רע"ב 6017/13 יצחק בן אברהם נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט א' טל) מיום 1.9.2013 אשר דחה את עתירת המבקש לצאת לחופשה מיוחדת לרגל חתונת בתו, העתידה להתקיים ביום 10.9.2013.

1.

המבקש מרצה מאז 30.4.2009 עונש של שש שנות מאסר בגין הרשעתו בעבירות של השמטת הכנסות מדו"חות מס, ניהול ספרים כוזבים, שימוש במרמה, עורמה ותחבולה כדי להתחמק ממס, זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר, זיוף בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף, כמו גם בעבירות של שיבוש הליכי משפט ובידוי ראיות. מאסרו המלא של המבקש מסתיים ביום 29.4.2015. לעניין יציאה לחופשות, מסווג המבקש לעת הזו בקטגוריה ב/1, שעניינה אסירים שיציאתם לחופשה מותנית באישור משטרת ישראל או גורמי מודיעין אחרים ("אסירים שכל יציאה שלהם לחופשה מותנית באישור אמ"ן/קמב"ס וכפופה לתנאים מגבילים מבין התנאים המפורטים בנספח א' שייקבעו על ידי אמ"ן קמב"ס" - סעיף 7 לפקודת נציבות בתי הסוהר מס' 04.40.00 (להלן: פקודת הנציבות )) . ביום 10.7.2013 דחה בית המשפט קמא (כב' השופט א' טל) את עתירת המבקש להשתלב בסבב חופשות, ועל החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור התלויה ועומדת בפני בית משפט זה. בקשה נוספת שהגיש המבקש לצאת לחופשה מיוחדת על מנת לקחת חלק בחתונת בתו (האמורה להתקיים ביום 10.9.2013), סורבה על ידי שירות בתי הסוהר. גם בעניין זה עתר המבקש לבית המשפט קמא אך עתירתו נדחתה, כאמור, בהחלטה מיום 1.9.2013 בה קבע בית המשפט כי במקרה דנן יש

להעדיף את שלומו של המבקש ושלומם של אחרים על פני נוכחותו של המבקש בחתונת בתו וזאת על אף חשיבות נוכחותו באירוע. בית המשפט המחוזי קבע כי המידע המודיעיני המסווג שהתקבל בעניינו של המבקש משירות בתי הסוהר וממשטרת ישראל, מעלה חשש לפגיעה בשלומו באם ייצא לחופשה, לרבות חופשה מיוחדת לרגל חתונת בתו. בהחלטתו הדגיש בית המשפט כי אף שאין מדובר במידע מהזמן האחרון או במידע שזכה להעשרה עדכנית, מדובר במידע קביל המבסס את החשש האמור.

2.

מכאן בקשת רשות הערעור, בה טוען המבקש כי יש לאפשר לו לצאת לחופשה המיוחדת המבוקשת. לטענתו, שגה בית המשפט קמא בהחלטתו משום שנסמך על מידע מודיעיני שנאסף בשנת 2011 ולא אומת. המבקש מוסיף בהקשר זה כי בראשית שנת 2011 קיבל בית המשפט המחוזי מרכז - לוד (כב' השופטת ו' מרוז) את עתירתו והורה לשלבו בסבב חופשות, אלא שהוא לא הוצא לחופשה בשל העובדה ששמו נקשר לתקרית ירי שארעה מחוץ לכותלי הכלא, תקרית אשר לטענתו אין לו כל קשר אליה. לטענת המבקש, ועדת השחרורים החליטה אף היא על שחרורו המוקדם בתנאים וזאת על בסיס אותם נתונים, אלא שגם החלטה זו נהפכה בבית המשפט קמא על ידי כבוד השופט א' טל ביום 21.4.2013. עוד טוען המבקש כי היה על בית המשפט המחוזי לקחת בחשבון בהחלטתו את העובדה כי הוא סיים לרצות ארבע וחצי שנים מתוך מאסרו, כי אין לחובתו כל עבירת משמעת וכי בריאותו לקויה. המבקש מוסיף וטוען כי שגה בית המשפט קמא משלא התייחס להמלצת מפקד כלא מעשיהו בו הוא שוהה באגף הפתוח, התומכת ביציאתו לחופשה המיוחדת. עוד מציין המבקש כי היה משוחרר במשך כל תקופת ניהול משפטו וכן לפרק זמן מסוים לאחר מתן גזר הדין.

3.

