רע"ב/רעב"ס 5073-24 רע"ב/רעב"ס 5073-24

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט העמית י' בן-חמו) מיום 3.4.2024 בעת"א 74609-01-24 ובעת"א 75598-01-24, בגדרו נדחו שתי עתירות אסיר שהגיש המבקש, אסיר ביטחוני, שעניינן בתנאי מחייתו ובתנאי מחייתם של כלל האסירים המסווגים כאסירים ביטחוניים.

רקע עובדתי

1.המבקש, רשיד רישק, הוא אסיר ביטחוני אשר הורשע לאחרונה בביצוע שורה של עבירות ביטחוניות חמורות, בהן קשר למעשה טרור של רצח בנסיבות מחמירות וחטיפה לשם סחיטה, ואימונים או הדרכה למטרות טרור. בגין הרשעתו בעבירות האמורות, הושת על המבקש, ביום 25.6.2024, עונש של 12.5 שנות מאסר בפועל, וכן הופעלו שני עונשי מאסר על-תנאי שהוטלו עליו בגין הרשעות קודמות, כך שבסך הכל עתיד המבקש לרצות עונש מאסר בפועל של 13 שנים ו-10 חודשים (תפ"ח 58479-05-22).

2.ביום 31.1.2024, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי עתירת אסיר בה ביקש, כך לפי לשון העתירה, להורות למשיב ליתן טעם מדוע לא תובטח לו אספקת מזון באיכות ובכמות הולמת, המתאימה לשמירה על בריאותו; ומדוע לא תופסק המדיניות המיושמת מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" בנוגע לכמות ואיכות המזון המסופק לאסירים הביטחוניים בבתי הסוהר. בעתירה נטען, כי מאז פרוץ המלחמה הופסקה האפשרות שניתנה לאסירים הביטחוניים לבשל את מזונם, והתפריט המוגש להם הוא דל, באיכות ירודה ובכמות שאינה מספקת לשמירה על בריאות האסירים. בעתירת אסיר נוספת שהגיש המבקש באותו היום, התבקש בית המשפט להורות למשיב לספק למבקש תנאי מחייה הולמים, כך שתובטח זכותו למקלחת יומית; יכולתו לשמור על היגיינה אישית; וכן יכולתו לממש זכותו לטיול יומי בחצר האגף למשך שעה ביום. בעתירה זו נטען, בין היתר, כי אף שמתאפשר לאסירים לצאת לטיול יומי בחצר למשך 45 דקות, עליהם להתקלח בזמן המוקצב לטיול. כך, בשל עומס אסירים ומיעוט תאי מקלחת, האסירים אינם מספיקים להתקלח, ובשל המתנה ממושכת לתורם, אף נמנעת מהם שעת הטיול היומית בחצר; ואף כמות חומרי ההיגיינה המסופקים להם – אינה מספקת. לצד זאת קבל המבקש על עוד מספר עניינים נלווים.

3.בתגובתו לעתירות, דחה המשיב את טענות המבקש. בכל הנוגע לאספקת המזון נטען, כי המבקש מקבל שלוש ארוחות ביום, זאת בהתאם לתפריט וללוח מזון שהורכבו לאחר בחינה מקצועית שנערכה בשב"ס. בהתייחס להיגיינה, ציין המשיב כי ישנה דרישה מטעמו, מכלל המוחזקים במשמורתו, לשמור על היגיינה, ולפיכך, לא זו בלבד שחומרי היגיינה מסופקים, אלא שמנהלי האגפים עורכים בדיקות שוטפות להשלמת ציוד חסר בתחום ההיגיינה, וככל שעולה בעיה פרטנית בנושא – היא מטופלת על-ידי מנהל האגף. עוד הודגש כי עובר להגשת העתירה, המבקש כלל לא פנה בבקשה או בטענה למחסור במוצרי היגיינה. בעניין הטיול היומי – נטען כי המבקש זכאי, ואף מקבל בפועל, שעת טיול יומית, וכן שהוא רשאי לנהל את הזמן המוקצב לו על פי שיקול דעתו. בהקשר זה נטען, כי תלונותיו לגבי קושי להתקלח אינן מסתברות, שעה שלשעת הטיול מוּצאים 16 אסירים לכל היותר, ובאגף ישנם 7 תאי מקלחת. מכאן, שלא אמור להיווצר עומס חריג העלול להקשות על המבקש להתקלח. המשיב סיכם כי התנהלותו נעשית במסגרת סמכותו, על פי כל דין, וכי לא עלה בידי המבקש להצביע על פגם המצדיק התערבות. לצד התייחסות לגוף העתירות, ביקש המשיב לאחד את הדיונים בהן מחמת עיסוקן בנושא אחד – תנאי מחייתו של המבקש כאסיר ביטחוני.

