רע"ב/רעב"ס 7718-22 רע"ב/רעב"ס 7718-22

1.המבקש מרצה עונש של 77 חודשי מאסר בפועל, לאחר שהורשע בשורה של עבירות אשר בעיקרן עבירות מרמה והלבנת הון.

2.עתירת המבקש כי יתאפשר לו לעבור פרוצדורה רפואית בהיותו בחופשה מיוחדת ובליווי משפחתו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע ב-עת"א 26573-10-22 (השופט י' עטר), ועל כך נסובה הבקשה שבפניי.

3.בית המשפט המחוזי קבע כי עיקרה של העתירה שהונחה בפניו התייתרה לנוכח התחייבות המשיב לאפשר את יציאת המבקש לצורך ביצוע הפרוצדורה הרפואית בליווי אנשי שירות בתי הסוהר, זולת אם יתרחש שינוי נסיבות קיצוני בשל "כוח עליון".

אשר לבקשת העותר כי יתאפשר לו לעבור את הפרוצדורה האמורה בתנאים שביקש, צוין כי אך לאחרונה נדחתה עתירתו להוצאתו לחופשה (עת"א 10978-02-22) ובקשת רשות ערעור שהגיש על כך נדחתה אף היא בהחלטת השופטת ג' כנפי-שטייניץ מיום 12.10.2022 (רע"ב 6322/22). זאת, לאור מידע המצביע על מסוכנתו ועל מסוכנות הנשקפת לו. על כן, ובשים לב לזמן הקצר שחלף מאז החלטות אלו נקבע כי לא חל שינוי במערך השיקולים שהוביל לקביעות שם, ולכן גם עתה יש לדחות את העתירה למתן חופשה מיוחדת.

4.בבקשה שלפניי, המבקש שב וטוען כי החלטת המשיב שלא לאפשר את יציאתו לניתוח כמבוקש מבוססת על מידע שאינו עדכני, ומבקש כי יקבעו לו שעות ביקורים במהלך האשפוז בבית החולים וכן כי בית המשפט יורה על "הוצאת צוות הליווי של שבס מחוץ לחדר במהלך האשפוז".

לאחר הגשת הבקשה הגיש המבקש בקשה לקביעת דיון דחוף בעניינו וכן בקשה להוספת טיעון – שבהן חזר על עיקר טענותיו באופן כזה או אחר.

5.דין הבקשה להידחות.

רשות ערעור על החלטות בעתירות אסירים תינתן רק במקרים מיוחדים המעוררים שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו של האסיר, או במקרים של עיוות דין (רע"ב 5812/22 פרנקל נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 5 (29.9.2022)). לצד האמור יצוין, כי קיימת גם גישה מקלה לפיה ניתן להקל בתנאים לקבלת רשות הערעור במקרים בהם ההחלטה הראשונה בעניין האסיר התקבלה על-ידי גוף מנהלי, וההחלטה השנייה התקבלה על-ידי גוף שיפוטי (רע"ב 1568/22 בשארה נ' הממונה על עבודות שירות, פסקה 9 (3.3.2022)).

הבקשה דנן תחומה לנסיבותיו הפרטניות של המבקש ואינה מגלה כל סוגיה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור. בהינתן זאת, אף לו תוחל הגישה המקלה בעניינו של המערער – דינה להידחות.

6.למעלה מן הנדרש – הסעד העיקרי לו עתר המבקש בפני בית המשפט המחוזי אכן התייתר, שכן אין חולק כי יתאפשר לו לצאת מבית הסוהר לצורך האמור לעיל. אשר לטענותיו כי יש לאפשר לו לעשות כן במסגרת חופשה מיוחדת, אפנה לדברי חברתי השופטת ג' כנפי שטייניץ בדחיית בקשתו הקודמת של המבקש לחופשה:

"פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן על יסוד נסיבותיו הקונקרטיות של המבקש, לרבות ידיעות מודיעיניות עדכניות ומידע משטרתי חסוי המצביעים על מסוכנותו [...] בנסיבות אלה, ובשים לב לגישה הנוהגת ולפיה אין לאסיר זכות קנויה לחופשה, וכי מדובר בזכות יתר הנתונה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים, לא מצאתי טעם המצדיק התערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי" (רע"ב 6322/22 שטראוס נ' שרות בתי הסוהר, פסקה 7 (12.10.2022)).

דברים אלו נקבעו בעניינו של המבקש לפני כחודש – והם יפים גם כעת. מלבד זאת, חלק מטענות המבקש כלל לא נכללו בעתירתו לבית המשפט המחוזי, ומכאן שאין מקום להידרש להן לראשונה בהליך זה (רע"ב 6447/21 אבו מנה נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 12 (3.10.2021)).

7.סוף דבר: הבקשה נדחית.