רע"ב 5477/14 תייסיר מסארוה נ. מדינת ישראל

1.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 12.8.2014 (עת"א 5164-07-14, סגן הנשיא א' אברהם ). בפסק דין זה דחה בית המשפט המחוזי את עתירת המבקש לאפשר לו לצאת לחתונת אחותו (להלן: החתונה ).

2.

המבקש הוא אסיר המרצה עונש מאסר של שנתיים ושלושה חודשים החל מיום 26.2.2013, וזאת לאחר שהורשע, על-פי הודאתו, בביצוע עבירות של הצתה וחבלה במזיד ברכב. הרשעתו של המבקש נסבה על כך שהצית, יחד עם אחר, משאית של דודו שעמו היה מסוכסך. זוהי תקופת מאסרו השלישית של המבקש, המסווג כאסיר בקטגוריה א', ובהתאם לכך אסורה יציאתו לחופשה מחמת מסוכנות, בכפוף לאפשרות של קבלת אישור חריג של נציב שירות בתי הסוהר, מטעמים מיוחדים או בנסיבות הומניטאריות המצדיקות זאת. המבקש מוגדר גם כאסיר אלימות במשפחה, על רקע ביצוע העבירה נגד דודו, ולכן נדרשת חוות דעת של ועדה מחוזית לטיפול באלימות במשפחה (להלן: ועדת אלמ"ב ) קודם להוצאתו לחופשה.

3.

המבקש פנה אל המשיב 2, שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ), בבקשה שיותר לו לצאת לחופשה מיוחדת כדי להשתתף בחתונת אחותו העתידה להיערך ביום 22.8.2014. בהמשך, הוא שינה את בקשתו כך שיותר לו להשתתף באירוע מקדים לחתונה שאותו כינה "מסיבת הכלה", אירוע המתוכנן להיערך כבר ביום 19.8.2014. ביום 5.6.2014 התכנסה ועדת אלמ"ב לדון בעניינו של המבקש, וקבעה כי הוא זקוק לתהליך טיפולי "ממושך ומעמיק", שנמצא רק בתחילתו. כן קבעה הוועדה כי נשקפת מן המבקש מסוכנות רבה וכי הוא יתקשה להתמודד עם קונפליקטים במשפחה שעשויים להתעורר במהלך החופשה. נוכח האמור, הוועדה לא המליצה על יציאתו של המבקש לחופשה בשלב זה (להלן: החלטת ועדת אלמ"ב ). ביום 12.8.2014 דחה נציב שב"ס את בקשת המבקש, תוך שהוא מציין כי בניגוד להשתתפות בטקס נישואין, השתתפות ב"מסיבת כלה" אינה נכנסת לגדרי פרק ח' של פקודת נציבות שב"ס 04.40.00 בעניין חופשות אסירים (להלן: פקודת החופשות ), ולכן דינה להידחות על הסף. מכל מקום, בהתייחס לבקשה להשתתפות בטקס הנישואין, קבע נציב שב"ס כי בהתחשב בעמדת גורמי המודיעין ובעמדת ועדת אלמ"ב, לא ניתן לאשר את בקשת המבקש לצאת לחופשה.

4.

ביום 2.7.2014 הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי ובה עמד על כך שיותר לו לצאת לחתונת אחותו. יצוין כי העתירה הוגשה בטרם ניתנה החלטת נציב שב"ס בעניינו של המבקש, וכי היא כוונה באותה עת כנגד החלטת ועדת אלמ"ב. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, וקבע כי החלטת נציב שב"ס היא סבירה ומבוססת היטב על חוות הדעת של הגורמים המקצועיים. כן קבע בית המשפט המחוזי כי החומר המודיעיני בעניינו של המבקש מלמד על המסוכנות הנשקפת ממנו, כמו גם ועל הסכנה הנשקפת לו, אם ייצא לחופשה.

5.

בבקשה דנן, המכוונת כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי, טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שאישר את החלטת שב"ס. המבקש טוען בהקשר זה כי בינו לבין דודו נחתם הסכם "סולחה" אשר סיים את הסכסוך ביניהם. כן טוען המבקש כי לא נשקפת ממנו כל מסוכנות, וכי החתונה מהווה אירוע חשוב ביותר עבורו.

6.

המשיבים גורסים כי דין הבקשה להידחות על הסף ולגופה כאחת. המשיבים טוענים בהקשר זה כי הבקשה אינה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה מתן רשות ערעור. כן מציינים המשיבים כי "מסיבת כלה" אינה אירוע המצדיק יציאה לחופשה מיוחדת לפי פקודת החופשות, וגורסים כי די בנימוק זה כדי להביא לדחיית הבקשה. לגופו של עניין, טוענים המשיבים כי הסירוב לאשר את יציאתו של המבקש לחופשה נובע מהצטברות המידע המודיעיני החסוי בעניינו. המשיבים טוענים עוד כי עוד בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 25.12.2012 שהוביל למאסרו של המבקש (ת"פ 34821-09-11, השופט י' בן חמו ) נקבע שבמקרה דנן אין לתת להסכם הסולחה משקל ממשי, מאחר שלא ניתן להתרשם ממנו כי אכן סיים את היריבות בין הצדדים.

7.

ביום 13.8.2014 הוריתי על הגשת תגובה לבקשה, וזו הוגשה ביום 17.8.2014.

8.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, על נספחיהן, ולאחר שעיינתי בחומר המודיעיני החסוי בעניינו של המבקש, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור על החלטה בעתירת אסיר לא תינתן כדבר שבשגרה, אלא רק במקרים שבהם מתעוררים שאלה משפטית עקרונית או נושא אחר בעל חשיבות כללית (ראו למשל: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); חאג' יחיא נ' מדינת ישראל (4.7.2010)). עניינו של המבקש אינו נמנה על קטגוריית מקרים מצומצמת זו. יתרה מכך, מצאתי כי החלטתו של נציב שב"ס היא סבירה גם לגופה, ולכן צדק בית המשפט המחוזי בדחותו את העתירה. כידוע, יציאה לחופשה, ובכלל זאת חופשה מיוחדת לרגל אירוע משפחתי, אינה זכות קנויה לאסיר, וההחלטה האם לאשר חופשה כזו נתונה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים אצל המשיבים (ראו למשל: רע"ב 4212/13 אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר , בפסקה 9 (16.6.2013)). מבלי להידרש לשאלה האם "מסיבת כלה" מהווה אירוע המצדיק יציאה לחופשה מטעמים מיוחדים לפי פרק ח' של פקודת החופשות, די בכך שהחומר המודיעיני בעניינו של המבקש מלמד כי אכן יציאתו לחופשה עלולה לסכן את שלום הציבור ואת ביטחונו האישי על מנת להביא לדחיית הבקשה. לא כל שכן כאשר מובאת בחשבון חוות דעתה השלילית של ועדת אלמ"ב בעניינו של המבקש.

9.

סוף דבר: הבקשה נדחית.