רע"ב/רעב"ס 46692-10-24 רע"ב/רעב"ס 46692-10-24

לפנַי "בקשה בהולה" למתן רשות לערער על "החלטות ביניים מקדמיות" שניתנו בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשלושה הליכים שונים שנקט המבקש: בעת"א 68462-09-24; בעת"א 4982-10-24; ובעת"א 44299-09-24. לטענת המבקש בעתירות אלה התנהל ה"הליך המקדמי" באופן חד צדדי כשהוא ממודר ממנו וכאשר לטענתו מדובר בעניין שיטתי ורוחבי.

דין הבקשה להידחות. ספק אם בכלל המבקש רשאי להגיש בקשת רשות ערעור על החלטות ביניים שהתקבלו בגדרן של עתירות אסיר (וראו למשל: רע"ב 5199/19 טברי נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 3 (12.8.2019); רע"ב 168/22 רוחן נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (9.1.2022); רע"ב 2375/20 בן משה נ' מדינת ישראל (16.4.2020)). מתן רשות ערעור על החלטות מסוג זה, אם בכלל, הוא דבר נדיר שבנדירים (ראו גם: רע"ב 4107/21 חוואמדה נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (10.6.2021)), וזאת אף מעבר לאמת המידה המחמירה למתן רשות ערעור על החלטות שניתנו בעתירות אסירים (וראו למשל לאחרונה: רע"ב 5167/24 סנקר נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (18.8.2024); רע"ב 5073/24 רישק נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 8 (17.9.2024)). הבקשה בענייננו אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור כאמור.

מעבר לכך, קשה להבין את טענות המבקש לקיומו של הליך מקדמי "במחשכים", בעתירות השונות שהגיש. המבקש מצביע על החלטות ביניים שניתנו בקשר לקביעת מועדי דיון, שהם מסוג העניינים המסורים לשיקול דעת הערכאה הדיונית. מעבר לכך מלין המבקש על כך שבית המשפט לא נענה לדרישתו למתן סעדים זמניים, כאשר מדובר בסעדים שטיבם לא הובהר (כפי שגם צוין על ידי בית המשפט למשל בהחלטה מיום 6.10.2024 בעת"א 44299-09-24). בכל מקרה אין משמעות הדבר כי מדובר בהליך "המדיר" את המבקש.

מעבר לאמור, אין זו האכסניה המתאימה לבירור יתר טענות המבקש, בדבר היעדר שיתוף פעולה מצד שירות בתי הסוהר בהגשת כתבי טענות שונים בהליכים רבים אחרים. אדרבה, משלא הוכח אחרת, חזקה על הגורמים הרלוונטיים כי עושים בעניין זה את מלאכתם נאמנה. כל זאת מעבר לכך שלא צורף לבקשה ולוּ כתב טענות אחד אשר הועבר למשיב ולא הגיע ליעדו.