רע"ב 5928/15 זאב רוזנשטיין נ. שירות בתי הסוהר

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 26.8.2015 (עת"א 1934-08-15, השופטת מ' ברנט ). עניינה של הבקשה הוא בהחלטה להציב את המבקש באגף השמור, כמפורט להלן.

רקע והליכים קודמים

2.

המבקש מרצה עונש מאסר בן 17 שנים בבית הסוהר "איילון", ובשנים האחרונות הוחזק באגף סל"ע הפתוח (אשר מוגדר כאגף נקי מסמים).

3.

ביום 25.5.2015 הועבר המבקש מאגף סל"ע לאגף ההפרדה, וביום 14.6.2015 הוצב באגף השמור בבית הסוהר איילון, שבו הוא שוהה מאז. הסיבה להעברה זו נעוצה בחקירת הפרשה המכונה "פרשה 512" שאף הובילה להגשתו של כתב אישום כנגד 18 נאשמים המעורבים בעבירות חמורות. חלק מן האישומים בפרשה האמורה נוגעים לניסיון המיוחס לגורמים עברייניים לרצוח את המבקש בתקופת השנים 2004-2003. על רקע זה, ועל בסיס מידע מודיעיני נוסף, התגבשה הערכה בקרב גורמי המודיעין במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר לפיה יש למבקש סכסוכים פעילים עם חברי ארגון פשע, וכי התקדמות ההליכים במסגרת פרשה 512 עשויה ללבות סכסוכים אלה. על-פי אותה הערכה קיים חשש לשלומו ולביטחונו של המבקש, כמו גם להשלכות על אחרים, אם יישאר באגף סל"ע לצדם של אנשים הקשורים באותם סכסוכים. להשלמת התמונה יצוין, כי לא ניתן להעביר את המבקש לבית סוהר שאינו נמצא במחוז מרכז, שכן בשל מצבו הרפואי הוא נדרש לשהות בסמוך למרכז הרפואי של שירות בתי הסוהר (להלן: אגף מר"ש ) אשר ממוקם בכלא איילון.

4.

אין זו הפעם הראשונה שבה סוגיית הצבתו של המבקש נדונה בפני בית משפט זה. תחילה, המבקש הגיש עתירת אסיר כנגד ההחלטה להחזיקו בהפרדה (עת"א 56093-05-15, הנשיא א' טל ). בתום דיון שנערך בעתירה זו ביום 1.6.2015 קבע בית המשפט המחוזי כי החזקתו של המבקש בהפרדה מוצדקת, אך הוסיף והורה למשיב לערוך בדיקות שתכליתן לברר את מידת הנחיצות בהמשך החזקתו של המבקש במתכונת זו. בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש בעניין זה נדחתה (רע"ב 3907/15, השופט נ' הנדל ), בהתחשב בכך שבית המשפט המחוזי הותיר למבקש את האפשרות לחדש העתירה אם יוחזק בהפרדה מעבר לתקופה של 14 ימים, ובשים לב לכוונתו של המשיב, שכבר הייתה ידועה באותה עת, להעביר את המבקש לאגף השמור. בינתיים המבקש הועבר לאגף השמור, אך דעתו אינו נוחה מכך, ולכן הגיש עתירה נוספת המתמקדת בדרישה להחזירו לאגף סל"ע, היא העתירה העומדת בבסיס הבקשה דנן.

5.

המבקש טען בעתירתו כי האירועים המתוארים בכתב האישום שהוגש בעניין "פרשה 512" התרחשו לפני כ-11 שנים, ומכאן שהעברתו לאגף השמור נסמכה לכל היותר על "חששות ערטילאיים". המבקש הוסיף וטען כי אין הבדל של ממש בין אגף ההפרדה לבין האגף השמור, וכי החזקתו באגף השמור מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכויותיו. לבסוף, המבקש טען כי בפועל אותם אנשים שלכאורה נמצאים עמו בסכסוך שוהים גם הם באגף השמור, כך שלמעשה אין כל תכלית התומכת בהעברתו מאגף סל"ע.

6.

בית המשפט המחוזי דחה את העתירה. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נקבע כי החומר המודיעיני שהצטבר בעניינו של המבקש – לרבות חומר חסוי שהועמד לעיונו של בית המשפט – מעלה כי באגף סל"ע נמצאים שלושה אסירים אשר קיים סכסוך בינם לבין המבקש. בית המשפט המחוזי עמד על כך שאמנם גם באגף השמור מוחזקים אסירים "מסוכסכים" עם המבקש, אך הבהיר כי תנאי ההפרדה בין האסירים באגף השמור מאפשרים שמירה על הסדר ועל ביטחונו של המבקש. על בסיס קביעות אלה, בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה לפיה החלטת המשיב להחזיק את המבקש באגף השמור היא סבירה ואין מקום להתערב בה.

בקשת רשות הערעור והתפתחויות נוספות

7.