המשיבה מצידה טוענת כי דין הבקשה להידחות על הסף, שכן היא מבוססת כולה על מהות המידע המודיעיני הנוגע למבקש ומשכך היא מתייחסת אך ורק לעניינו הפרטני ואינה מקימה עילה להתערבות. גם לגופו של עניין טוענת המשיבה כי אין הצדקה להתערב בהחלטה מקצועית של שירות בתי הסוהר, שאושרה בפסק דינו של בית המשפט קמא וניתנה בסמכות על בסיס שיקולים רלוונטיים, כפי שמנחה פקודת הנציבות. המשיבה מדגישה כי החלטת שירות בתי הסוהר התבססה על מידע מודיעיני המצביע על כוונות קונקרטיות לפגיעה במבקש וכן על עמדת משטרת ישראל המתנגדת ליציאתו לחופשה. עוד טוענת המשיבה בהקשר זה כי אין ממש בטענות המבקש בדבר היות המידע המודיעיני בלתי מעודכן, שכן בית המשפט קמא היה ער למועד איסוף המידע, וחרף זאת סבר שמדובר בהחלטה סבירה שאין להתערב בה. המשיבה מוסיפה כי המלצת מפקד הכלא התומכת בעתירת המבקש נלקחה בחשבון בהחלטת שירות בתי הסוהר, אלא שמדובר בגורם ממליץ בלבד. כמו כן, מוסיפה המשיבה כי התנהגותו של המבקש בבית הכלא, טובה ככל שתהיה, אינה השיקול שעמד בבסיס ההחלטה ולכן אינה רלוונטית. עוד מציינת המשיבה כי בראשית שנת 2011 אכן התקבלה עתירת המבקש בעניין יציאתו לחופשה, אלא שנוכח מידע מודיעיני חדש שהתקבל בעניינו, לא יצא המבקש לחופשה ועתירות אסיר נוספות שהגיש מאז נדחו. לבסוף טוענת המשיבה כי בשים לב לכך שחופשה איננה זכות קנויה לאסיר כי אם פריבילגיה, לא נפל כל פגם בהחלטת בית המשפט קמא שהעדיף את שלומו של המבקש על פני השתתפותו בחתונת בתו.

4.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא כי רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא במקרים מיוחדים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מנסיבותיו הפרטניות של האסיר הספציפי (רע"ב 6901/98 זיאדה נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 6 (17.1.1999)). במקרה דנן טענתו העיקרית של המבקש היא כי היה על שירות בתי הסוהר לאפשר לו לצאת לחופשה מיוחדת לרגל חתונת בתו, וכי המידע המודיעיני עליו נסמך בית המשפט קמא בהחלטתו אינו עדכני ולא הצדיק את דחיית הבקשה. טענה זו נוגעת לעניינו הקונקרטי של המבקש ולאופן בו יושמה פקודת הנציבות בנסיבות המקרה דנן, ומכאן שאין בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור. אכן, אין להקל ראש בחשיבות נוכחותו של המבקש בחתונת בתו, אך עם כל הצער שבדבר אין מדובר במקרה דנן בהחלטה בלתי סבירה המצדיקה חריגה מן הכללים המפורטים לעיל והעובדה שלאחר בחינת נסיבות המקרה ומכלול השיקולים הרלוונטיים ובהם הסכנה הנשקפת לשלומו של המבקש, הגיע שירות בתי הסוהר למסקנה כי אין להיעתר לבקשה, היא כשלעצמה אינה מצדיקה את התערבות (רע"ב 4234/13 רוזנשטיין נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 11 (16.6.2013)).

5.

למעלה מן הדרוש אוסיף ואציין כי לבקשתי הובא לעיוני החומר המודיעיני החסוי בעניינו של המבקש ולאחר שבחנתי אותו שוכנעתי כי יציאה לחופשה לרגל נישואי בתו אכן תסכן את שלומו. אדגיש בהקשר זה כי העובדה שהמידע, ברובו המכריע, איננו מן העת האחרונה ממש, אין בה כשלעצמה כדי להפכו לבלתי רלוונטי, שכן תקפות המידע המודיעיני נבחנת על פי נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה (רע"ב 9990/07 יזראלוב נ' משטרת ישראל , פסקה 3 (9.12.2007)). משסווג המבקש בקטגוריה ב/1 מותנות חופשותיו באישור משטרת ישראל. חוות-הדעת המודיעיניות של שירות בתי הסוהר ושל משטרת ישראל מצביעות על סכנה הנשקפת לחייו של המבקש באם יצא לחופשה המבוקשת. בנסיבות אלו, אף לגופו של עניין איני רואה מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא.

אשר על כן, הבקשה נדחית.