)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות המידה האמורות. אשר לטענותיו המשפטיות של המבקש, הרי שאין בהן ממש, וזאת משום שסוגיית הגדרתם של קשרי משפחה ביחס לעבירות מין בתוך המשפחה נדונה בבית משפט זה לא אחת (ראו רע"ב 1573/05 בטש נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 4 (18.5.2005) (להלן: עניין בטש); רע"ב 5713/09 פלוני נ' שירות בתי הסוהר, פסקאות 10, 12 (9.12.2009); רע"ב 4498/16 פלוני נ' שרות בתי הסוהר, פסקה 8 (28.8.2016) (להלן: רע"ב 4498/16)). בתוך כך, נקבע זה מכבר כי: "הן בחקיקה והן בנוהלים מוגדרות עבירות כלפי בן משפחה בצורה רחבה, המשתרעת על פני קשרי תלות ומרות בין העבריין לבין הקרבן גם בלא שיש קשר ביולוגי ביניהם" (עניין בטש, פסקה 4) וזאת בין היתר בהסתמך על סעיף 4.2 בהוראה 3.37 לתקנון עבודה סוציאלית "ועדות מחוזיות לגילוי עריות ואלימות במשפחה לענייני אסירים ומשפחותיהם" (1.5.2012) (להלן: הוראה 3.37 לתקנון העבודה הסוציאלית), המורה על בחינה מהותית של אופי הקשר בין האסיר לנפגעת העבירה.

6.ויובהר, הוראה 3.37 לתקנון העבודה הסוציאלית, מוזכרת גם בפקודת הנציבות כבסיס החוקי המסדיר את פעולת הוועדות המחוזיות (סעיף 2.א. לפקודת הנציבות). הוראה זו מגדירה בסעיף 4.2 את "אוכלוסיית היעד של הוועדה המחוזית לגילוי עריות". אוכלוסייה זו מורכבות משתי קבוצות של אסירים: הקבוצה ראשונה הם "אסירים המרצים מאסר בגין עבירות מין כלפי בן משפחה, קטין או בגיר, ושאינו בן זוג" (כאשר הגדרת "בן משפחה" היא לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; סעיף 4.2.1 א' להוראה 3.37 לתקנון העבודה הסוציאלית). אסירים אלה מהווים את אוכלוסיית היעד של הוועדה ללא צורך בהחלטה מיוחדת של הוועדה בעניינם; הקבוצה השנייה, הם אסירים בעלי פרופיל גילוי עריות, שהם, בין השאר, "אסירים שמרצים מאסר בגין עבירות מין כלפי בן משפחה שאינו בן זוג ואינו נכלל בהגדרת בן משפחה [לפי החוק למניעת אלימות במשפחה]... וקיים קשר משפחתי אחר כאשר מערכת היחסים והקשר מאופיינים ביחסי תלות ומרות, פער גילאים ואי סימטריה" (קבוצה זו כוללת גם שתי חלופות נוספות, שעניינן באסירים שאינם מרצים עונש על עבירת מין, אך יש ליחס להם פרופיל גילוי עריות בשל עברם הפלילי או מידע הקיים בעניינם). את עניינם של האסירים השייכים לקבוצה זו יש להביא "לדיון בפני וועדת גילוי עריות בפורום חברי ועדה קבועים שעיקרו החלטה האם להגדירם אסירי גילוי עריות או לא" (סעיף 4.2.1 ב' להוראה 3.37 לתקנון העבודה הסוציאלית). אמור מעתה, סמכות הוועדה אינה מוגבלת לדון במי שביצע עבירה מין כלפי בן משפחה, כהגדרת מונח זה בחוק למניעת אלימות במשפחה, אלא גם במי שאינו בן משפחה כאמור (או לא הורשע עבירת מין), אם הוועדה מצאה הצדקה להגדירו כאסיר בעל פרופיל גילוי עריות (והשוו גם רע"ב 4498/16 אשר דן בעניינו של מי שאינו "בן משפחה" לפי הגדרת החוק למניעת אלימות במשפחה, אך עניינו הובא לפניי הועדה מכוח השתייכותו לקבוצה השנייה; כן ראו סעיף 5.ב.(9) לפקודת הנציבות).

7.לאור המובהר, ברי שאין ממש בטענות שמעלה המבקש ביחס לסמכות הוועדה לדון בעניינו כבעל פרופיל ג"ע. כפי שמוסבר בהחלטת הוועדה, בתו של המבקש נשואה לאח סבתה של נפגעת העבירה, קטינה אשר בתקופה הרלוונטית לכתב האישום הייתה כבת 7.5 בלבד. במקרה זה קיים אפוא קשר משפחתי רחוק בין המבקש לבין נפגעת העבירה, שאינו עונה על הגדרת המונח "בן משפחה" בחוק למניעת אלימות במשפחה. קשר שכזה אינו מאפשר לשייך את המבקש לקבוצה הראשונה של אסירים בה דנה הוועדה, אך די בו על מנת להקנות לוועדה שיקול דעת לכלול אותו בתחום טיפולה בגדר הקבוצה השנייה של האסירים בהם היא עוסקת. בהתאם, בחנה הוועדה את האופי המהותי של הזיקה שבין המבקש לנפגעת העבירה, ומצאה כי ראוי להגדיר את המבקש כאסיר גילוי עריות בראי מכלול הנסיבות. על פי האמור בהחלטת הוועדה "הקרבה המשפחתית בין השניים היוותה את הבסיס להיכרות שעמדה בבסיס הפגיעה", והתנהלותה של נפגעת העבירה מלמדת "על היחסים ששררו במשפחה המורחבת ואת תפיסתה אותו כגורם סמכות וכקרוב משפחה עמו ניתן לחוש בנוח". לפיכך, אין עסקינן במקרה בו נפל פגם בעצם החלטת הוועדה לדון בעניינו של המבקש.

8.בנוסף, ובאשר לטענות בדבר ההשלכות האפשריות של סיווגו של המבקש בפרופיל ג"ע, הרי שטרם הושלם ההליך המנהלי בעניינו. כפי שהוסבר בתשובת השב"ס, לשם קבלת ההחלטה בדבר שילובו של המבקש בסבב חופשות, יש לקיים דיון מורחב בוועדה בו תוערך מסוכנותו של המבקש, וזאת נוסף על עצם הגדרתו כבעל פרופיל ג"ע. דרישה זו נתמכת בהוראות פקודת הנציבות אשר מסדירה את תחומי אחריותה של ועדת ג"ע, ובהוראת סעיף כז.2. לפקודת הנציבות 04.40.00 "חופשות אסירים" (2.4.2020), לפיה "לא תאושר יציאה לחופשה של אסיר השפוט על עבירות מין בתוך המשפחה, או אסיר שיש לגביו מידע המייחס לו ביצוע עבירה כאמור, אלא אם התקבלו לגביו שני אלה: [...] (ב) חוות דעת של הוועדה לגילוי עריות המתייחסת למידת הסיכון הנשקף לבני משפחתו של אסיר כאמור". משכך, הרי שההליך בעניינו של המבקש מצוי עדיין בעיצומו, שכן טרם ניתנה החלטה לגופה של בקשתו להשתלב בסבב חופשות (השוו: רע"ב 3663/19 בן ארי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (17.6.2019); רע"ב 5554/19 מחאמרה נ' שרות בתי הסוהר - מחלקת האסיר - זימונים, פסקה 4 (27.8.2019); רע"ב 6888/20 זוזיאשוולי נ' שרות בתי הסוהר, פסקה 12 (24.11.2020)).

9.סוף דבר: הבקשה נדחית.