רע"ב/רעב"ס 4681-24 רע"ב/רעב"ס 4681-24

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת י' ייטב), מיום 6.6.2024, ב-עת"א 12675-06-24.

2.המבקש הוא אסיר המרצה עונש מאסר של 10 חודשים, ואשר מוגדר כאסיר בעל פרופיל אלימות במשפחה (להלן: אלמ"ב).

3.ביום 5.6.2024 הגיש המבקש עתירה דחופה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בגדרה ביקש להורות לשב"ס לאפשר לו לצאת לברית המילה של בנו, אשר עתידה להיערך מחר, 7.6.2024, במתנ"ס קהילתי.

4.לאחר שנערך דיון ונשמעו טענות הצדדים, ניתן היום, 6.6.2024, פסק דין אשר דוחה את העתירה. תחילה, בית המשפט קמא קבע כי לא הוגשה בענייננו של המבקש בקשה מנהלית ליציאה לחופשה מיוחדת, ולכן לא ניתנה האפשרות לרשות המינהלית, עליה מוטלת האחריות לשמירה על בטחון הציבור, להפעיל את שיקול דעתה בעניין זה.

יתרה מזאת, בית המשפט המחוזי דחה את העתירה לגופה בקובעו כי לא מתקיימים בה התנאים המצדיקים היעתרות לבקשה ליציאה לחופשה מיוחדת. ראשית, צוין כי העותר לא רשום כאביו של הפעוט שנולד, "יתכן שמטעמים הקשורים בבני הזוג ובפני המשיב לא הוצגו מסמכים המעידים על אבהות או על כך שהעותר ואימו של הילד הם ידועים בציבור".

שנית, "גורמי המקצוע מתנגדים לבקשה. חטיבת המודיעין הביעה התנגדות בשל מידע על אודות מעורבות שלילית, וכפי שפורט לחובת העותר גם עבירות משמעת חמורות, כאשר האחרונה שבהן היא מיום 29.5.2024, אז נמצא אלכוהול מאולתר בתאו של העותר. העותר נשפט בדין משמעתי ונגזרו עליו שני ימי בידוד וקנס כספי בנוסף לשלילת טובות הנאה." עוד ציין בית המשפט כי אף משטרת ישראל מתנגדת לעתירה, "מן הטעם שלעותר 5 תיקי אלמ"ב שטרם נבחנו על ידי וועדת אלמ"ב" [כך במקור – י' כ']. בהמשך לכך, צוין כי אומנם ועדת אלמ"ב ציינה שאין היא מתנגדת ליציאתו של העותר לחופשות במגבלה של 12 שעות, אך מספר ימים לאחר מכן סווג העותר בסיווג אלמ"ב בקטגוריה א', "המתייחסת לאסירים שאין להוציאם לחופשה משיקולים של סכנה לשלום הציבור".

5.בבקשה שלפניי טוען המבקש כי היות שלא ניתן לרשום אותו כאביו של הפעוט, לא ניתן להגיש בקשה מנהלית כאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. עוד נטען כי נקבע בוועדת אלמ"ב שדנה בעניינו של המבקש שניתן לאפשר למבקש חופשה שלא תעלה על 12 שעות.

בנוסף לכך, טוען המבקש כי שגה בית המשפט קמא עת קבע כי לחובת המבקש עבירות משמעת, שכן עבירות המשמעת הנ"ל כללו את כל יושבי תא המאסר באותה העת והוא עמד על כך שיעבור בדיקות כדי להוכיח שהחומרים שנתפסו הם לא שלו. לבסוף, מדגיש המבקש את החשיבות של נוכחות אב בברית המילה של בנו.

6.לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, כמו גם בהחלטת בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

7.הלכה היא כי רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר תינתן במשורה ורק במקרים חריגים שבהם מתעוררת סוגיה משפטית עקרונית או סוגיה בעלת חשיבות ציבורית, אשר חורגת מעניינו הפרטני של המבקש (בר"ע 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 2866/09 סוויסה נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 6 (5.5.2009); רע"ב 4207/24 פדידה נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (4.6.2024)). רע"ב 2475/24 זוזיאשוילי נ' שרות בתי הסוהר, פסקה 11 (2.6.2024).

8.מקרה זה אינו בא בגדרם של המקרים המצדיקים מתן רשות ערעור בעתירת אסיר. טיעוניו של המבקש נסבים, למעט אחד (ראו להלן), על עניינו הפרטני ולא נראה כי מתעוררת בבקשה שאלה משפטית עקרונית או נושא בעל חשיבות כללית החורגת מנסיבות המקרה הפרטני.

9.אף לגופם של דברים, אינני מוצא כל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. קביעותיו מבוססות על עמדת גורמי המקצוע השונים ובייחוד על החלטתה של ועדת האלמ"ב מיום 12.5.2024 בה הוגדר העותר כנמנה על אסירים שאין להוציאם לחופשה בשל סכנה לשלום הציבור.

10.בהקשר לטעם, הנימנה על טעמי פסק דינו של בית המשפט קמא, שעניינו רישומו של המבקש כאביו של הילוד, טוען המבקש ליצירת מעגל שוטה – הואיל ואינו נשוי לאמו של הילוד, רישומו כאביו מחייב את נוכחותו הפיזית בפני פקיד הרישום. נוכחות פיזית כזו אינה אפשרית בשל מאסרו ובהיעדר רישום נטען כי אינו מראה שהוא אביו של הילוד.

טענה זו, על פניה, נראית כחורגת מעניינו של המבקש בלבד. אולם, גם אם מתעלמים מנימוק זה של בית המשפט קמא, עדיין אין מקום להתערב בפסק דינו, כך שבאמור לעיל, אין כדי להצדיק מתן רשות לערער בעניין דנן.

11.יובהר כי איני מפחית מהחשיבות שבנוכחותו של אב בברית מילה של בנו. ברם, עניין זה עמד בפני שירות בתי הסוהר ולאחר מכן בפני בית המשפט קמא, ולא מצאתי כי מתקיימים הטעמים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה בהחלטותיהם.

12.משכך, דין הבקשה להידחות.