פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
3099/17
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
נאצר פתחי אברהים ג'ואברה
נ ג ד
המשיבה:
ועדת השחרורים
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום
22.3.2017 בעת"א 28892-12-16 שניתנה על ידי כבוד השופטים: נ' זלוצ'ובר –
סג"נ, י' רז-לוי וג' שלו
בשם
המבקש:
בשם
המשיבה:
עו"ד
זכי כמאל
עו"ד
יעל מורג יקו-אל
החלטה
1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטים נ' זלוצ'ובר ;
י' רז-לוי ; ג' שלו ), בגדרו נדחתה עתירה מינהלית על החלטת ועדת השחרורים לדחות את בקשתו של המבקש לשחרור מוקדם ממאסר.
2.המבקש מרצה עונש מאסר בגין עבירות של ניסיון לגרימת מוות בכוונה (תכנון פיגוע התאבדות) וחברות בהתאחדות בלתי מוכרת, ונגזרו עליו 12 שנות מאסר, שיגיעו לקיצן בשנת 2019. בעבר, דחתה ועדת השחרורים את בקשתו לשחרור מוקדם ובית המשפט לעניינים מינהליים החזיר את הדיון לוועדה. הוועדה שבה ודחתה את הבקשה, בנימוק ש"התנהגותו של האסיר בכלא לא היתה תקינה" ו-"שוכנענו גם היום כי האסיר אינו מביע חרטה כנה ולא מתנצל על מעשיו ולא חזר בו מדרכו האידיאולוגית. האסיר נותר מסוכן ולכן שחרורו המוקדם יהווה סכנה ממשית לשלום הציבור". שוב הוגשה עתירה ושוב הורה בית המשפט לעניינים מינהליים, בהסכמת הצדדים, על החזרת הדיון לוועדת השחרורים. בהחלטתה השלישית של הוועדה, מיום 14.11.2016, צויין כי על שולחנה של הוועדה הונח מידע חדש שממנו עולה כי "לא ניתן לומר שהאסיר זנח את דרכו האידיאולוגית ומכאן יש להסיק מסוכנות גבוהה". גם הפעם נתקפה החלטת הוועדה בדרך של עתירה מינהלית. בית המשפט עמד על חומרת העבירות שבהן הורשע המבקש וציין כי "כתב האישום מבטא את הנחישות של העותר להוציא לפועל פיגוע כנגד מטרות ישראליות". בהמשך לכך נאמר, כי על אסיר ביטחוני המבקש להשתחרר שחרור מוקדם מוטל נטל כבד להוכיח כי זנח את האידיאולוגיה שעמדה בבסיס העבירות, ונקבע כי המבקש לא עמד בנטל. לפיכך נדחתה העתירה, ומכאן הבקשה שלפניי.
3.במסגרת הבקשה לרשות ערעור, התבקשנו לדון "בשאלת מהימנותו של שירות הביטחון הכללי". המבקש הדגיש כי במהלך ישיבת ועדת השחרורים הוצג אודותיו מידע שלילי באופן מפתיע, לאחר שבמשך תקופה ארוכה לא הוצג מידע כזה. לטענתו של המבקש הוא עזב זה מכבר את "ארגון התנועה האיסלאמית" והצטרף לתנועת הפת"ח. בהתאם להשתייכותו הארגונית הוא הועבר לאגף מתאים בבית הסוהר, ולדבריו, נציגי שב"כ אמרו לו שהם מכירים בהשתייכותו לפת"ח ובזניחת האידיאולוגיה הקיצונית שהיתה מנת חלקו בעבר הרחוק. למרות זאת, במהלך הדיון בוועדה התברר כי המדינה סבורה שהמבקש משתייך לארגון הג'יאהד האיסלאמי. על כן נטען בבקשה, כי התנהלות המדינה "מקימה את הצורך בבחינת השאלה בדבר מהימנות הבדיקה שמעלה שב"כ, והאפשרות כי עושה הוא שימוש לצרכיו בחוות הדעת המונחות על שולחנות וועדת השחרורים ובית המשפט קמא".
המשיבה ביקשה לדחות את הבקשה על הסף ולגופה. לשיטתה, אין כל עילה ליתן למבקש רשות ערעור "בגלגול שלישי", וחרף הנופך העקרוני שביקש המבקש לעטות על בקשתו, ענייננו בשאלה עובדתית קונקרטית. לגופו של עניין נטען, כי המבקש הורשע בעבירות חמורות ביותר שנועדו להוציא לפועל פעולות טרור קשות, וכי גם בתקופת מאסרו מיוחסת לו התנהגות שלילית. המשיבה סבורה כי המבקש עודנו מחזיק באידיאולוגיה מגובשת שתומכת בפגיעה בביטחון המדינה, ועל כן המסוכנות הנשקפת ממנו היא ניכרת.
4.כידוע, בית משפט זה אינו נוטה להתערב בפסקי דין של בתי המשפט לעניינים מינהליים שדנים בעתירות המופנות נגד החלטתה של ועדת שחרורים. בקשות רשות ערעור המוגשות במקרים אלה שקולות למעין בקשות רשות ערעור "בגלגול שלישי", ותתקבלנה רק במקרים שבהם נדרשת הכרעה בשאלה משפטית עקרונית או סוגיה רחבה החורגת מעניינו הפרטני של המבקש
(רע"ב 3340/16 גנאמה נ' ועדת השחרורים המיוחדת , בפסקה 7
(22.5.2016);
רע"ב 3103/15 נדאל נ' היועץ המשפטי לממשלה , בפסקה 8 (8.6.2015) ; רע"ב 3306/11 חאלד נ' היועץ המשפטי לממשלה , בפסקה 15 (14.3.2012)).
לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה, סברתי כי הבקשה אינה מצריכה דיון בשאלה החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, ועל כן דינה להידחות. בית משפט זה אינו נוהג לקיים דיונים בשאלת מהימנותו של גוף כזה או אחר, וכאשר מדובר בגוף מינהלי אף עומדת לו, כידוע, חזקת התקינות. ניתן להבין את הפתעתו של המבקש מהצגת החומר בוועדה ואת אכזבתו מעמדת המדינה, אך אין בכך כדי להקים עילה להתערבות בהחלטה מינהלית. המאסר הנוכחי אינו המאסר הראשון שמרצה המבקש, והוא הורשע בביצוע עבירות חמורות על רקע אידיאולוגי-חבלני. הוועדה לא שוכנעה כי המבקש זנח את האידיאולוגיה שהניעה אותו בשעתו לבצע את הפשעים בגינם הוא מרצה כיום עונש מאסר, כך שלעת הזו איני רואה חשיבות של ממש לשאלת השתייכותו הארגונית, וזאת אף מבלי להידרש לחוות דעת השב"כ בעניין זה. גם המידע המודיעיני שהוצג, הגם שאינו עדכני, עשוי לבסס את המסקנה כי לעת הזו עדיין לא עלה בידי המבקש להראות כי הוא "ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור "
(סעיף 3 ל חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 ), ומכל מקום לא קמה עילה להתערבותנו.
5.אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ח
בסיון התשע"ז (22.6.2017).
ש
ו פ ט