רע"ב/רעב"ס 3620-23 רע"ב/רעב"ס 3620-23

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע בעת"א 50637-02-23 (כב' השופט ע' כהן) מיום 13.3.2023, בו הורה בית המשפט על הארכת החזקתו של המבקש 1 בהפרדת יחיד ב-6 חודשים נוספים, החל מיום 19.3.2023.

הרקע לבקשה

1.המבקש 1 (להלן: המבקש), יליד שנת 2002, היה מעורב בפיגוע דקירה בעיר ירושלים שהתרחש בשנת 2015. בעקבות זאת הוא הורשע ביום 10.5.2016 בשתי עבירות של ניסיון לרצח ובעבירת נשיאת סכין שלא כדין. ביום 7.11.2016 נגזר דינו של המבקש והושתו עליו 12 שנות מאסר, שהופחתו בערעור ל-9.5 שנות מאסר (ראו: ע"פ 10025/16 פלוני נ' מדינת ישראל (10.8.2017)). במהלך תקופת המאסר, המבקש אובחן כחולה סכיזופרניה, ואושפז מספר פעמים באשפוז כפוי.

2.בעקבות אירועי אלימות שביצע המבקש כנגד אסירים במהלך השנים 2020-2021, ולאחר שהתקבל חומר מודיעיני לפיו נשקפת לו סכנה מצידם של אסירים אחרים, הועבר המבקש החל מיום 22.11.2021 לשהות בהפרדת יחיד. החזקתו בהפרדה זו הוארכה מעת לעת, כאשר בבקשת ההארכה הראשונה הוארכה הפרדתו ב-6 חודשים, ואילו בבקשת ההארכה השנייה הוארכה הפרדתו לתקופה של 4 חודשים בלבד. במהלך תקופה זו, נבחנו מספר חלופות להפרדה; אך בשל חומר חסוי שהמשיך להצביע על חשש ממשי לשלומו של המבקש, ההצעות הללו לא התקבלו. כמו כן, אף בתקופת ההפרדה התרחשו כמה אירועי אלימות של המבקש כלפי אנשי סגל.

3.לקראת תום תקופת ההארכה השנייה, דנה ועדת הפרדות מטעם המשיב בעניינו של המבקש, והחליטה לבקש את הארכת ההפרדה ב-6 חודשים נוספים, בשל העילות הבאות: שמירה על שלומו וביטחונו של המבקש; שמירה על שלומם וביטחונם של אחרים מפניו; וכן שמירה על הביטחון, הסדר והמשמעת בבית הסוהר. בהתאם לכך, ביום 8.3.2023 הגיש המשיב בקשה להארכה כאמור לבית המשפט המחוזי.

מאישור הרופא שצורף לבקשה עולה כי המבקש אושפז בכפייה מיום 31.12.2022 ועד ליום 12.1.2023; וכי הוא מסרב ליטול את התרופות להן זקוק באופן סדיר. יתרה מכך, על פי חוות דעת שצורפו לבקשה, אין מניעה רפואית או סוציאלית להמשך השהייה בהפרדה.

4.מפרוטוקול הדיון מיום 13.3.2023 שנערך בנוכחות המבקש, עולה כי בא כוח המבקש טען, בין היתר, כי הפרדתו פוגעת במצבו הנפשי כך שנוצר מעגל המזין את עצמו, וכאשר ההפרדה מגבירה את מסוכנותו. המבקש אף אינו מקבל טיפול רפואי כנדרש. כמו כן, נטען כי לא הוצג מידע מודיעיני חדש המצדיק את המשך ההפרדה.

פסק דינו של בית משפט קמא

5.בפסק דין מיום 13.3.2023 קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיב להארכת תקופת ההפרדה של המבקש ב-6 חודשים נוספים, תוך שהוא דוחה את בקשת המבקש לעיין בחומר המודיעיני.

בית המשפט סבר כי החומר המודיעיני שהוצג מצביע על מסוכנותו של המבקש לאחרים – משום שתקף מספר פעמים אסירים אחרים ואנשי סגל; וכן מסוכנות של אחרים כלפיו – בשל מידע על כוונות פגיעה בו. עוד עמד בית המשפט על כך שלמידע מודיעיני אין תוקף קבוע, ולכן יש לבחון בעניינו של המבקש את כל הידיעות שהצטברו.

