רע"ב 743/16 פלוני נ. שירות בתי הסוהר

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 18.1.2016 (עת"א 17422-11-15, השופט י' בן-חמו ). בפסק הדין דחה בית המשפט המחוזי עתירת אסיר של המבקש להורות למשיב לשלבו בסבב חופשות.

רקע והליכים קודמים

2.המבקש מרצה עונש מאסר של חמש שנים שנגזר עליו לאחר שהורשע בעבירות מין חמורות כלפי בת דודתו, ובהן אינוס, מעשה סדום ומעשים מגונים, בין השנים 2006-2005 (תפ"ח (חיפה) 40109/07/12). ערעור על כך הוגש לבית משפט זה וצפוי להישמע בו (ע"פ 7678/14). מהחומר שהונח לפניי עולה כי המבקש סווג לעניין חופשות בקטגוריה א' לפי פקודת נציבות 04.40.00 – "אסירים שאין להוציאם לחופשה משיקולים של סכנה לשלום הציבור או לבטחון המדינה".

3.מקורה של הבקשה שבפני בהחלטת המשיב לדחות בקשה מטעם המבקש לשלבו בסבב חופשות. בהחליטו כן נדרש המשיב לשתי חוות דעת שניתנו בעניינו של המבקש, חוות דעת מב"ן וחוות דעת מטעם "ועדה משולבת" (ועדת אלמ"ב וג"ע – אלימות במשפחה וגילוי עריות). בחוות הדעת מב"ן מיום 25.8.2015 צוין כי רמת המסוכנות המינית של המבקש לטווח הארוך מוערכת כבינונית-נמוכה. לפיכך, הומלץ במסגרתה לאפשר את יציאתו של המבקש לחופשה בתנאים מגבילים. לעומת זאת, בחוות הדעת של הוועדה המשולבת מיום 6.1.2016 צוין כי טרם בשלו התנאים ליציאתו של המבקש אל מחוץ לבית הסוהר, ועל כן הומלץ בה שלא לשלבו בסבב חופשות. המשיב אימץ את המלצתה של הוועדה המשולבת.

4.עתירה שהגיש המבקש נגד החלטת המשיב נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי. בפסק דינו עמד בית המשפט המחוזי על התכלית השונה שעומדת בבסיסן של כל אחת מחוות הדעת. הוא ציין, כי בעוד שחוות דעת מב"ן מתייחסת להערכת הסיכון הכללי הנשקף לציבור מהאסיר, הרי שעניינה של חוות הדעת המשולבת הוא במידת הסיכון הנשקפת מהאסיר כלפי בני משפחתו וקורבן העבירה באופן ספציפי. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי קבע כי ההחלטה להעדיף את חוות הדעת האחרונה בנסיבות העניין היא סבירה. זאת, בהתחשב באמור בחוות דעת זו, ובפרט בחלק חסוי שלה שהוצג לבית המשפט המחוזי, היינו שלבני משפחתו של הקורבן עלול להיגרם נזק נפשי כתוצאה מיציאתו של המבקש לחופשה בעת הזו.

הבקשה לרשות ערעור והתגובה לה

5.הבקשה שבפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הטענה העיקרית בבקשה נסבה על היחס שבין חוות דעת מב"ן לבין חוות דעתה של הוועדה המשולבת. לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי שגה בכך שאימץ את חוות הדעת האחרונה, תוך שהוא מתעלם, כנטען, משיקולים העומדים לזכותו של המבקש. במסגרת כך, המבקש טוען כי היה קטין בעת ביצוע העבירות; כי העבירות בוצעו לפני זמן רב; כי שהה ב"מעצר בית" תקופה ארוכה במהלך ניהול משפטו; וכי לאחרונה החל בהליך טיפולי בבית הסוהר. עוד נטען, כי הוועדה המשולבת לא התייחסה בחוות דעתה לסיכון הנשקף מצד המבקש כלפי המתלוננת, והסתפקה בהתייחסות באשר למסוכנות הכללית הנשקפת מהמבקש.

6.המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה. בתגובה מטעמו נטען כי הבקשה נסבה על עניינו הפרטני של המבקש, וכי היא לא מעוררת שאלה עקרונית או השלכות רוחב. לגופם של דברים, המשיב טוען כי בפסיקתו של בית משפט זה נקבע לא אחת כי אין פסול בהעדפה של חוות דעת של וג"ע (ועדת גילוי עריות), שבה מובעת התנגדות להוצאת אסיר לחופשה, על פני עמדת מב"ן, שבה מומלץ לאפשר יציאה לחופשה. לבסוף, המשיב טוען כי בפני הוועדה המשולבת עמדו כל הנתונים הרלוונטיים לעניינו של המבקש, ואלה נשקלו במסגרת המלצתה שלא לשלב את המבקש בחופשות. המשיב טוען כי המלצה זו היא סבירה, וכי היא מעוגנת בממצאים עובדתיים רלוונטיים.

דיון והכרעה

7.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, בחוות הדעת השונות ובחלק החסוי בחוות הדעת המשולבת שהועבר גם לעיוני – הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות.

8.אני סבורה שאין מקום להתערב בהחלטת המשיב. זאת, בהתאם לגישה הרווחת ביחס לאמת המידה הנוהגת בבקשות רשות ערעור על פסקי דין בעתירות אסיר (ראו למשל: רע"ב 388/14 פלוני נ' משטרת ישראל , פסקה 5 (26.2.2014) (להלן: עניין פלוני ); רע"ב 1658/15 גור נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 5 (20.5.2015), ואף לפי אמת מידה מקילה מזו.

9.הבקשה נסבה על השאלה האם יש לשלב את המבקש בסבב חופשות. ההכרעה בשאלה זו נעשתה בהתאם לנסיבות הפרטניות של המבקש, והיא אינה מעוררת שאלה עקרונית. בית משפט זה פסק לא אחת כי לאסיר לא עומדת זכות קנויה לצאת לחופשות מבית הסוהר (ראו למשל: עניין פלוני , בפסקה 5; רע"ב 5477/14 מסארוה נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (17.8.2014) ). עוד נקבע, בהיבט הנוגע לענייננו, כי "כאשר מדובר באסיר שהורשע בביצוע עבירת מין כלפי בן משפחה, קיים צורך בבדיקת מסוכנות האסיר משני היבטים שונים: האחד, המסוכנות המינית הכללית הנשקפת מן האסיר; והשני, המסוכנות הספציפית של האסיר כלפי בני משפחתו וקורבן העבירה [...] נוכח האמור, סיטואציה בה למב"ן ולוג"ע עמדות שונות באשר למסוכנות הנשקפת מיציאת אסיר לחופשה הינה סיטואציה אפשרית, ובה כשלעצמה אין כל פסול או פגם" (רע"ב 7891/10 פלוני נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 17 (17.11.2010). כן ראו: רע"ב 9/12 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (4.4.2012); רע"ב 3576/13 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (8.9.2013)). לבסוף, עיון בחוות דעתה של הוועדה המשולבת, ובכלל זה בחלק החסוי שלה שהועבר לעיוני, מוביל אף הוא למסקנה שאין עילה להתערב בהחלטת המשיב. אכן, עולה מחוות הדעת כי חלה התקדמות מצדו של המבקש, אלא שזו אינה חזות הכול. מבלי להרחיב, אציין כי חוות דעת זו נשענת על מצע עובדתי, וכי היא אינה מבוססת אך על מסוכנות כללית של המבקש לציבור, כטענת המבקש.

10.סוף דבר: הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.