4.בהחלטתו מיום 25.3.2024, הורה בית המשפט המחוזי על איחוד הדיון בשתי העתירות, ולמחרת התקיים הדיון המאוחד, בו חזרו הצדדים על עיקרי הדברים. ביום 3.4.2024 ניתן פסק דין הדוחה את שתי העתירות, לאחר שנמצא כי הטענות שהועלו בהן "מופרכות וחסרות יסוד". באשר לטענות בעניין המזון, ציין בית המשפט המחוזי כי העובדה שנשללה מהאסירים הביטחוניים טובת ההנאה של בישול מזונם אינה מעוררת קושי, שהרי אין מדובר בזכות קנויה אלא בזכות-יתר שניתן לשלול מטעמים מוצדקים. בית המשפט הוסיף וקבע כי שלילת טובת הנאה זו מוצדקת בעת הזו, משום שהיא נועדה "למנוע התקהלויות שלא לצורך וצבירת מוצרי מזון וכלים שבאמצעותם ניתן לפגוע בסגל או להסליק ציוד האסור בהחזקה". באשר לאספקת המזון נקבע, כי המבקש מקבל שלוש ארוחות ביום, ככל כלוא אחר, בהתאם לתפריט המזון של שב"ס, כי כמות ואיכות המזון נבדקים על בסיס יומי, וכי "לא עלה כל חריג בעניין זה ולא נשמעה תלונה לא ע"י העצור ולא ע"י אחרים" בפני הגורמים הרלוונטיים.

אשר לטענות על פגיעה בהיגיינה, סבר בית המשפט המחוזי כי יש בתשובת המשיב כדי לענות על טענות המבקש. צוין כי על פי התייחסותו של סגן מפקד הכלא, מסופקים לתאי האסירים מוצרי היגיינה באופן שוטף, וכן מטופלות פניות פרטניות בנושא זה. עוד נקבע כי היחס שבין 16 אסירים היוצאים בה בעת לטיול יומי, לבין 7 תאי מקלחת, הוא סביר, וכי למבקש נתון זמן מספיק להתקלח וליהנות מהטיול היומי. לצד כל אלה, ציין בית המשפט את מחדלו של המבקש, אשר "לא פנה כלל בבקשה או בטענה לגבי מחסור מוצרי היגיינה" למי מהגורמים בכלא, כטעם לדחיית עתירותיו. ולבסוף, סיכם: "התנהלות המשיב על רקע המצב הביטחוני ובנתוניו האישיים של העותר הינה תקינה בהתאם למתחייב ואין מקום ליתן צווים כלשהם למשיב בעניין זה".