בית המשפט סבר כי המבקש מקבל טיפול כנדרש, לרבות אשפוז כפוי בעת הצורך. הוא הוסיף כי ככל שלמבקש ישנן טענות לגבי הטיפול הרפואי שהוא מקבל, עליו להגיש עתירה מתאימה. בית המשפט ציין כי העובדה שהמבקש אינו משתף פעולה עם הטיפול התרופתי שנקבע לו – מגבירה את מסוכנותו; וכי אין כל ביסוס עובדתי לטענה לפיה מצבו של המבקש נובע מעצם מאסרו.

לבסוף, הדגיש בית המשפט כי המשיב בחן חלופות אחרות ואף מלכתחילה עשה מאמצים להימנע מהפרדתו של המשיב, ורק לאחר מספר אירועי אלימות – הוחלט על הפרדה.

על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

טענות הצדדים

6.בבקשה שלפניי חזרו באי כוח המבקש על הטענה לפיה מחלת הנפש נגרמה למבקש עקב המאסר, וכי הבידוד גורם להחמרה במצבו, והם צירפו לבקשה חוות דעת התומכות לגישתם בטענה זו. נטען כי שאלת מחלת הנפש שלובה בשאלת מסוכנותו של המבקש, וכי שגה בית משפט קמא כאשר הפריד בין השתיים. כפועל יוצא, בית המשפט שגה גם כשקבע כי לא ניתן לדון בשאלת הטיפול הרפואי של המבקש במסגרת הנוכחית אלא כי יש להגיש עתירה נפרדת, כשלמעשה המשיב משתמש בהפרדה ככלי להתמודדות עם מחלת הנפש.

באי כוח המבקש הסבירו כי המבקש לא התמיד בטיפול התרופתי שהומלץ לו בשל תופעות לוואי קשות שבשלהן ביקש טיפול אחר, וכי הוא הוא חווה מצוקה נפשית גדולה שלא קיבלה מענה ראוי.

עוד נטען כי לבקשת ההארכה הנוכחית התווספו שני דיווחים מודיעיניים בלבד, כשאחד מהם עסק בסירובו של המבקש לצאת מהתא והתבצרותו שם, עניין שאינו משליך על מסוכנותו. לגישת באי כוח המבקש, טעה בית המשפט כאשר דחה את בקשתו לעיין בחומר המודיעיני עליו ביסס המשיב את בקשתו. כמו כן, שגה בית המשפט עת הסתמך על חומר מודיעיני ישן.

כן צוין כי בית משפט קמא התעלם מהטיעונים החוקתיים שהועלו, כאשר החוק מורה על הפרדת אסיר רק במקרים חריגים בהם לא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה בדרך אחרת; ועל המשיב להראות כי נבחנו חלופות פוגעניות פחות באופן קפדני – דבר שלא נעשה. לאור כל אלה יש לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא.

7.בתגובה מיום 9.6.2023 טען המשיב כי יש לדחות את הבקשה. נטען כי החזקתו של המבקש בהפרדה נדרשת לשם שמירה על שלומם ובריאותם של המבקש ושל אסירים אחרים, שמירה על ביטחון בית הסוהר ומניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין של בית הסוהר. הודגש כי נבחנו חלופות אחרות להפרדת המבקש, אך הן נשללו.

באשר לחומר המודיעיני, צירף המשיב חומר מודיעיני חדש בנוגע לאירוע שהתרחש מאז מתן פסק הדין עליו משיג המבקש, ביום 20.4.2023 – אז איים המבקש על איש סגל. מכאן ניתן ללמוד על מסוכנותו שעודנה קיימת. כן צורפה התייחסות פסיכיאטרית עדכנית.

השתלשלות ההליך ממועד הגשת הבקשה

8.לאחר שעיינתי בתשובת המשיב ובחומר המודיעיני שצורף לה, הוריתי על קיום דיון בבקשת המבקש.

בסמוך לפני ישיבת יום 13.6.2023, ביקש המבקש שלא להתייצב לדיון. באי כוחו טענו בדיון בפניי כי בשל מחלת הנפש ממנה הוא סובל, הוא איבד אמון בסובבים אותו – ועקב כך הם לא הצליחו להיפגש עימו ולהסביר לו את הצורך בהתייצבותו. לאחר שהובהרה חשיבות השתתפותו של המבקש בהליך והתייצבותו לדיון, נדחה מועד הדיון תוך שנקבע כי המשיב יאפשר למבקש להיפגש עם באי כוחו ועם בני משפחתו על מנת לוודא את הגעתו לדיון הנדחה.

