רע"ב 8782/20 סברין אלעוברה נ. מדינת ישראל

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט שלמה פרידלנדר ) בעת"א 14317-06-20 מיום 30.11.2020, אשר ניתן בעתירת אסיר על פי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח משולב], התשל"ב-1971 (להלן: פסק הדין ). במסגרת פסק הדין נדחתה עתירת המבקשת לביטול החלטתו של ראש אגף האסיר בשירות בתי הסוהר (להלן: ראש אגף האסיר ), בה הורה על הפסקה מנהלית של ריצוי עונשה בדרך של עבודות שירות, ועל כך שתישא את יתרת עונשה בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח .

רקע והליכים קודמים

1.

ביום 8.1.2019 הרשיע בית משפט השלום בתל אביב את המבקשת, על יסוד הודאתה, בביצוע עבירות גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (ת"פ (שלום ת"א-יפו) 43192-08-17 מדינת ישראל נ' אלעוברה (18.7.2019); כב' השופט עידו דרויאן-גמליאל ). בחלוף כחצי שנה, ביום 18.7.2019, קיבל בית משפט השלום את הסדר הטיעון בין הצדדים, והשית על המבקשת 3 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נוספים שאינם רלוונטיים לענייננו. כמו כן, הפעיל בית משפט השלום מאסר מותנה בן 3 חודשים, שהושת על המבקשת בגין עבירות גניבה במסגרת ת"פ (שלום ת"א-יפו) 19766-09-15 מדינת ישראל נ' אלעוברה (22.9.2016), וקבע כי חודש אחד ממנו ירוצה במצטבר לעונש הנוכחי. עוד נקבע כי המבקשת תרצה את 4 חודשי המאסר בפועל בדרך של עבודות שירות.

2.

ביום 6.10.2019 התלוננה עובדת שירות שעבדה עם המבקשת על כך שהאחרונה גנבה תווי שי מתוך התיק שלה. למחרת היום, זומנה המבקשת לשיחת בירור, בה הודתה במעשים שיוחסו לה, והתנצלה עליהם. עקב האמור, הוזהרה המבקשת מפני ביצוע מעשים דומים, וניתנה לה הזדמנות נוספת לביצוע עבודות השירות במקום אחר. ואולם, ביום 29.12.2020 זומנה המבקשת לשיחת בירור נוספת, על רקע גניבה של כרטיס אשראי של עובדת שירות אחרת שעבדה עמה, וביצוע עסקאות בו בשווי 700 ש"ח. שמה של המבקשת נקשר לגניבה מכיוון שכרטיס האשראי האמור נמצא בתיק שלה. לטענת המדינה, במסגרת שיחת הבירור מסרה המבקשת כי היא מצאה את כרטיס האשראי זרוק מחוץ לדלת של מקום עבודות השירות והשתמשה בו.

3.

בעקבות זאת, נערכו למבקשת שני שימועים, האחרון במעמד עורך דין. לאחר שנשמעו טענות המבקשת, לרבות הטענות למציאת תווי השי וכרטיס האשראי זרוקים והשבת הסכומים שלקחה לבעליהן, המליצה הממונה הארצית על עבודות שירות על הפסקה מנהלית של עבודות השירות (להלן: הממונה ). ראש אגף האסיר קיבל המלצה זו, והורה על הפסקת עבודות השירות, והמשך ריצוי העונש שהושת על המבקשת מאחורי סורג ובריח (להלן: החלטת ההפסקה ) .

4.

המבקשת הגישה ביום 7.6.2020 עתירה נגד החלטת ההפסקה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים, במסגרתה ביקשה להורות על ביטול צו המאסר שהוצא נגדה. לטענתה, לא הייתה הצדקה לביטול עבודות השירות. עוד טענה המבקשת כי לא קיבלה הודעה על החלטת ההפסקה, כמתחייב בדין, ובכך נפגעה זכות הטיעון שלה.

5.

בתשובתו טען הממונה על עבודות שירות בשירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ) כי דין העתירה להידחות על הסף, מכיוון שהוגשה זמן רב לאחר שחלף המועד שנקבע לכך בדין. לגופם של דברים, נטען כי יש לדחות את העתירה ממספר טעמים: ראשית , המבקשת לא ניצלה את ההזדמנויות שניתנו לה לתקן את דרכיה, והמשיכה לבצע פעם אחר פעם עבירות של גניבה – בגינן כבר הורשעה בעבר. בהקשר זה, נטען כי אי אפשר ליתן במבקשת את האמון שנדרש לשם המשך ביצוע עבודות השירות. שנית , על שב"ס להגן על כלל עובדי השירות, דבר שאינו מתאפשר כל עוד המבקשת נמצאת בעבודות שירות. שלישית , המעשים המיוחסים למבקשת הינם חמורים ומצדיקים פתיחת הליך פלילי נפרד. לבסוף , הודגש כי אף התייצבותה של המבקשת לריצוי עבודות השירות אינה מניחה את הדעת, מאחר שהיא לא התייצבה לעבודות השירות באופן רציף.

6.

לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים, , דחה בית המשפט קמא ביום 30.11.2020 את עתירת המבקשת, תוך שקבע כי החלטת ההפסקה אינה בלתי סבירה, ומשכך אין הוא מוצא עילה להתערב בה. עוד נקבע כי כטענת שב"ס, החזרת המבקשת לעבודות שירות אכן מעמידה בסיכון את עובדי השירות האחרים. לבסוף, נעתר בית המשפט קמא לבקשתה של המבקשת, והורה על עיכוב ביצוע החלטתו עד ליום 30.12.2020.

מכאן בקשת רשות הערעור המונחת לפניי.

7.

בבקשה זו, האוחזת עמוד וחצי בלבד, טוענת המבקשת כי המקרה דנן מעורר שאלה משפטית מהותית לעניין סבירות ההחלטות של הממונה וראש אגף האסיר, וכן בנוגע למהות העילות שמצדיקות הפסקת עבודות שירות. לגופם של דברים, נטען כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה סבירה בנסיבות העניין: ביחס לתווי השי, נטען כי המבקשת

רק אישרה שמצאה אותם והשתמשה בהם, וכי לאחר שנודעה לה זהות בעלת התווים החזירה לה את סכומם; ובאשר לכרטיס האשראי, נטען שלא הוכח שהמבקשת היא שגנבה אותו. יתרה מכך, המבקשת טוענת כי לא הוגשו נגדה כתבי אישום בגין המעשים שמייחסים לה, וממילא היא לא הורשעה בהם.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המדינה. הלכה פסוקה היא שבית משפט זה לא יתערב בהחלטות בית המשפט המחוזי בעתירות אסירים, אלא במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית מהותית או שאלה ציבורית רחבת היקף, החורגת מעניינו הפרטני של האסיר (ראו: רע"ב 4970/18 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (19.8.2018); רע"ב 4144/19 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (16.7.2019); רע"ב 8231/19 ניאמצ'יק נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (23.12.2019); רע"ב 4277/20 שירות בתי הסוהר נ' מרעי , פסקה 3 (24.6.2020)). המקרה דנן אינו נמנה בגדר אותם מקרים חריגים. מקריאת בקשת רשות הערעור עולה כי הבקשה תחומה לנסיבות המקרה הספציפיות, ולא מעוררת כל שאלה משפטית או ציבורית עקרונית.

9.

יתרה מכך, דין הבקשה להידחות אף לגופם של דברים. כידוע, ריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות הוא פריווילגיה, מכיוון שמדובר בעונש בעל אופי שיקומי. אסיר הזוכה לפריווילגיה זו נדרש לעמוד בחובות ובתנאים שמוטלים עליו בגדר ביצוע עבודות השירות (ראו: רע"ב 6897/20 סייד נ' הממונה על עבודות השירות - מפקד גוש צפון , פסקה 9 (14.10.2020); רע"ב 7452/20 רול נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (12.11.2020)).

משכך, התנהגות בלתי ראויה של אסיר המרצה עבודות שירות, לא כל שכן כשהוא נתפס בביצוע מעשים פליליים אגב עבודות השירות, מצדיקה הוצאתו ממסלול עונשי זה, ומקימה עילה לריצוי יתרת עונש המאסר שנגזר עליו בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח (ראו סעיף 51ט(א)(2) ל חוק העונשין , התשל"ז-1977).

10.

בענייננו, וכפי שעולה מתיאור המסכת העובדתית שפורטה לעיל, החלטת ההפסקה הנתקפת בבקשת רשות הערעור התקבלה לאחר שנערכו למבקשת שתי שיחות בירור במהלך ריצוי עבודות השירות, במסגרתן הודתה לכל הפחות כי עשתה שימוש בתווי שי ובכרטיס אשראי שלא היו שייכים לה. יתר על כן, ראש אגף האסיר קיבל את החלטת ההפסקה לאחר שנערכו למבקשת שני שימועים, כשבאחרון יוצגה על ידי עורך דין, וגם בהזדמנות זו לא הוכחש כי המבקשת עשתה ביודעין שימוש ברכוש לא לה. די בכך כדי לומר שהמבקשת הפרה את החובות והתנאים שהוטלו עליה במסגרת עבודות השירות והתנהגה במהלך ביצוען באופן שלא ניתן להסכין עמו. אף לא למותר לשוב ולהדגיש כי למבקשת ניתנה הזדמנות נוספת, לאחר שנתפסה פעם אחת בקלקלתה, ואולם למרבה הצער היא שבה וכשלה, ובצדק הוסקו מכך המסקנות המתחייבות. בנסיבות אלו, החלטת ראש האגף לאסיר בדבר הפסקה מנהלית של עבודות השירות, וריצוי יתרת העונש במאסר מאחורי סורג ובריח, היא לא רק סבירה, אלא מתבקשת.

11.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. לפנים משורת הדין, תינתן למבקשת ארכה נוספת של שבוע להתייצבות לריצוי עונש המאסר שהושת עליה.

12.

המבקשת תתייצב לריצוי יתרת עונש המאסר ביום ד' 6.1.2021 עד השעה 10:00 ביס"ר דקל , או על פי החלטת שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ), כשברשותה תעודת זהות או דרכון ועותק מהחלטה זו. על המבקשת לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות של מיון מוקדם, עם ענף מיון ואבחון של שב"ס, טלפונים 08-9787377, 08-9787336.

13.

סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.