הבקשה שלפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הטענה העיקרית שהמבקש חוזר ומעלה נוגעת לכך שאין הצדקה להחזיקו באגף השמור. כאמור, הוא מצביע על כך שחלק מן האנשים שלכאורה מצויים עמו בסכסוך מוחזקים אף הם באגף השמור. הוא מוסיף וטוען כי אילו הייתה כוונה מצד אסירים שמוחזקים באגף סל"ע לפגוע בו, הם היו יכולים לממש כוונה זו כבר בעבר בעת ששהה לצדם באגף. כמו כן, המבקש תוקף את האמור ב"חוות דעת על אסיר" מטעם משטרת ישראל, שהוגשה לבית המשפט המחוזי במסגרת ההליך קמא, וטוען כי חוות דעת זו מייחסת לו מסוכנות ללא כל ביסוס. לבסוף, המבקש חוזר ומצביע על כך שההגבלות המוטלות עליו באגף השמור הן הגבלות חמורות באופן שאינו מידתי, במיוחד בשים לב לכך שהעברתו לשם לא נבעה ממעשים שמיוחסים לו עצמו. המבקש טוען אפוא שיש להחזירו לאגף סל"ע. לחלופין, הוא עותר להעבירו לאגף מר"ש.

8.

ביום 2.9.2015 הוריתי למשיב להגיש את תגובתו לבקשה. במסגרת כך ביקשתי את התייחסותו של המשיב גם לאפשרות להעביר את המבקש לאגף מר"ש.

9.

בתגובתו מיום 7.10.2015 טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה מן הטעם שהיא מתמקדת בעניינו הפרטני של המבקש ובמידע המודיעיני שקיים בעניינו, ומכאן שהיא אינה מעוררת שאלה המצדיקה מתן רשות ערעור לפי אמות המידה הנוהגות לדיון בבקשות מסוג זה. המשיב טוען עוד כי יש לדחות את הבקשה גם לגופם של דברים בהתחשב במידע המודיעיני שהצטבר בעניינו של המבקש. בהמשך לכך, המשיב מציין כי גם לאחר העברתו של המבקש לאגף השמור התקבלה ידיעה מודיעינית נוספת המלמדת על כוונות פגיעה בו. המשיב מוסיף וטוען כי תנאי החזקתם של האסירים באגף השמור מקלים יותר בהשוואה לתנאים בהם מוחזקים אסירים בתנאי הפרדה. כמו כן, נטען כי האפשרות לשלב את המבקש באגף מר"ש נבחנה מספר פעמים, אולם על-פי חוות דעת רפואיות אין עילה לאשפוזו של המבקש באגף זה, אשר מיועד לאסירים הנזקקים לטיפול רפואי או להשגחה רפואית רציפה. לבסוף, המשיב מצביע על כך שבהתאם להוראותיה של פקודת נציבות 04.66.00 בנושא "כללים להחזקת אסירים פליליים באגף שמור" (להלן: פקודת הנציבות ), יש לבחון את שילובו של אסיר באגף השמור מדי ארבעה חודשים, כך שעניינו של המבקש עתיד להיבחן עד לסוף חודש אוקטובר 2015.

10.

ביום 12.10.2015 הגיש המבקש, בהסכמת המשיב, תשובה מטעמו לתגובת המשיב. במסגרת זו המבקש חזר, בעיקרו של דבר, על טענות קודמות שהעלה, וטען כי בהיעדר מידע מודיעיני עדכני אין עוד הצדקה להחזקתו באגף השמור.

דיון והכרעה

11.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובחומר החסוי הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות. כפי שטען המשיב, הבקשה אינה מעוררת שאלה כללית החורגת מעניינו של המבקש באופן שמצדיק מתן רשות ערעור (ראו למשל: רע"ב 3804/14 שירות בתי הסוהר נ' בן משה , פסקה 5 (30.5.2014)). ההחלטה להעביר את המבקש לאגף השמור נוגעת לו באופן פרטני, ומבוססת על הערכות מודיעיניות ספציפיות ביחס לסכנה הצפונה לו אם יימצא בעת הזו באגף פתוח לצד אסירים אחרים המסוכסכים עמו. בית המשפט המחוזי נדרש להערכות אלה ולחומר החסוי, כמו גם להודעה משלימה מטעם המשיב שבה פורטו רשימת הסכסוכים של המשיב עם אסירים המוחזקים באגף סל"ע. טענותיו של המבקש ביחס למידת הצורך בהעברתו לאגף השמור נבחנו אפוא לעומקן. הוא הדין ביחס לאפשרות העברתו של המבקש לאגף מר"ש. אפשרות זו נדחתה מטעמים ענייניים הנוגעים למידת התאמתו הרפואית של המבקש לצורך שיבוץ באגף זה, ולא מצאתי מקום להתערב גם בהם.

12.

לבסוף, יש להזכיר את העובדה שעניינו של המבקש עתיד להיבחן בקרוב בשנית, כפי שמורה סעיף 17 לפקודת הנציבות וכפי שציין אף המשיב בתגובתו. חזקה על המשיב כי יבדוק את האפשרות להקל בתנאים שבהם מוחזק המבקש, ובכלל זה את האפשרות להחזירו לאגף רגיל, תוך התייחסות לתשתית המודיעינית העדכנית. זאת, בשים לב להשפעה שיש לכאורה לחלוף הזמן על המשמעות שיש לייחס לחומר המודיעיני בעניינו של המבקש, לרבות הידיעות הכלולות בחומר החסוי שהועבר לעיוני.

13.

סוף דבר: הבקשה נדחית.