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

5.בעיקרה, מושתתת בקשת המבקש על הטענה כי בית המשפט המחוזי שגה בעת שהסתמך על תשובת המשיב ולפיה הוא מקיים את חובותיו לעניין תנאי האסירים מבלי להיכנס בעובי הקורה, "מבלי לוודא זאת באמצעות בדיקות בסיסיות ונדרשות כדי לאמת את עמדת המשיב", לרבות בדיקת תפריטי המזון של שב"ס. לדידו של המבקש, ישנו פער עקבי בין מדיניותו המוצהרת של המשיב, לבין 'מדיניות רוחבית נסתרת', השונה מזו שהוצהר עליה, ושעל-פיה נוהג המשיב בפועל. נטען כי מדובר בבקשת רשות ערעור "ציבורית" העוסקת בצמצום זכויותיהם של אסירים המסווגים כביטחוניים, החורגת מעניינו הפרטני של המבקש. כן נטען כי עניינו של המבקש מעלה סוגיות עקרוניות הנוגעות לזכויות בסיסיות לתנאי מחייה, ולזכותם של אסירים ביטחוניים לשוויון בתנאי המחיה אל מול תנאיהם של האסירים הפליליים.

6.בתגובת המשיב נטען, כי בניגוד לכסות העקרונית שעוטה המבקש על בקשתו – זוהי בקשה פרטנית מטבעה – ולפיכך, הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור, בפרט משלא הונחה בה תשתית עובדתית המלמדת על תנאי האסירים הביטחוניים בכללותם. לגופו של עניין נטען, כי לא נפל כל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי המצדיק התערבות. בפרט נטען, כי המבקש כלל לא העלה טענות מן הסוג שנטענו בעתירה בפני הגורמים המוסמכים בבית הכלא בו הוא מוחזק בזמן אמת, ושעל אף זאת, יש במענים שניתנו לפניות באת-כוח המבקש התייחסות פרטנית לטענותיו. לבסוף נטען כי בימים אלו תלויה ועומדת בפני בית משפט זה עתירה בבג"ץ 2858/24 האגודה לזכויות האזרח נ' השר לביטחון לאומי, התוקפת באופן עקרוני את תפריט המזון שניתן לאסירים הביטחוניים ואת ההבדלים בינו לבין התפריט שניתן לאסירים פליליים. המשיב ציין שבמסגרת העתירה נמסרה מטעמו הודעה כי החל מיום 17.6.2024 חלו תמורות בתפריט המזון, ועל כל פנים עצם בירורה של העתירה האמורה בפני בית משפט זה, מייתרת את הדיון בבקשת רשות הערעור שהגיש המבקש. לגוף הדברים נטען, כי בבדיקה מדגמית שנערכה לאחרונה נמצא כי המבקש מקבל את מזונו בהתאם לתפריט שנקבע לכלל האסירים הביטחוניים.

7.בתגובה לתשובת המשיב, חזר המבקש על עיקרי טענותיו בדבר מחדלו של בית המשפט המחוזי לבחון את המחלוקת העובדתית בין הצדדים. ביחס לטענה כי חלו שינויים בתפריט המזון של אסירים ביטחוניים, הודה המבקש כי אכן חל שינוי, אך לדבריו, כמות האוכל המסופקת במסגרת התפריט החדש עודנה דלילה ואינה משביעה, ואין בדיון העקרוני שנערך בעתירה בבג"ץ 2858/24 כדי לייתר את הדיון בטעויות המשפטיות שנפלו בהכרעת בית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

8.לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובתגובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הלכה ידועה היא, כי בית משפט זה לא יתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי שדן בעתירות אסירים, אלא במקרים חריגים אשר מעוררים שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של האסיר, או אם קיים חשש לעיוות דין או לחוסר צדק מהותי כלפי המבקש (רע"ב 2409/23 באז נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 11 (7.5.2023); רע"ב 6322/22 שטראוס נ' שרות בתי הסוהר (12.10.2022)). כפי שיפורט, הסוגיה העקרונית, העוסקת במזון המסופק לאסירים הביטחוניים – נדונה בימים אלו בפני בית משפט זה, וממילא אין מקום להידרש לאותן הטענות בגדרן של שתי עתירות. יתר על כן, מפאת שינוי הנסיבות שחל מאז שהוגשה – עתירת המבקש במתכונתה הנוכחית אינה עוד אקטואלית. ביחס להיבטים הפרטניים, אלו אינם מצדיקים רשות ערעור בהתאם להלכה, ומכל מקום, לא נמצא כי נגרם למבקש עיוות דין מקום שניתן מענה מספק לטענותיו.

