רע"ב 2041/14אבנר הררי נ. נציב שירות בתי הסוהר

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, שניתנה על-ידי כב' השופט א' טל – סג"נ, בתיק עת"א 2249-03-14, מיום 17.3.2014, בגדרה נדחתה עתירתו של המבקש לאשר לו חופשה מיוחדת, לרגל חתונת בנו שאמורה להתקיים ביום 19.3.2014, באולם אירועים בפתח תקווה.

רקע והליכים קודמים

2.

המבקש מרצה עונש מאסר של שש שנים, לאחר שהורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת נשק והחזקת נכס חשוד (תפ"ח 22918-02-10). ערעורו של המבקש לבית משפט זה נדחה, למעט זיכויו מעבירה של נשיאת נשק (ע"פ 5927/11 הררי נ' מדינת ישראל (23.8.2012)). המבקש מסווג כאסיר בקטגוריה א', ובהתאם לפקודת נציבות שירות בתי הסוהר מס' 04.40.00, אין לאשר, ככלל, חופשות לאסירים המשתייכים לקטגוריה זו משיקולים של סכנה לשלום הציבור או לבטחון המדינה. אישור לחופשה מיוחדת לאסיר הנמנה על קטגוריה א' יינתן על-ידי נציב בתי הסוהר (להלן: הנציב ) מטעמים מיוחדים או אם נמצאו נסיבות הומניטאריות מיוחדות המצדיקות זאת.

3.

ביום 12.3.2014, נדונה בקשתו של המבקש לצאת לחופשה מיוחדת לרגל נישואי בנו והבקשה נדחתה, על בסיס עמדת גורמי המודיעין בשב"ס והתנגדות משטרת ישראל. בהחלטתו לדחות את הבקשה, ציין הנציב כי בנסיבות הקיימות " גובר האינטרס של שמירה על שלום הציבור ", על פני עניינו האישי של המבקש. עוד נקבע בהחלטה, כי אין בכך כדי למנוע הגשת בקשה לביקור מיוחד של בני הזוג אצל המבקש, ואם תוגש בקשה כזו היא תישקל בחיוב.

4.

בעקבות החלטה זו הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בהתאם לסעיף 62א' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971. בעתירה נטען כי המבקש נתון בהליך שיקומי לקראת התייצבותו בפני ועדת השחרורים. התנהגותו בכלא מופתית והוא ראוי לחופשה. עוד נטען, כי לפני כעשרה חודשים שובץ המבקש לאגף 5, אשר נחשב כאגף השיקום של שירות בתי הסוהר, למרות המידע המודיעיני הקיים נגדו. ילדיו של המבקש, והחתן המיועד בתוכם, הם אנשים נורמטיביים ואין לקפח את זכותו של המבקש להשתתף בשמחת בני הזוג, המתקשרים בברית הנישואין.

5.

העתירה נדונה בבית המשפט המחוזי ביום 17.3.2014, ולאחר עיון במידע מודיעיני חסוי, קבע בית משפט קמא כי המידעים שהוצגו " מעלים את החשש לשלום [המבקש] ולשלום אחרים באם [המבקש] ייצא לחופשה מיוחדת " אמנם, אין מדובר במידעים מהזמן האחרון, אך לגישת בית משפט קמא מדובר ברצף מידעים שהתקבלו בשנים האחרונות, הן בשב"ס והן במשטרת ישראל, אשר " מצדיקים את סירובו של המשיב להוציא את [המבקש] לחופשה המיוחדת ". אשר לטענה בדבר שיבוצו של המבקש לאגף 5, ציין בית משפט קמא כי לא הוצגו כל נתונים לגבי הנימוקים שהובילו את המשיב להעביר את המבקש לאגף 5.

לאור האמור, הוחלט לדחות את העתירה.

הבקשה לרשות ערעור

6.

בבקשה למתן רשות ערעור אשר הוגשה על-ידי עו"ד אבי עמירם, בא כוחו של המבקש, נטען כי המידע המודיעיני עליו הסתמך הנציב הינו ישן ובודאי שאין מדובר במידע מהשנה הנוכחית. בשנים שקדמו למאסרו הנוכחי, יצא המבקש לכ-100 שעות חופשה " ושב מהן בזמן, בריא ושלם ". עו"ד עמירם, חזר על הטענה לפיה שיבוצו של המבקש לאגף 5 בבית סוהר " רימונים " מעיד על התהליך השיקומי המוצלח שעבר, כאשר עובדה זו מאפילה על המידע המודיעיני הישן בעניינו של המבקש.

