רע"ב 2182/21 איוב אבו מדיעם נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט אהרון משניות ) בעת"א 51253-03-21 מהיום, במסגרתו נדחתה עתירת המבקש, אשר מרצה עונש מאסר בן 60 חודשים, להתיר לו לצאת לחופשה מיוחדת לצורך השתתפות בטקס החתונה של אחיו – אשר צפוי להתקיים מחר, יום שישי 26.3.2021.

2.

במסגרת הבקשה שלפניי, טוען המבקש כי שגה בית משפט קמא עת לא נעתר לבקשתו בעיקר בשל שיקולים פרוצדורליים, וכי לא נתן משקל לקיומם של שיקולים הומניטריים, דהיינו חשיבות האירוע למבקש ולבני משפחתו. עוד נטען, כי היה על בית המשפט קמא לבחון את המסוכנות הנשקפת מן המבקש, לתת משקל לעובדה ששותפים של המבקש לכתב האישום שוחררו זה מכבר, לכך שזו היא הרשעתו הראשונה ומאסרו הראשון של המבקש, לתפקודו של המבקש בין כותלי בית הסוהר, לכך שנשללו מהמבקש, לטענתו, זכויות רבות ובפרט ביקורים וחופשות, כי חתונות במגזר הבדואי נקבעות בלוח זמנים קצר, כי חרף סד הזמנים הקצר הצליח שירות בתי הסוהר להצטייד בחוות דעת של גורמי הטיפול, כי סיווג המבקש כ"אסיר אלמ"ב" היה שגוי, וכי בית משפט קמא לא התייחס להחלטות אליהן הפנה המבקש בהן אושרה יציאה לחופשה מיוחדת.

3.

בית המשפט קמא קיים היום דיון דחוף בעתירה, ולאחר שמיעת הצדדים הגיע למסקנה כי אין בידיו להיעתר לסעד שהתבקש. צוין, בין היתר, כי בקשת המבקש לצאת לחופשה חריגה הוגשה בתחילת חודש מרץ, אולם לא צורפו לה מסמכים מתאימים, ואף הוצג סיכום ראיון שבו מפקד האגף מודיע למבקש כי חלף זמן מבלי שהוגשו מסמכים באופן שמקשה על הטיפול בבקשה. עוד צוין כי ביום 17.3.2021 הוגשה הזמנה עם מועד החתונה, וימים אחדים לאחר מכן התקבלה חוות דעת של וועדת מסוכנות, אשר לא המליצה על יציאתו של המבקש לחופשה בשל התנגדות גורמי הטיפול וגורמי המודיעין. לאור כל האמור, קבע בית משפט קמא כי החלטת מפקד המחוז לדחות את בקשת החופשה סבירה, ולא נפל בה פגם אשר מצדיק את התערבותו של בית המשפט. יחד עם זאת, הורה בית משפט קמא לבחון את האפשרות כי המבקש ישתתף באירוע מרחוק באמצעות היוועדות חזותית באפליקציית "זום", וכן לשקול אפשרות ביקור של הזוג הצעיר אצל המבקש, במידת הניתן בכפוף למגבלות הקורונה.

4.

דין הבקשה שלפניי להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. הלכה היא כי בית משפט זה לא יתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי הדן בעתירות אסירים, וזאת למעט במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה עקרונית או שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו: רע"ב 8231/19 ניאמצ'יק נ' מדינת ישראל , פסקה 5 והאסמכתאות שם (23.12.2019); רע"ב 4144/19 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (16.7.2019)). לא מצאתי כי הבקשה שלפניי נמנית עם אותם מקרים חריגים. בענייננו, עתירת המבקש אינה מעלה כל שאלה משפטית עקרונית, תחומה כולה בעניינו הפרטני, ואינה מצביעה גם על עילה להתערב בפסק הדין קמא.

5.

יחד עם זאת, סבורני כי הנחיית בית משפט קמא בדבר האפשרות כי המבקש ישתתף באירוע מרחוק באמצעות היוועדות חזותית מייצרת איזון נאות בין טובת הכלל לצורכי הפרט, ואינני רואה כל הצדקה מדוע שירות בתי הסוהר לא ייעתר לה. בנוסף, סברתי גם אני כי על שירות בתי הסוהר לשקול אפשרות ביקור של הזוג הצעיר בזמן הקרוב אצל המבקש, במידת הניתן בכפוף למגבלות הקורונה.

6.

בכפוף לאמור בסעיף 5 לעיל, הבקשה נדחית.