9.לאחר שנקבע מועד דיון נוסף, עדכנו באי כוח המבקש ביום 25.6.2023 כי מספר ימים קודם לכן הגיעו באי כוחו ובני משפחתו לבית הסוהר על מנת לבקר את המבקש – שסירב לצאת מתאו ולראותם. לגישתם, הדבר מעיד על התדרדרות נוספת במצבו. משכך, ביקשו באי כוח המבקש שהדיון הבא בעניינו יתקיים במועד שנקבע אף בהיעדרו של המבקש, לנוכח מצבו. עוד הבהירו באי כוח המבקש כי הוא הביע בפניהם ובפני בני משפחתו במפגשיהם עימו בעבר את רצונו בקיום דיון בבקשתו.

בתגובה להודעה זו, עדכן המשיב כי אף נציגי "הצלב האדום" ביקשו להיפגש עם המבקש, שסירב להיפגש עימם. עוד עדכן המשיב כי ביום 25.6.2023 יידע מנהל האגף את המבקש בשפה הערבית בדבר הדיון הקבוע בעניינו. המבקש הביע חוסר רצון להגיע לדיון ואף חוסר עניין בהליך בכללותו. בהודעה זו הבהיר המשיב לראשונה כי המבקש מסר שהוא מעוניין להישאר בהפרדה.

10.ביום 26.6.2023 התקיים דיון נוסף בעניינו של המבקש, שאף אליו הוא לא התייצב. הצדדים טענו בפניי, בין היתר, לעניין מצבו הנפשי העדכני של המבקש וכן באשר לשאלת רצונו האם לעמוד על הבקשה דנן. כך, בא כוחו טען כי עמדת המבקש לפיה ברצונו לסיים את ההפרדה הייתה ברורה בעת הגשת הבקשה; בעוד שבא כוח המשיב טען כי מאז הביע המבקש בפני גורמי המשיב את רצונו להישאר בהפרדה. בהחלטה מאותו יום נקבע כי על המשיב להשקיע מאמצים נוספים על מנת שתתקיים פגישה בין המבקש לבין משפחתו ובאי כוחו. כמו כן, הוריתי על קבלת הערכה פסיכיאטרית עדכנית לגבי מצבו של המבקש.

11.מהודעות מטעם הצדדים שהתקבלו במהלך חודש יולי 2023, עולה כי המבקש המשיך לסרב להיפגש עם משפחתו ובאי כוחו. מחוות דעת רע"ן פסיכיאטריה שצורפה להודעת המשיב אף עולה כי בבדיקתו הביע המבקש רצון למשוך את העתירה.

בהודעת העדכון מטעמם, מסרו באי כוח המבקש כי פסיכיאטר מומחה בדק את המבקש, וכי מחוות דעתו עולה כי החזקתו של המבקש בהפרדה, ללא קשר אנושי משמעותי, תורמת להחמרה במצבו הנפשי. כן סבר המומחה כי המבקש אינו כשיר לקבל החלטות עבור עצמו. לפיכך, לגישתם, עמדתו לפיה הוא מבקש למשוך את הבקשה דנן, היא ביטוי למצוקתו הנפשית ולהתדרדרות שחלה במצבו במהלך ההפרדה, והיא מדגישה את הצורך בסיומה. במצב כזה, ההחלטה על השמתו של המבקש בתנאי בידוד לטעמם אינה צריכה להיות נתונה בידיו.

12.בתגובה מיום 20.8.2023 צירף המשיב את ההתייחסויות מטעם רע"ן פסיכיאטריה בשב"ס, מימים 3.8.2023 ו-20.8.2023, מהן עולה כי לא ניתן לקבוע כי המבקש אינו כשיר לקבל החלטות. כך, צוין כי המבקש הסביר באופן מפורט והגיוני את התנגדותו למעבר לאגף אחר, שכן התקשה בעבר להשתלב באגפים. הוא ציין כי ברצונו להמשיך לשהות בהפרדה. לגישת המשיב, ככל שבאי כוח המבקשים סבורים כי המבקש אינו יכול לקבל החלטות עבור עצמו, ביכולתם לפעול למינוי אפוטרופוס.

