פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
1646/14
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
אורי לוזון
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית
המשפט מחוזי מרכז-לוד (כב' סגן הנשיאה א' טל) בעת"א 58042-02-14 מיום 3.3.2014
בשם המבקש:
עו"ד ירום הלוי
בשם המשיב:
עו"ד מיטל בוכמן-שינדל
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגן הנשיאה א' טל ) שבגדרו נדחתה עתירת המבקש להתיר לו לצאת מבית הסוהר, כדי ליטול חלק בטקס ברית המילה של בנו.
1.
המבקש הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וניסיון לייבא סם מסוכן ונגזר עליו עונש של שש שנות מאסר שאותו הוא צפוי לסיים, ללא שחרור מוקדם, ביום 15.9.2015. המבקש מסווג לקטגוריה א' לפי סעיף 7 לפקנ"צ 04.40.00 "חופשות אסירים", שלפיה אין להוציאו לחופשות בשל סכנה לביטחון הציבור או המדינה.
2.
ביום 25.2.2014 נולד למבקש בן. טקס ברית המילה של בנו של המבקש (להלן:
האירוע ) צפוי להתקיים ביום 5.3.2014 בין השעות 17:00-12:00 בבית כנסת בלוד. בקשת המבקש לצאת לאירוע נדחתה על ידי המשיב נוכח התנגדות גורמי המודיעין בשירות בתי הסוהר ובמשטרת ישראל. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ( כב' סגן הנשיאה א' טל ) דחה עתירה אשר כוונה נגד החלטה זו. בית המשפט קבע, לאחר שעיין בחומר המודיעיני החסוי, כי המידע המודיעיני בעניינו של המבקש, הכולל פרטי מידע מהעת האחרונה, מעלה חשש לשלום המבקש וכן לשלומם של המלווים אותו אם יצא לאירוע. אשר על כן, נמצא כי חרף החשיבות שיש לנוכחות המבקש בברית המילה של בנו, החלטת המשיב למנוע את יציאת המבקש לאירוע סבירה ומוצדקת. עוד צוין כי המשיב הביע נכונות לקיים את האירוע בין כתלי בית הסוהר.
3.
מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי האירוע צפוי להתקיים בנוכחות מצומצמת של 24 קרובים וכי ניתן לקיימו גם בביתה הפרטי של סבתה של בת זוגו בלוד. לטענתו, בכוחו של המשיב לספק ליווי אשר יאבטח את יציאתו לאירוע בצורה שתאיין את הסכנה לפגיעה בו. מנגד, המשיב סבור כי יש לדחות את הבקשה על הסף שכן היא נסבה כולה על עניינו הפרטני והספציפי של המבקש ואינה מעלה שאלה משפטית או ציבורית כללית. לחלופין נטען כי על הבקשה להידחות לגופה. לטענת המשיב, מן החומר המודיעיני עולה כי המבקש הוא דמות מרכזית בארגון פשיעה המעורב בסכסוכים רבים, וכי התקבל מידע רב בעניין כוונות לפגיעה בו ובדבר כוונות פגיעה שלו באחרים. אשר על כן סבור המשיב כי אף אם תאושר יציאתו של המבקש בליווי, לא ניתן יהיה לשלול פגיעה בו או בכוח הליווי. המשיב מוסיף ומציין כי הוצע למבקש לקיים את האירוע בין כתלי בית הסוהר.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, וכן בחומר המודיעיני החסוי שהוצג לבית המשפט המחוזי, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. לפי הגישה המחמירה, רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בעתירות אסיר תינתן רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים (ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986) ). ה בקשה שלפניי – אשר נסבה כל כולה על סיווגו של המבקש ושאלת יציאתו לסבב חופשות – אינה מעלה כל שאלה מעין זו (השוו: רע"ב 5383/12 בן ארי נ' שירות בתי הסוהר (21.8.2012)). גם אם אניח, לטובת המבקש, כי אמת המידה למתן רשות ערעור בבקשות מעין אלה מקילה יותר (השוו: רע"ב 425/09
פריניאן נ' פרקליטות המדינה , פסק-דינו של השופט (כתארו אז) א' גרוניס (11.3.2009); רע"ב 6687/09
אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר , פסקה י"א להחלטת השופט א' רובינשטיין (24.8.2009)) , אינני סבור שיש עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.
5.
עיון בחומר המודיעיני מעלה כי לסברה שיציאתו של המבקש לחופשה עלולה להעמיד בסכנה ממשית אותו עצמו וכן את הסובבים אותו יש על מה לסמוך. משכך, אין, לעת הזו, מקום ליטול את הסיכון הכרוך ביציאתו של המבקש אל מחוץ לכותלי בית הסוהר – בפרט כאשר הוצע למבקש פתרון בדמות עריכת האירוע בבית הסוהר (השוו: רע"ב 4212/13 אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר (16.6.2013)). אשר על כן, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטה המצדיק התערבותו של בית משפט זה.
הבקשה למתן לרשות ערעור נדחית אפוא.
ניתנה היום, ב' באדר ב התשע"ד (4.3.2014).
ש ו פ ט