רע"ב 4212/13 פרנסואה אבוטבול נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת, בעת"א 15681-06-13, שניתנה על-ידי כב' השופט י' אברהם , ביום 11.6.2013, בגדרה נדחתה עתירתו של המבקש ליציאה לחופשה, כדי להשתתף בברית מילה של בנו הבכור.

הרקע לבקשה והליכים קודמים

2.

המבקש מרצה עונש של מאסר עולם, בלתי קצוב, לאחר שהורשע בעבירה של רצח, והוא מסווג על-ידי המשיב בקטגוריה א'.

בנו בכורו של המבקש נולד ביום 6.6.2013, וטקס ברית המילה אמור להתקיים ביום 18.6.2013. המבקש הגיש בקשה לחופשה מיוחדת, על-מנת ליטול חלק באירוע ברית המילה, אך בקשתו זו נדחתה על-ידי המשיב.

בעקבות סירובו של המשיב להתיר את יציאתו של המבקש לחופשה מיוחדת, הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי בנצרת, ובה נטען כי המבקש " מבין את הבעיות אשר עלולות לנבוע מאירוע במקום ציבורי" . לפיכך, הוא מבקש לקיים את האירוע בביתו או בבית הוריו, ובמידת הצורך הוא מסכים כי טקס ברית המילה יתקיים מחוץ לעיר מגוריו – נתניה. עוד נטען בבקשה, כי " לאחר ברור עם רב הכלא, לא ניתן לעשות את הברית במתחם" .

3.

המשיב הביע את התנגדותו לבקשה וטען כי החומר המודיעיני שבידו מבסס את החשש כי המבקש ימצא בסכנת חיים ממשית, אם יצא לחופשה לרגל ברית המילה של בנו, ובה בעת יעמדו הסובבים אותו בסכנה רבה.

המשיב הוסיף וטען, כי הוצע למבקש לקיים את ברית המילה באולם בכלא, המיועד לאירועים מעין אלה, אך המבקש דחה את ההצעה.

4.

בהסכמת הצדדים, עיין בית משפט קמא במידע המודיעיני ומצא כי " מדובר באסיר שהינו עבריין המעורה היטב בחיי הפשע ובקשרים עם ארגוני פשיעה שונים שביניהם קיימים סכסוכים מתמשכים וקיימים חששות של ממש לנסיונות פגיעה הדדיים" . בנוסף, ציין בית משפט קמא כי נסיון העבר מלמד כי " בעת נסיון לחיסול הדדי שכזה, נפגעים גם אזרחים חפים מפשע" .

בית משפט הוסיף כי " נוכח מידע קודר זה" ,

החלטתו של המשיב שלא להתיר את יציאתו של המבקש לחופשה " היא החלטה מתבקשת" .

בית משפט קמא הוסיף כי הוא לא התבקש להתיר את יציאתו של המבקש לחופשה, בליווי גורמי שב"ס, ובענין זה לא מוצה ההליך המינהלי, ולפיכך אין מקום לדון באפשרות זו.

לאור האמור, נדחתה העתירה.

הבקשה לרשות ערעור

5.

בבקשה המונחת לפניי, נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את העתירה להתיר למבקש לצאת לחופשה, כדי להשתתף בטקס ברית המילה של בנו בכורו. לטענת המבקש, הוא הופלה לרעה לעומת אסירים אחרים שזכו לחופשות חריגות, כדוגמת האסיר זאב רוזנשטיין, שזכה לחופשה מיוחדת לרגל נישואי בנו. עוד נטען, כי המבקש הביע את נכונותו לצאת לחופשה בליווי אנשי שב"ס, ולפיכך לא היה מקום לקביעתו של בית משפט קמא, כי לא מוצה ההליך המינהלי בענין זה.

נטען בנוסף, כי המבקש מוכן לקיים את האירוע בכל מקום שיוגדר לו והוא מוכן לממן את עלויות האבטחה מכיסו הפרטי.

לבסוף נטען, כי החלטתו של בית משפט קמא הינה בלתי מידתית ובלתי סבירה באורח קיצוני, " באופן שמשליך על כל האסירים ולא רק על המבקש עצמו" , ולכן, יש לבטלה, ולאשר את יציאתו של המבקש לחופשה.

במהלך הדיון שהתקיים בפניי, נטען על-ידי באי כוחו של המבקש כי הסירוב לקיים את הברית באולם האירועים בכלא, נעוץ בתנאי ההגיינה הירודים (כעולה ממכתבו של המוהל ד"ר יהודה אטיאס), ובשל ההכבדה הכרוכה בהגעת המוזמנים אל הכלא, בו שוהה המבקש.