עוד הוסיף המשיב כי תקופת ההפרדה צפויה להסתיים ביום 18.9.2023 – בעוד כחודש. ככל שתוגש בקשה להארכתה, זו צפויה להיות מוגשת בתחילת חודש ספטמבר 2023, וניתן להניח כי ייקבע דיון בעניין זה בהקדם. לגישת המשיב, בשל מצב דברים זה, הדיון בבקשה דנן מתייתר.

דיון והכרעה

13.לאור מכלול האמור לעיל, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה.

14.ההלכה הפסוקה מורה כי רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בעתירת אסיר תינתן במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש. הדברים אמורים אף לעניין בקשות שעניינן החזקת אסיר בהפרדה (ראו למשל: רע"ב 10/06 אטיאס נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 5 (6.5.2006); רע"ב 2635/13 אבוטבול נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (5.6.2013); רע"ב 4864/19 פלוני נ' שרות בתי הסוהר, פסקה 7 (29.8.2019)).

יחד עם זאת, אין מדובר ב"גלגול שלישי" רגיל, כי אם במקרה בו ההחלטה השיפוטית הראשונה היא בבית המשפט המחוזי. במקרה כזה, הושמעה בפסיקה הדעה כי יש לנקוט בגישה מקלה יותר (ראו למשל: רע"ב 697/13 שירות בתי הסוהר נ' מוסלי, פסקה י"ג (5.3.2013); רע"ב 4663/17 עאמר נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 6 (3.9.2017) (להלן: עניין עאמר); רע"ב 4514/19 לוי נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 5 (15.8.2019) (להלן: עניין לוי)).

על כך יש להוסיף כי החזקת אסיר בהפרדה, ובייחוד הפרדת יחיד – היא בבחינת מוצא אחרון (ראו: עניין לוי, בפסקה 5); כאשר החזקה כזו צריכה להצטמצם לתקופת הזמן ההכרחית למטרות ההפרדה. ככל שתקופת ההפרדה מתארכת, גובר הנטל על מבקש ההפרדה להצביע על צורך חיוני בנחיצותה (ראו: עניין עאמר, בפסקה 7 וההפניות שם).

15.לאור התקופה הארוכה שבה שוהה המבקש בהפרדת יחיד – מזה כשנתיים; ולאור אמת המידה המקלה יותר בבקשות מעין אלה, התבקשה תשובת המשיב ונערכו כאמור שני דיונים במעמד באי כוח הצדדים בעניינו של המבקש. כן הוגשו הודעות עדכון ביחס אליו, כפי שפורט לעיל.

16.ממכלול החומר שהוצג לי, אני סבורה כי לא ניתן לקבוע כי המבקש עומד על בקשתו. כאמור, הוא מסר מספר פעמים לגורמים שונים שהוא אינו מעוניין עוד לעמוד על הבקשה, וכי הוא מעדיף להמשיך להישאר בהפרדה על פני האפשרות לחזור למאסר באגפים אחרים. הוא אף לא התייצב לדיונים שנקבעו בבקשה, גם לא בדיון שנדחה לצורך כך. משזוהי עמדתו, לא ניתן להעדיף את עמדתם של באי כוחו – אף אם זו נובעת מגישתם לגבי טובתו של המבקש.

כל עוד לא נקבע כי המבקש הוא פסול דין וכי הוא אינו כשיר לקבל החלטות; וכל עוד לא מונה לו אפוטרופוס לדין – עמדתו שלו היא זו שעל בית המשפט לכבד (ראו והשוו: סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962). בשלב הנוכחי אין אפשרות לקבוע כי המבקש אינו כשיר לקבל החלטות, וכפי שציין המשיב – פתוחה הדרך בפני באי כוח המבקש ובני משפחתו, אם הם סבורים כי זהו המצב – לפעול ביחס לכך.

17.בשולי הדברים יוזכר כי תקופת ההפרדה הנוכחית של המשיב צפויה להסתיים ביום 18.9.2023. ככל שיתבקש המשך תקופת ההפרדה, הנושא ייבחן כמובן בכללותו פעם נוספת בהתאם למכלול החומר הרלוונטי העדכני ותתקבל החלטה בהתאם.

18.לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.