7.

בדיון שהתקיים בפניי, חזר עו"ד עמירם על עיקרי טענותיו והוסיף כי מתוך פראפרזה של המידעים המודיעיניים שנמסרה לו עולה כי המידע השלילי האחרון הוא משנת 2011, וכיום אין כל סיבה לקפח את זכותו הבסיסית של המבקש ליטול חלק בטקס נישואי בנו לבחירת לבו.

תגובת המשיבים

8.

המשיבים, אשר יוצגו על-ידי עו"ד יצחק ברט, מתנגדים לבקשה ולטענתם קיים חשש ממשי לשלומו של המבקש עצמו ולשלום הציבור בכללותו, אם תאושר הבקשה. זאת, בשל מעורבותו של המבקש בסכסוכים בין ארגוני פשיעה ועברו הפלילי של המבקש, שזהו מאסרו התשיעי. עו"ד ברט הגיש לעיוני את עיקרי המידע המודיעיני של משטרת ישראל, בציינו כי לא היה סיפק בידו לקבל את המידעים המודיעיניים של גורמי שב"ס, בשל הדחיפות הרבה שבה נקבע דיון זה. על סמך החלטות שניתנו על-ידי בית משפט זה בעניינים דומים, מבקש עו"ד ברט לדחות את הבקשה לרשות הערעור.

דיון והכרעה

9.

לאחר עיון בבקשה, האזנה לטיעוני הצדדים ועיון בחומר החסוי שהועמד לרשותי, הגעתי לידי מסקנה כי אין עילה ליתן למבקש רשות ערעור. מושכלות ראשונים הם, כי לא על נקלה תינתן רשות ערעור על החלטות הנוגעות לעתירות אסירים, כיוון שהיא שמורה למקרים מיוחדים המעלים שאלה משפטית או סוגיה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה (ראו החלטותיי בהקשר זה, רע"ב 3301/13 לוזון נ' שירות בתי הסוהר (12.5.2013); רע"ב 4212/13 אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר (16.6.2013); רע"ב 4234/13 רוזנשטיין נ' שירות בתי הסוהר (16.6.2013); רע"ב 8672/13 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (29.12.2013)).

10.

לא נטען במסגרת הבקשה לרשות ערעור, כי היא מעלה שאלה משפטית רחבה או סוגיה עקרונית בעלת חשיבות מיוחדת, ולפיכך דינה של הבקשה להדחות מטעם זה בלבד.

11.

למעלה מן הצורך אתייחס לגופו של עניין, בשל העובדה כי מדובר בבקשה לחופשה מיוחדת לצורך השתתפות באירוע חשוב וייחודי של נישואי בנו של המבקש. לאחר שעיינתי במידע החסוי, וגם אם אין מדובר במידע מהתקופה האחרונה, נחה דעתי כי לא נפל פגם בהחלטתו של הנציב שלא לאשר את יציאתו של המבקש לחופשה מיוחדת. מדובר במידע בעוצמה גבוהה, שעולה ממנו כי קיים חשש ממשי כי גורמים כאלה ואחרים ינסו לפגוע במבקש ובמקורביו, ויש לחשוש כי הדבר יעמיד בסכנה מוחשית את הציבור המצוי בקרבת מקום. נראה, כי החלטתו של הנציב הינה סבירה בנסיבות העניין והיא נועדה למנוע פגיעה אפשרית בשלום הציבור ובבטחונו.

12.

עוד ראוי להוסיף כי ההחלטה על יציאתו של אסיר לחופשה מצויה בשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר, כאשר תפקידו של בית המשפט מתמצה בבחינת חוקיותה של ההחלטה וסבירות הפעלת שיקול הדעת בעניינו של האסיר (רע"ב 5947/08 מדינת ישראל נ' בסה (14.7.2008); רע"ב 10462/03 מדינת ישראל נ' אביטל , פ"ד נח(6) 817 (2004)).

במקרה דנן, לא מצאתי כל פגם בעמדתם של הנציב ושל הגורמים המקצועיים בשב"ס, ולא נטען כי מדובר בהחלטה בלתי חוקית או כזו החורגת ממתחם הסבירות.

13.

לאור האמור, אינני רואה מקום, לצערי, להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור, והיא נדחית בזאת.