פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
2949/10
בפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
מצליח קהלון
נ ג ד
המשיבים:
1. ועדת שחרורים מיוחדת
2. שירות בתי הסוהר
בקשה למתן רשות לערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מחוז מרכז,
בעת"א 8790-03-10, מיום 7.4.2010, שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיא א' טל
בשם המבקש:
עו"ד מחמוד נעאמנה
בשם המשיבים:
עו"ד ערין ספדי
החלטה
1.
המבקש הוא אסיר המרצה עונש מאסר עולם שנקצב לתקופה של 38.5 שנים. לטענתו, למרות שריצה למעלה משני שליש מתקופת מאסרו, עניינו טרם הובא בפני ועדת השחרורים. כעולה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי מחוז מרכז (כב' סגן הנשיא א' טל ) מיום 7.4.2010, עיכוב זה מקורו בטעות אנוש, שבעטיה נרשמה עתירתו של המבקש ברשימת הממתינים לדיון בפני ועדת השחרורים "הרגילה" במקום ברשימת הממתינים לדיון בפני ועדת שחרורים מיוחדת הדנה בשחרור על-תנאי של אסירי עולם שעונשם נקצב, לפי סעיף 5 ל חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 . משנתגלתה הטעות, בוטלה הבאתו של המבקש בפני ועדת השחרורים "הרגילה", אך לא נקבע מועד לדיון בבקשתו בפני ועדת השחרורים המיוחדת, בשל סיבות הקשורות בוועדה. בהחלטתו, הביע בית המשפט המחוזי צער על הטעות שארעה בעניינו של המבקש, ובד בבד, הורה לגורמים הרלבנטיים לדאוג לכך שיקבע "מועד קרוב ככל האפשר לדיון בבקשת העותר [המבקש] לשחרור על תנאי".
2.
מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה טוען המבקש כי חרף החלטתו של בית המשפט המחוזי, שלפיה יש להשתדל לקבוע דיון בעניינו "במועד קרוב ככל האפשר", דיון מעין זה לא התקיים עד כה. עוד טוען המבקש, כי היה על בית המשפט המחוזי להורות על קיומו של דיון מיידי בעניינו בפני ועדת השחרורים המיוחדת. בצד האמור, טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא הורה – בשל התקלה שארעה – על שחרורו לאלתר, או לחלופין, על שלא הורה על שחרורו עד לקיום הדיון בעניינו. המבקש סבור, כי נסיבות המקרה מעוררות שאלה משפטית כללית הנוגעת לסעד שיש ליתן לאסיר במקרים שבהם לא מתקיים דיון בעניינו בפני ועדת השחרורים הרלבנטית, על אף שסיים לרצות שני שלישים מעונשו. בהחלטתי מיום 25.5.2010 הוריתי על המדינה למסור את תגובתה לבקשה. בתגובתה, הודיעה המדינה כי בכוונת הגורמים הרלבנטיים בשירות בתי הסוהר להביא את עניינו של המבקש בפני ועדת השחרורים המיוחדת ביום 6.6.2010. בתגובה להודעה זו – שהועברה בהנחייתי – הדגיש המבקש, כי חרף האמור בהודעת המדינה, הוא עומד עדיין על האמור בבקשתו.
3.
דין הבקשה להידחות. הלכה היא, כי רשות ערעור תינתן רק במקרים המעלים שאלה משפטית בעלת השלכות כלליות (ראו, למשל: רע"ב 859/09 זוארץ נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 5.4.2009); רע"ב 4341/09
קמהוז נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 11.6.2009); רע"ב 2866/09 סוויסה נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 5.5.2009)). טענותיו של המבקש, על רקע נסיבותיו של המקרה שלפנינו, אינן מעלות שאלה כזו. כפי שצוין בתגובת המדינה, עניינו של המבקש יובא לדיון בפני וועדת שחרורים מיוחדת ביום 6.6.2010. מכאן, שאין עוד צורך לדון בטענה שלפיה עד כה לא התקיים דיון בעניינו. בנוסף, איני רואה צורך להידרש, במסגרת הליך של בקשה לרשות ערעור, לשאלה כללית בדבר סעד אפשרי אחר במקרה של איחור בקיום דיון לפני הועדה, שבית משפט קמא כלל לא נזקק לה.
נוכח כל האמור, הבקשה נדחית.
ניתנה היום,
כ"א בסיון התש"ע (3.6.2010)
ש ו פ ט