רע"ב 1695/00 מרק קלופוט נ. ועדת השחרורים

השופט מ' חשין:

המבקש שפוט לתקופה של שש שנות מאסר בפועל בעבירות מין במשפחה, בהן מעשה מגונה בכוח ועבירות בלתי טבעיות אותן ביצע בביתה של אשתו בהיותה בת 14 עד 16. עבירות אלו ביצע המבקש בילדה מספר רב של פעמים במשך כשלוש שנים.

משהגיעה העת לדבר, החליטה ועדת השיחרורים לדחות את בקשתו של המבקש לשיחרור מוקדם, ועתירתו לבית-המשפט המחוזי נדחתה. כן נדחתה בקשתו של המבקש לערער לבית-המשפט העליון.

אחר הדברים האלה הגיש המבקש בקשה לקיים דיון חוזר בוועדת השיחרורים, אך הוועדה החליטה גם זו הפעם שלא להיעתר לבקשתו לשיחרור מוקדם. על החלטה זו הגיש המבקש עתירת אסירים לבית-המשפט המחוזי אך בית-המשפט המחוזי דחה את העתירה. על החלטה זו האחרונה בקשתו של המבקש לערער נוספות לפנינו.

לא מצאנו הצדק לבקשת המבקש. הנחת היסוד היא, כי אין בית-המשפט נותן את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של ועדת השיחרורים, ובענייננו לא עלה בידי המבקש להצביע על עילה המזכה אותנו בהתערבות בהחלטה של ועדת השיחרורים. על-אף העבירות החמורות בהן הורשע המבקש, מכחיש הוא את ביצוען באורח תקיף, ובבדיקות שנערכו לו התרשם הצוות שטיפל בו כי המבקש הינו אדם תוקפן ובלתי אמין. מטעם זה חיוותה מב"ן את דעתה כי רצף התנהגותו העבריינית של המבקש מרמזת על פסיכופתולוגיה מינית ועל סיכון הנשקף ממנו. ועדת השיחרורים לא נסמכה רק על חוות-דעתה של מב"ן, אך למותר לומר כי חוות-דעת זו שימשה גורם מרכזי בהחלטתה. עמדתה השקולה של מב"ן תוכח משהצטרפה להחלטתה של הוועדה לגילוי עריות, באשרה כי תינתנה למבקש חופשות בתנאים מגבילים. הטענה כי אישור החופשות מוליך בהכרח לשיחרור מוקדם, אין בה כל ממש. חופשה לעצמה ושיחרור מוקדם לעצמו, ולא הרי זו כהרי זה. אדרבה; חופשה משקפת מיבחן קצר-מועד להתנהגות, ואין ללמוד בהכרח ממיבחן קצר-מועד למיבחן ארוך-מועד.

נוסיף ונזכיר כי באמצע חודש יוני עומדת להתכנס הוועדה לגילוי עריות, ואפשר יהיה בחוות-דעתה של ועדה זו כדי להיטיב לעותר; אפשר כן ואפשר לא, וימים יגידו. לעת-הזו לא נתגלתה לעינינו כל עילה להתערבות - לא בהחלטתה של ועדת השיחרורים ולא בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי - באשר למסוכנות הנשקפת מן המבקש אם ישוחרר ברישיון.

הבקשה נדחית.

היום, י"ז באייר התש"ס (22.5.2000).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

00016950. G04