תגובת המשיב

6.

המשיב, באמצעות בא-כוחו עו"ד קידר, חזר על התנגדותו לאפשר למבקש לצאת לחופשה מיוחדת, בין אם בליווי ובין אם לאו. לטענת המשיב, מצוי ברשותו חומר מודיעיני רב המלמד על היותו של המבקש " על הכוונת" של גורמים יריבים, העשויים לנצל את שהותו מחוץ לכלא כדי לפגוע בו, והדבר עלול לגרום לסיכון ממשי לסובבים אותו, ואף להעמיד בסכנה את אנשי הליווי. לגישת המשיב, אין כל מניעה לקיים את הטקס באולם אירועים בכלא, העומד בכל תנאי ההגיינה, כפי שהדבר עולה ממזכרו של הרב אברהם אסוק, המשמש כרב בית סוהר שאטה. לדברי הרב, ניתן לקיים את הברית בתוך המתקן עצמו, ובלבד שיוקפד כי המקום יהיה נקי וסטרילי.

בא-כוח המשיב העביר לעיוני את תמצית המידעים המודיעיניים ואת הידיעות הגולמיות עצמן בעניינו של המבקש, ולכך אדרש בהמשך.

דיון והכרעה

7.

הלכה פסוקה היא, כי לא על נקלה תינתן רשות ערעור על החלטות הנוגעות לעתירות אסיר, אלא אם מדובר במקרים מיוחדים שבהם מתעוררת שאלה משפטית או סוגיה עקרונית, החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה (ראו, לענין זה, רע"ב 1375/12

אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר (19.8.2012); רע"ב 5663/12 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (21.8.2012); רע"ב 3301/13 לוזון נ' שירות בתי הסוהר (12.5.2013); רע"ב 4234/13 רוזנשטיין נ' שירות בתי הסוהר (16.6.2013)).

המבקש לא התיימר לטעון כי בקשתו מעלה שאלה משפטית רחבת היקף שאינה נוגעת לעניינו הפרטי, ולפיכך ניתן לדחות את הבקשה, מסיבה זו בלבד.

8.

עם זאת, ראיתי לבחון, במו עיניי, את החומר המודיעיני, על-מנת לעמוד על משקלו, מהימנותו ועדכניותו של המידע. לאחר עיון מעמיק בחומר, הגעתי למסקנה כי קיים בסיס איתן לחששו של המשיב כי יציאתו של המבקש לחופשה, עלולה להעמיד בסכנה ממשית אותו עצמו, ואחרים העלולים להיפגע מידיו. זאת, בנוסף לחשש לפגיעה בבלתי מעורבים, העלולים להיקלע לעימות בין גורמי פשיעה יריבים ולשלם מחיר בדמות פגיעה בנפש ונזק לרכוש. באותה מידה, עלולים לעמוד בסכנה גם גורמי שב"ס, אשר אמורים ללוות את המבקש לאירוע ברית המילה.

סבורני, כי אין מקום ליטול את הסיכון הכרוך ביציאתו של המבקש אל מחוץ לכותלי הכלא, כאשר מצוי פתרון סביר לעריכת אירוע ברית המילה, באולם האירועים שבכלא. לענין זה, יש ליתן משקל לעמדתו של רב הכלא ולהעדיפה על פני דעתו של ד"ר אטיאס, שלא נמסר לי עד כמה הוא מודע לנעשה במקום, מבחינת תנאי הניקיון וההיגיינה.

9.

כפי שהובהר בהחלטות קודמות של בית משפט זה, ההחלטה להתיר יציאתו של אסיר לחופשה נתונה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים בשב"ס, ותפקידו של בית המשפט מתמצא בבחינת חוקיותה וסבירותה של ההחלטה. במילים אחרות, על בית המשפט לבחון " האם שקלו הגורמים המוסמכים את מלוא השיקולים הצריכים לענין והאם איזנו ביניהם כראוי – ואין הוא רשאי להחליף את שיקול הדעת המקדמי בשיקול דעתו הוא " (רע"ב 5947/08 מדינת ישראל נ' בסה (14.7.2008); רע"ב 7563/10 גוטמן נ' משטרת ישראל (18.10.2010).

במקרה דנן, לא מצאתי כל פגם בעמדתם של הגורמים המקצועיים בשב"ס ובמשטרת ישראל, שלא להתיר את יציאתו של המבקש לחופשה מיוחדת, ואף לא נטען כי מדובר בהחלטה בלתי חוקית, או בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות.

10.

לאור האמור, אינני רואה מקום להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור.