רע"ב/רעב"ס 6322-22 רע"ב/רעב"ס 6322-22

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' עטר) בעת"א 10978-02-22 מיום 14.9.2022, בגדרו נדחתה עתירת המבקש שהוגשה נגד החלטת המשיבים אשר דחתה בקשתו ליציאה לחופשה.

1.המבקש הורשע ביום 17.6.2018, על יסוד הודאתו, בשורה ארוכה של עבירות מרמה והלבנת הון, וביום 1.11.2018 הוטלו עליו 77 חודשי מאסר בפועל (בניכוי תקופה מסוימת) לצד עונשים נלווים. תקופת ריצוי מאסרו נקבעה ליום תחילת מעצרו, הוא יום 25.9.2017.

2.ביום 14.9.2022 התקיים לפני בית המשפט המחוזי דיון בעתירתו של המבקש נגד החלטת המשיבים שלא להיעתר לבקשתו ליציאה לחופשה. במהלך הדיון הבהירו המשיבים כי התנגדותם מושתתת בעיקרה על מידע מודיעני עדכני אשר מצביע על מסוכנות הנשקפת מן המשיב שאינה מאפשרת לתת בו אמון בעת הזו. כן ציינו המשיבים את "מעורבותו השלילית" במהלך המאסר כשיקול נוסף שמצדיק את החלטתם שלא להיעתר לבקשתו. בצד האמור, הוסיפו המשיבים כי המבקש יוכל להגיש בקשה חדשה בחודש נובמבר "וככל שלא יתקבל מידע נוסף עבירות משמעת או התנהגות שלילית בקשתו תיבחן".

3.המבקש טען מנגד כי ככל שהחומר המודיעיני החסוי מתייחס לטיפול תרופתי שנטל, הרי שבידו אישור מרפאה לפיו חדל מנטילתו. עוד עמד המבקש על מצבו הרפואי, על החשיבות שביציאתו לחופשה המבוקשת בשל ניתוח שהוא עתיד לעבור, ורצונו להיפגש עם בנו בעל הצרכים המיוחדים לפני הניתוח, אשר מחמת מוגבלותו אין הוא יכול לפוגשו במסגרת הביקורים בבית הסוהר.

4.לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בחומר החסוי והידיעות המודיעיניות העדכניות שהוגשו בעניינו של המבקש, דחה בית המשפט המחוזי את העתירה. בית המשפט המחוזי עמד תחילה על ההלכה הפסוקה, ולפיה זכותו של אסיר לחופשה איננה זכות קנויה, וכי ההחלטה האם לאשרה מסורה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים לכך לפי הדין. באשר לעניינו הפרטני של המבקש – בית המשפט המחוזי עמד על כך שהמבקש מסווג לקטגוריה ב'1 לפי הקבוע בפקודת הנציבות 04.40.00 "חופשות אסירים" (להלן: פקודת הנציבות), וכי במסגרת זו הוצאתו לחופשה מותנית, בין היתר, באישור גורמי המודיעין בשב"ס ובקבלת חוות דעת על התנהגותו. בית המשפט המחוזי ציין כי ידיעות מודיעיניות עדכניות מהעת האחרונה וכן החומר החסוי שהוצגו לפניו מלמדים על בעייתיות בהוצאתו של המשיב לחופשה. בשים לב לאמור, נקבע שעמדת המשיבים תואמת את ההנחיות בפקודת הנציבות וכי מדובר בהחלטה סבירה שלא מצדיקה התערבות. בשולי פסק דינו הבהיר בית המשפט המחוזי כי "בשים לב להתפתחויות בעניינו של העותר, סבורני כי ניתן יהא לבחון מחדש בתוך פרק זמן קצוב את התנהלותו ולבחון האם עד לאותו מועד יצטבר חומר חסוי חדש".

5.בבקשה התמציתית שלפניי שב המבקש על בקשתו לצאת לחופשה כבר ביום 18.10.2022, מבלי להמתין פרק זמן נוסף עד לחודש נובמבר 2022.

6.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, בית משפט זה לא יתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי שדן בעתירות אסירים, אלא במקרים חריגים אשר מעוררים סוגיה עקרונית או שאלה בעלת השלכות רוחב החורגת מעניינו הפרטני של האסיר (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 3482/12 אמסלם נ' משטרת ישראל, פסקה 8 (18.7.2012) ורבים אחרים). והדברים נכונים גם בהתייחס לבקשות רשות ערעור שעניינן דחייה של בקשות אסירים ליציאה לחופשה (ראו למשל: רע"ב 8315/13 מרוואן נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 11 (19.2.2014); רע"ב 3918/22 אוקנינה נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (12.6.2022); רע"ב 4205/22 קובודי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (22.6.2022)).

7.עניינו של המבקש אינו נמנה עם המקרים החריגים שבהם תינתן רשות ערעור. הבקשה שלפניי ממוקדת בעניינו הפרטני של המבקש והיא אינה מעוררת שאלה עקרונית או סוגיה בעלת השלכות רוחב כאמור. פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן על יסוד נסיבותיו הקונקרטיות של המבקש, לרבות ידיעות מודיעיניות עדכניות ומידע משטרתי חסוי המצביעים על מסוכנותו והמלמדים "על בעייתיות של ממש בהוצאת העותר לחופשה ונוגע במישרין לעניין זה". בנסיבות אלה, ובשים לב לגישה הנוהגת ולפיה אין לאסיר זכות קנויה לחופשה, וכי מדובר בזכות יתר הנתונה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים, לא מצאתי טעם המצדיק התערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

אשר על כן – הבקשה לרשות ערעור נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.