9.כאמור, הסוגיה העקרונית של טיב וכמות המזון המסופק לאסירים הביטחוניים נדונה במסגרת עתירה תלויה ועומדת בבית משפט זה בבג"ץ 2858/24. עיון בטענות העותרים שם, מעלה חפיפה נרחבת לטענות שנטענו בעתירה מושא בקשת רשות ערעור זו. ביום 26.6.2024 התקיים דיון מקיף בעתירה זו – ובו נדונו הן היבטים עקרוניים והן היבטים יישומיים הנוגעים לאספקת המזון לאסירים הביטחוניים. לאחר הדיון הוגשה התייחסות משלימה מטעם המדינה, וכאמור, הדיון בעתירה טרם הסתיים. אמנם המבקש טוען כי בשונה מהעתירה העקרונית, המבקשת לתקוף את מדיניות אספקת המזון לאסירים ביטחוניים, עתירתו זו נועדה אך להביא לקיום המדיניות המוצהרת עד להכרעה באשר לתוקף המדיניות. אלא שעיון בפרוטוקול הדיון שנערך בבג"ץ 2858/24 מגלה שבמסגרת העתירה נדונה המדיניות, אך לא פחות מכך נדון אופן יישומה בפועל. מכאן שאין מקום להעניק למבקש רשות ערעור, שעה שטענות דומות לטענות שמעלה המבקש מצויות בשעה זו ממש על שולחנו של בית משפט זה.

דין הבקשה להידחות אף מחמת היותה בלתי אקטואלית. מתשובת המשיב עולה כי לאחר הגשת העתירה, בוצעו שינויים בתפריט המזון של האסירים הביטחוניים, והתפריט העדכני מיושם בפועל החל מיום 17.6.2024 (וראו גם החלטה מיום 23.7.2024 בבג"ץ 2858/24).

העולה מן האמור, כי ההיבטים העקרוניים שהועלו בבקשה נבחנים בימים אלו במסגרת בג"ץ 2858/24 ואינם מצדיקים מתן רשות ערעור; ומשהשתנה תפריט המזון המסופק, והשתנו הנסיבות, אין עוד טעם בבקשת המבקש להורות למשיב ליישם כהלכה את המדיניות המוצהרת הישנה שבה נקט.

10.בהיבט הפרטני אוסיף, כי מתשובת המשיב לבקשה שלפניי נלמד, כי בעניינו של המבקש בוצעה בדיקה מדגמית של המזון שקיבל בין התאריכים 20.7.2024-14.7.2024, ובחינת התאמתו לתפריט שנקבע על-ידי ענף המזון בשב"ס. ממצאי הבדיקה הצביעו על כך שהמבקש קיבל מזון כנדרש בהתאם לתפריט שנקבע, בדומה לכלל האסירים הביטחוניים. עוד צוין כי בתאריך 16.7.2024 בוצעה בבית הסוהר גלבוע – הוא בית הסוהר בו כלוא המבקש – ביקורת בנושא תקינותו והיקפו של המזון המסופק לאסירים ומשקל הפריטים המסופקים על-ידי ענף המזון. אף ביקורת זו לא העלתה כי קיימים פערים כנטען. בדומה, צוין בנוגע לטענות בעניין ההליכה היומית כי אלה נבחנו ולא נמצאה חריגה, כאשר הודגש כי המבקש נשפט בדין משמעתי חמש פעמים מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל", ובעקבות זאת נשללה זכאותו להליכה יומית במשך תקופת הבידוד שהוטלה עליו, כדין, בהתאם לסעיף 6(א) לתקנות בתי הסוהר (תנאי מאסר), התש"ע-2010.

11.סוף דבר, הבקשה נדחית.